בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בשבוע שעבר בתביעתה של מתמחה במשרד עורכי דין אשר הגישה תביעה כנגד המשרד בגין פיטורין שלא כחוק, לאחר שפוטרה כשהיא בחודשי הריון מתקדמים.


לפי כתב התביעה, התובעת החלה עבודתה במשרד עורכי הדין ביוני 2009 בתור מתמחה לאחר לימודי משפטים. תוך כדי שנת ההתמחות, בינואר 2010, הודיעה למעסיקה שהיא בהריון.


ביוני 2010, תמה תקופת ההתמחות של התובעת, והיא החליטה שלא לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין כיוון שהיתה כבר בחודש השביעי להריונה. במקום זה, המשיכה התובעת לעבוד במשרד למשך 5 שבועות נוספים, כאשר בתחילת אוגוסט קיבלה הודעה על כך שתיפסק העסקתה באמצע החודש.


התובעת: פיטורין שלא כדין והפרה של חוק עבודת נשים


בתביעתה, טענה התובעת כי כאשר סיימה את ההתמחות במשרד, סיכמו איתה מעסיקיה כי היא תמשיך לעבוד במשרד כעובדת מן המניין, אולם, לאחר חמישה שבועות מיום סיום ההתמחות, היא פוטרה שלא כדין, ומבלי שנערך לה שימוע או שניתן היתר לפיטוריה כפי שנדרש לפי חוק עבודת נשים.


התובעת עתרה לפיצויים בגין חוק עבודת נשים וזאת ללא הוכחת נזק, למשכורת מלאה של חודש אוגוסט, לפיצויי פיטורין, דמי הבראה וחופשה, הפרשות פנסיה והחזרי נסיעות. כמו כן, עתרה התובעת גם לפיצויי בגין הפסד דמי אבטלה וכן לזכויות הסוציאליות אשר לא שולמו לה במהלך עבודתה.


הנתבע: התובעת לא פוטרה היא סיימה התמחות


מנגד, טען הנתבע כי למעשה לא פיטר כלל את התובעת, אלא שפשוט הסתיימה תקופת העסקתה. לפיו, התובעת התקבלה למשרד כמתמחה, כאשר נחתם עמה הסכם לביצוע משימה מוגדרת. לדבריו, בתום התקופה, לאחר שניגשה אליו התובעת וביקשה ממנו להאריך את עבודתה במשרד, נענה לבקשתה והסכים להאריך את שהותה לתקופה קצובה בת חודש ימים, וזאת לאור התחשבותו במצבה הכלכלי הקשה ורצונו הטוב לסייע לה. יתרה מכך, טען הנתבע, התובעת אף סיכמה עמו באותו מעמד כי לא תתבע אותו בעתיד ולא תעלה נגדו טענה על היותה בהריון.


לבסוף, טען הנתבע כי כל הזכויות הסוציאליות שולמו לתובעת כדין במהלך עבודתה.


בבואה לדון בפסק הדין, הדגישה השופטת את המחלוקת בין הצדדים, וחידדה את הפער בין הטענות. מחד, טענה התובעת כי סיכמה עם מעסיקה כי תמשיך לעבוד במשרד כמשפטנית לזמן שאינו קצוב, ומאידך, טען הנתבע כי הוא הסכים לבקשתה של התובעת, והאריך את תקופת העסקתה לחודש ימים בלבד, וזאת מאחר שריחם עליה וביקש לסייע לה בקושי הכלכלי שהיתה מצויה בו. ועל כן, לטענתו לא מדובר בפיטורין כלל.


מטעם הנתבע העידה עובדת נוספת במשרד, אשר בתחילה העידה כי אכן הוארכה העסקתה של התובעת בחודש אך בהמשך הוסיפה כי למעשה התובעת ביקשה להאריך את העסקתה עד ליציאתה לחופשת לידה, וכי אינה יודעת מה סוכם בהמשך.


במהלך הדיון, הוגש לבית המשפט תמליל שיחה בין הצדדים, אותה הקליטה התובעת. לפי התמליל, הנתבע לא הבטיח כי ימשיך להעסיק אותה אבל הבטיח שיבדוק את האפשרות להמשך העסקה. לפיכך, קבעה השופטת כי ההעסקה לא הוקצבה, אלא נמשכה מכוח האינרציה, עד אשר המעסיק יודיע לה אחרת.


בית המשפט: למרות שלא הבטיח המשך העסקה, לא הסדיר הנתבע את סיום העסקתה


יחד עם זאת, קבעה השופטת כי בשיחה לא נשמעו כלל טענותיה של התובעת לגבי בקשתה להישאר במשרד עד לידתה, וכי היא לא נשמעה מופתעת על כך שפוטרה, לעומת זאת, היא ביקשה מכתב פיטורין ממעסיקה על מנת שתוכל לקבל דמי אבטלה.


כמו כן, ציינה השופטת כי קרוב משפחתו של המעסיק היה אמור להתחיל התמחות לאחר סיום העסקתה של התובעת ועל כן, היא מתקשה לקבל את טענת התובעת בדבר ההסכם שנערך כביכול עם המעסיק על המשך עבודתה עד לתאריך הלידה.


למרות זאת, קיבלה השופטת את טענות התובעת וקבעה כי אכן מדובר בפיטורין ולא בסיום העסקה, מאחר ואמנם לא הובטח דבר על ידי המעסיק, אך הוא אף לא הסדיר סיום העסקה כחוק, ולא סיכם על תקופה קצובה, ויתרה מכך, המשיך להעסיקה כחודש ימים לאחר ההתמחות כאשר הוא מפתח בתובעת ציפיות להמשך העסקה עד הלידה, במחשבה כי היא תוכל לקבל דמי לידה אשר יסייעו לה במצבה הכלכלי הקשה.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום פיצויי פיטורין


לאור כל זאת, קבעה השופטת כי לא יכול היה הנתבע לפטר את התובעת מבלי לבקש היתר לפיטורים לפי חוק עבודת נשים, וקבעה כי ישלם פיצויים לתובעת בסכום של 24,490 שקלים, בגין הפרת חוק עבודת נשים, פיצויי פיטורין, דמי חופשה, הפרשה לפנסיה, הפרשי שכר ודמי נסיעות.