בעלת חברת כוח אדם מאזור הצפון, אשר הורשעה בעבירות מס לאחר שהודתה, ביקשה לחזור בה מהודאתה, ולערער לבית המשפט המחוזי בחיפה על הרשעתה. בית המשפט דחה בשבוע שעבר את ערעורה כשהוא מטיל ספק בכנות טענותיה.
לפי כתב האישום שהוגש כנגד האישה בבית משפט השלום בחדרה, הנאשמת עסקה במתן שירותי כוח אדם לעבודות ניקיון והייתה רשומה כבעלת העסק וכעוסק מורשה. לפי האישום, הנאשמת לא הגישה דיווחי מס במשך שנה בין 2007 ל-2008.
הודתה רק כי חששה מבעלה והיתה נתונה למרותו
לאחר הגשת כתב האישום, הודתה הנאשמת בעבירות, אולם כשנה לאחר הודאתה, חזרה הנאשמת בייצוג עורך דין אחר וטענה כלפי בית המשפט כי היא מעוניינת לחזור בה מהודאתה ולשנות את גרסתה. לטענתה, היא היתה נתונה תחת לחצים כבדים מבעלה, שהכריח אותה לעשות כדבריו, וכי לא היתה מסוגלת לסרב לו. באותו מעמד, ביקש בא כוחה להתפטר מייצוגה, וביקש מבית המשפט דחייה בהחלטה על מנת שתוכל לקבל סיוע משפטי מהסנגוריה הציבורית, עקב מצבה הכלכלי הקשה.
כמה חודשים אחר כך, חזרה המערערת בייצוג הסיוע המשפטי וביקשה שוב לחזור בה מהודאתה. לטענת בא כוחה, היא לא יכולה היתה לומר את האמת בחקירתה מאחר והיתה נתונה למרותו של בעלה, ופחדה פן יפגע בה. עוד טען בא כוחה כי העסק הוא בעצם של בעלה, והוא הכריח אותה לרשום את העסק על שמה.
לטענתה, בעלה נהג כלפיה באלימות לאורך שנים, והיא לא הגישה תלונה נגדו מאחר שפחדה ממנו. עוד טענה אז, כי רק לאחר מותו של בעלה, הרגישה חופשיה, ויכלה לחזור בה מהודאתה שניתנה תחת פחד ואיומים.
בית משפט השלום, דן בבקשתה והחליט לדחותה. בהחלטתו, ציין השופט, כי הנאשמת היתה מיוצגת על ידי מספר עורכי דין, כאשר בכל רגע יכולה היתה לחזור בה מהודאתה, ולטעון לחפותה, וטען כי מדובר בהגנה שאין לקבלה.
לאחר החלטת בית המשפט, פנתה הנאשמת באמצעות בא כוחה, וביקשה לחזור בה מהכפירה בעבירות ולאחד שני תיקים נוספים המתנהלים נגדה, ולקבל גזר דין בעניינם.
בעקבות הודאתה בשנית, הורשעה הנאשמת והוטלו עליה 16 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 30 אלף שקלים.
לאחר קבלת גזר הדין, הגישה הנאשמת ערעור המבקש לבטל את ההרשעה כליל ולזכותה מכל אשמה.
המערערת חוזרת בה מההודאה שנית וכופרת באשמה
בערעור, לפני בית המשפט המחוזי, יוצגה המערערת על ידי בא כוח אחר, שאינו מהסיוע המשפטי. לטענתה, למרות העובדה שהודתה בכל העבירות שיוחסו לה, ולמרות שחזרה בה מכפירתה בכתב האישום, טעה למעשה בית המשפט כאשר הרשיע אותה בעבירות.
בנימוקיה לערעור, טענה המערערת כי למעשה הרשעתה נעשתה בעיקר על פי הודאתה, שמלכתחילה בוצעה בעקבות חששה מבעלה.
