בית המשפט העליון קיבל השבוע (יום ב') באופן חלקי את ערעורו של בעל דירה בדמי מפתח אשר ביקש לפנות את הדייר המוגן לאחר שזה הכה אותו ושבר את אפו.


הדייר המוגן הכה את בעל הדירה בראשו באמצעות אבן


המשיב, כבן 65, התגורר בדירה נשואת התביעה משנת 1980, כדייר מוגן בדמי מפתח. בשנת 2008 רכש המערער את הדירה ואף עבר להתגורר בדירה ממול באותו בניין. יחסי השכנות בין הצדדים לא היו טובים מרגע המעבר, והחלו ריבים ביניהם בתוך זמן קצר. המערער טען מצד אחד כי המשיב הטריד אותו, הציק לו, השתלט על תיבת הדואר ואף טלטל אותו באחת הפעמים בהן עמד על סולם. מהצד השני, טען המשיב כי המערער הוא זה שהטריד אותו, הציב מצלמות בכניסה לדירה ואף הניח פח אשפה ליד דלתו.


ביום הארוע נשוא התביעה, ביקש המערער לצלם את כניסת דירתו של המשיב. כאשר ראה אותו המשיב, ניגש אליו ותקף אותו באלימות קשה, כשהוא בועט בו בחזה ובראש באגרופיו, ומכה אותו ללא הרף. לאחר שנשכב המערער על הארץ בניסיון להגן על עצמו, לקח הנתבע אבן והחל להכות באמצעותה את המערער בראשו ובפניו.


בעקבות האלימות הקשה, נגרם למערער שבר באף, הוא נחבל קשות בפניו ובשאר חלקי גופו ונקבעה לו נכות בשיעור של 20% בעקבות השבר והפגיעה בלסת.


המשיב הורשע בהליך פלילי בבית משפט השלום בעבירה של חבלה חמורה, ונדון לחמישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 2,500 שקלים לביהמ"ש ופיצוי בסך 5,000 שקלים למערער.


לאחר הרשעתו של המשיב, הגיש המערער תביעה אזרחית נגדו בבקשה להתיר את פינויו מן הנכס, וזאת למרות היותו דייר מוגן ובהתאם לסעיף בחוק הגנת הדייר המדבר על כך כי ניתן לפנות דייר במידה והוא "מטריד או מרגיז את שכניו, ואת בעל הבית שהוא שכנו".


בימ"ש השלום: הדייר יפונה מהדירה ובעל הדירה יפצה בכמאה אלף שקל


בית משפט השלום קיבל את טענותיו, והורה על פינוי הנתבע מהדירה, לאור התקיפה החמורה של המערער. אולם, הוסיף בית המשפט וקבע כי מאחר והנתבע הינו דייר מוגן, ומפאת גילו ומצבו הכלכלי, על המערער לפצות אותו בגין הפינוי ולתת לו את חלקו בדמי המפתח בסכום של כ-122 אלף שקלים.


שני הצדדים ערערו על ההחלטה. בעל הדירה עתר על כך שהוא צריך לפצות את הדייר אחרי שתקף אותו, והדייר על כך שהוא צריך לפנות את הדירה.


ביהמ"ש המחוזי: יש להתחשב בגילו של הדייר ולא לפנותו


בית המשפט המחוזי שדן בערעור, קיבל את ערעורו של המשיב, ואישר לו לחזור לדירתו. בנימוקיהם להחלטה, טענו השופטים כי בימ"ש השלום לא התחשב בגילו ובמצבו הכלכלי של הדייר, ובעובדה כי הוא יכול למצוא עצמו ללא קורת גג. עוד קבעו השופטים כי בימ"ש השלום לא התייחס לעובדה כי בין בעלת הדירה הקודמת לבין הדייר היו יחסים טובים שנמשכו שנים, וכן טענו כי היה ראוי לייחס אשמה גם לבעל הדירה. לבסוף, קבעו השופטים כי התקיפה הינה מקרה חד פעמי ולא מקימה עילה מוצדקת לפינוי הדייר.


לאחר החלטה זו, ערער בעל הדירה לבית המשפט העליון. לטענתו, בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מהאלימות הקשה שספג מהמשיב, ואשר ללא ספק מצדיקה את פינויו מהדירה. עוד טען המערער כי אין זה הולם להורות על פיצוי המשיב לאחר שזה פצע אותו והותיר אותו עם נכות של 20%. לבסוף, טען המערער כי כלל אין הוכחה כי שילם המשיב דמי מפתח וכי יש לו זכויות בדירה, והוא אף לא הוכיח את מצבו הכלכלי ואת העובדה כי הוא עלול למצוא עצמו ללא קורת גג.


המשיב מצדו טען כי השקיע את כל כספו בדמי המפתח, ואם יפונה לא תהיה לו קורת גג וחזר על טענותיו לגבי מצבו הכלכלי הירוד. בנוסף, טען הדייר כי המערער הוא זה שהטריד אותו מהרגע שעבר לגור לידו, וכי הוא כבר לא היה יכול לשאת זאת ואיבד את העשתונות לרגע אחד. לפיו, הוא אינו אדם מסוכן לבריות, ולא ניתן להגדירו כמטריד או מרגיז, ועל כן אין למעשה עילה משפטית לפינויו מהדירה.


העליון: פינוי מיידי ופיצוי גבוה לדייר


לאחר שמיעת טענות הצדדים קבעו שופטי העליון כי יש להורות על פינוי מיידי וקבוע של הנתבע ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

 

לטענתם, שני הצדדים לא יכולים לחיות בשכנות, ולא ניתן להתעלם מהתקיפה החמורה ומעשה האלימות של המשיב. הם התחשבו בהחלטתם בזכויותיהם של נפגעי עבירה ובכך שישנה חשיבות בהקלה על מצבם, וכי יש לדאוג שלא יחיו את חייהם בצילה של הטראומה, ובפחד מהישנות המעשים.


כמו כן, טענו השופטים כי גם אם נכונות טענותיו של המשיב שטען כי מדובר במקרה חד פעמי וכי הוא אינו מסוכן לבריות, עדיין המגורים לצדו של המערער לא יועילו להחלמתו ולא יטיבו עמו.


יחד עם זאת, קבעו שופטי העליון כי יש מקום להתערב בפיצוי למשיב בעקבות פינויו מדירה בה התגורר כשלושים שנה ולפיכך קבע בית המשפט כי ישולמו פיצויים למשיב בסכום גדול יותר מזה הנקבע על ידי בית משפט השלום, בסך 390 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה? 

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף
פורום דייר מוגן | דמי מפתח
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


לבסוף, הוסיפו שופטי העליון כי אין במקרה זה לדרבן בעלי דירות לפנות את דייריהם, ואולי אף ליצור פרובוקציה בכוונה להתיר את פינויים ולכן על בתי המשפט לשפוט בכובד ראש כל מקרה לגופו.