בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בשבוע שעבר באופן חלקי תביעתה של מפעילת תיאטרון בובות שהגישה תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים כנגד חברה. 


התובעת הינה מפעילה של תיאטרון בובות, ועוסקת בתחום מזה שנים רבות. היא החלה דרכה כליצנית בימי הולדת ובהמשך הקימה חברה המציעה שירותי ליצנות לימי הולדת וכן התחילה בהפעלתו של תיאטרון בובות נייד.


בתביעתה, טענה התובעת כי במהלך ספטמבר 2008 הנתבע, שעסק גם הוא בליצנות והפעלה והיה מיודד עמה במשך 15 שנים, פנה אליה וסיפר לה כי ברצונו לפתוח עסק בתחום ההפקות, וביקש ממנה שתעזור לו בהקמת העסק.


התובעת: נערך הסכם ליווי וייעוץ עסקי עם הנתבע


התובעת בתגובה הציעה לו שירותי ליווי וייעוץ וסיכמה איתו על סכום של 10-15 אחוזים מסך ההכנסות השנתי של העסק. הייעוץ וההדרכה שביקשה לספק לו כלל ייעוץ לגבי ניהול העסק, שיווקו, עיצובו, יצירה של מאגר לקוחות עבור העסק ועוד. מעבר לכך, סיכמו הצדדים, לפי טענת התובעת, כי במידה ויחליט הנתבע שלא להקים את העסק, ישלם לה בסך הכל 30 אלף שקלים בעבור הייעוץ.


עוד לטענתה, לאחר כחודש מפגישתם הראשונה החלה התובעת לייעץ לנתבע, כאשר כבר לאחר שלושה חודשים הם דיברו על הצורך בהשקעה בציוד לעסק. לדבריה, הם הכינו רשימת ציוד, והנתבע התחייב לקנות חלק מהציוד מהתובעת וחלק מצד שלישי. לאחר סיכום ביניהם, נתן הנתבע לתובעת שיק בסך 65 אלף שקלים עבור הציוד, אולם לאחר כמה ימים ביקש לבטלו, ונתן לה שיק על סך 30 אלף שקלים במקומו. בתמורה, העבירה לו התובעת ציוד בשווי 16 אלף שקלים.


בחלקה השני של התביעה, טענה התובעת כי הנתבע אף הפר זכויות יוצרים השייכות לה. לטענתה, הוא מחזיק ברשותו תקליטורים של שלוש הצגות אשר שייכות לתובעת. לדבריה, מדובר בהצגות ילדים ששוכתבו, נכתבו, נערכו ותומללו על ידה והיא אף כתבה שירים מקורים להצגה והקליטה אותם באולפן עם זמרים מקצועיים.


לטענתה, הנתבע השתמש בהצגות לצרכים מסחריים, וכאשר פנתה אליו ודרשה פיצוי כספי הגיעו הצדדים להסכם פשרה בדבר הציוד וקבעו לדבר עוד בעניין התקליטורים. אולם זמן קצר לאחר מכן חזר בו הנתבע מכל הסכמה ודרש את כספו בחזרה, בסה"כ 30 אלף שקלים.


לדברי התובעת, מרגע סירובה להשיב לו את כספו, הפך הנתבע את חייה לסיוט. לפיה, הוא החל לאיים ולהפחיד אותה, שלח אנשים לאיים עליה ועל בן זוגה, ואף ניקב את צמיגי מכוניתה ומכוניות בעלה וחמה מספר רב של פעמים.


לבסוף טענה התובעת כי לאחר שהגישה נגדו תלונה במשטרה, החל הנתבע להגיש תלונות שווא, תוך שהוא מתלונן עליה שהיא גרמה נזקים למכוניתו.


הנתבע: לא מדובר בהסכם ייעוץ עסקי אלא בייעוץ בין חברים


מנגד, הנתבע הכחיש את כל טענות התובעת, ובעיקר את הטענה כי סיכם עמה על הסכם ייעוץ כלשהו. לפיו, הוא פנה אליה כחברה ארוכת שנים, והיא החליטה לעזור לו ככזו ותו לא. לדבריו, הוא ביקש לקנות ציוד ממנה מפני שידע שהעסק שלה לפני חיסול והבין שזוהי הזדמנות עבורו לרכוש ציוד במחיר זול יחסית.