לטענתה, היא נישאה כשהיתה צעירה מאוד, בגיל 16, והיתה אשתו השנייה של בעלה המבוגר ממנה בכ-20 שנה. לפיה, הם הכירו לאחר שברחה מביתה, והועסקה על ידו כפועלת ניקיון. המערערת טענה כי לאורך 26 שנות נישואיהם, בעלה היה שתלטן מאוד כלפיה וכלפיה נשותיו האחרות וילדיו. הוא נהג כלפיה באלימות מילולית ופיזית והכריח אותה לפעול על פי הכללים והדרישות שהונהגו על ידו.
לטענתה, במהלך המשפט היא היתה נתונה עדיין למרותו והיתה חייבת להודות בעבירות, למרות שלמעשה העסק היה שלו בלבד והיא הועסקה כפועלת ניקיון ללא כל סמכות אמיתית בעסק. לתמיכה בטענותיה, טענה המערערת כי כל מי שמכיר אותה יכול להעיד שהיא היתה נתונה למרותו באופן מוחלט והיתה צייתנית כלפיו.
לאחר פטירת בעלה באופן מפתיע, טענה המערערת כי לפתע חשה חופשיה, וכי עד שהבינה כי חדלו האיומים כלפיה וכי היא יכולה לעשות כרצונה ולומר את האמת, היה כבר מאוחר מידי, והיא כבר הודתה בעבירות שלא ביצעה.
המערערת: ביהמ"ש היה צריך להבין מצוקתה ולרדת לעומקו של עניין
המערערת אף האשימה את בית המשפט שלא הבין את מצוקתה, ולא ירד לעומקו של העניין ולא השכיל להבין את הרמיזות לנסיבות חייה הקשות שנשזרו לאורך כל מהלך הדיון, מה גם שהיה על בית המשפט להבחין ביכולותיה המוגבלות ומכישוריה המעטים לנוכח היותה פועלת ניקיון פשוטה. עוד טענה כי כל אנשי המקצוע ברשות המסים, לרבות החוקרים, ידעו על יחסי בני הזוג, וידעו כי אין לה למעשה שום סמכויות ניהוליות והיא אינה בעלת העסק הלכה למעשה.
מנגד, ביקשה המאשימה לדחות את הערעור, מאחר ולא נתקבלה סיבה מוצדקת לביטול הודאתה בעבירות.
ביהמ"ש: אם באמת היתה חפה מפשע היתה מתעקשת על חפותה
לאחר שמיעת הטענות ובדיקתן, דחה בית המשפט המחוזי את הערעור. בנימוקיו להחלטה טענו שופטי בית המשפט כי לא נמצא כי מתקיימות נסיבות חריגות ומיוחדות בגינן ניתן להגיש ערעור על ההחלטה. יתרה מכך, הם אף הטילו ספק בכנות טענות המערערת, בין היתר מאחר והיתה מיוצגת על ידי עורך דין בעת הודאתה, ובמידה וטענותיה היו נכונות, היה עליו להניא אותה מהודאה, ולטעון את כל הטענות הנטענות בעת הערעור.
עוד נימקו השופטים כי המערערת אמנם חזרה בה מהודאתה לאחר פטירת בעלה, אולם לאחר החלטת בית המשפט לדחות טענותיה, ביקשה לצרף שני תיקים נוספים בהם הורשעה ולקבל גזר דין כשהיא חוזרת בה מהכפירה באשמה ומודה בשנית. לטענת השופטים, אדם חף מפשע, שהיה נתון לאיומים וקיבל סוף סוף את הזכות לומר את האמת, היה מתעקש על חפותו ולא חוזר בו שוב ומבקש גזר דין.
יש לך שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום עבירות מס
שופטי המחוזי אף התייחסו לעונש שהטיל עליה בית משפט השלום, וקבע כי אין הוא חמור כלל, והוא אף קל בהתחשב בנסיבות ובעבירות. ועל כן, הם משאירים אותו על כנו.