עוד טוען הנתבע, כי התובעת היא זו שפעלה כלפיו בחוסר תום לב כאשר היא הציעה לספק לו ציוד שכלל לא היה ברשותה. בהתייחסו להצגות שלכאורה השתמש בהן ללא רשות, טען הנתבע כי הוא בעצמו אמר לתובעת כי התקליטורים נמצאים ברשותו, וכי הוא בעצמו החזיר לה אותם.

 

לדבריו, הוא השתמש בהצגה פעמים מעטות כאשר התבקש לעשות כך על ידי התובעת ואף טען כי למעשה אין לתובעת זכויות יוצרים בהפקות אלה וכי לא עלה בידה להוכיח שכך.


ויתרה מכך, טען הנתבע, בתחום זה מקובל להעביר תקליטורים בין קולגות, כפי שהעבירה לו התובעת.


לגבי טענותיה הפליליות של התובעת כנגדו, הכחיש הנתבע את הטענות מכל וכל וטען כי היא זו שאיימה עליו, והפעילה עליו לחץ מסיבי לשלם לה כסף.


הנתבע אף הגיש תביעת נגד כלפי התובעת, כאשר הוא טוען כי התובעת הבטיחה לו ציוד שכלל לא היה ברשותה, ובכך הטעתה אותו ולקחה את כספו מבלי לתת תמורה. הוא אף הגיש תלונה במשטרה כנגדה בגין קבלת דבר במרמה.


לבסוף טען הנתבע כי התובעת היא זו אשר החלה במסע איומים והפחדות כלפיו, ואף ניפצה את זגוגיות מכוניתו. בתגובה, טענה התובעת כי מדובר בתביעה קטנונית וטורדנית שאין בה דבר.


ביהמ"ש: הצדדים חויבו בסכום פיצויים זהה לכן לא ישלמו זה לזה 


בתחילת הדיון בעניינם, קבע השופט בראשית דבריו כי התובעת אכן מחזיקה בזכויות יוצרים של היצירות נשואות התביעה, מאחר ועל פי הראיות ההצגות אכן מקוריות, ונכתבו ותומללו על ידי התובעת, בתוספת שירים מקוריים, קולות רקע, עיבודים ועוד.


ועל כן, לאחר בדיקת שלושת התקליטורים, קבע השופט כי אכן הפר הנתבע זכויות יוצרים של התובעת אולם בהצגה אחת בלבד, בה החזיק הנתבע במשך שנים רבות על גבי תקליטור, ואף עשה בה שימוש פעמים מעטות. על כך חויב הנתבע בתשלום פיצוי סטטוטורי לתובעת בסך 30 אלף שקלים ללא הוכחת נזק.


לגבי הטענות האחרות של התובעת לגבי שירותי ייעוץ והדרכה שנתנה לכאורה לנתבע, קבע השופט כי לא עלה בידה להוכיח כי אכן נעשה הסכם שכזה בין אם על פה ובין אם בכתב, וכי תמוה העניין ששני צדדים יערכו הסכם ייעוץ רחב היקפים לזמן בלתי מוגבל ולא יעגנו זאת בהסכם כתוב תחת פיקוחו של עורך דין או לפחות עדים מטעם הצדדים.

 

יש לך שאלה? 

פורום דיני חוזים / הסכמים
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות


השופט אף דחה את טענות הצדדים לגבי אלימות ונזקים, מאחר ולא עלה בידי אף אחד מהצדדים להוכיח את הטענות.


השופט קיבל באופן חלקי את תביעת הנגד של הנתבע לגבי טענתו כי שילם עבור ציוד אשר לא הגיע אליו, וקבע לו פיצויים בסך 30 אלף שקלים.
לאור כל זאת, קבע השופט כי הצדדים למעשה לא יפצו אחד את השני מאחר ונקבע להם סכום פיצוי זהה, ואף לא חייב אותם בהוצאות משפט.