בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אתמול (יום ג') את דינו של אדם שהורשע בהצתה ובאיומים והשית עליו כשנתיים מאסר בפועל ופיצויים למתלוננת.
לפי כתב האישום, במאי 2013 בשעות הצהריים, ביקשה חברתו דאז (המתלוננת) של הנאשם להיפרד ממנו. בתגובה קילל אותה הנאשם ודרש ממנה לעזוב את הדירה, כאשר הוא חוזר לאחר שעות ספורות ומאיים עליה ש"יקבור אותה ואת החבר החדש שלה".
לקראת השעה שבע בערב, נכנס הנאשם לדירתה של המתלוננת, כשבידו בקבוק עם חומר דליק, וניסה להצית את הדירה.
כתוצאה מההצתה, נשרפה דלת הכניסה והנאשם נכווה בפניו, רגליו וידיו.
לפנים משורת הדין, הסכים השופט לקבל תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם לבקשת סנגורו, וזאת למרות שהוא בעל עבר פלילי עשיר ביותר.
הנאשם גדל ברחוב והשתמש בסמים מגיל 11
לפי התסקיר, נמצא כי הנאשם גדל לבד, לאחר שהוריו התגרשו, וכי היה נתון לגילויי אלימות מצידם. שירותי הרווחה שהיה מודעים למצבו, הוציאו אותו מהבית לפנימיה כבר כשהיה בן 8 עקב המצב הקשה בו היה נתון.
בהמשך חייו, הידרדר הנאשם לחברה שולית, כאשר הוא אינו מגיע לבית הספר, ומשוטט ברחובות. בגיל 11 התנסה לראשונה בסמים. כשהיה כבן 15 הוצא שוב מהבית למעון פתוח, ולאחר מכן השתלב בהוסטל לנערים במצוקה.
לכל אורך חייו השתמש הנאשם בסמים וצרך אלכוהול באופן קבוע עד למעצרו, כאשר מידי פעם עבד בעבודות מזדמנות.
שירות המבחן אף התייחס למהות הקשר שהיה לו עם המתלוננת, וקבע כי מערכת יחסים זו היתה משמעותית במיוחד עבורו, וכי היא נתנה לו תקווה להיות אב לילדים. הנאשם הודה כי נהג באלימות כלפי חברתו, אך הכחיש את הטענות כי הכה אותה.
המתלוננת, כבת 20, סירבה להגיע ולמסור עדותה לשירות המבחן. לפיכך, נערכה עמה שיחה טלפונית בה ציינה כי היא פחדה מאוד מהנאשם, וביקשה להיפרד ממנו מאחר והוא צרך אלכוהול באופן אינטנסיבי. גם המתלוננת, אם חד הורית לילד בן שנתיים וחצי, טענה כי מעולם לא הרביץ לה הנאשם, אך השתמש כלפיה באלימות מילולית לעתים תכופות.
הנאשם לא לקח אחריות אמיתית על מעשיו
על פי שירות המבחן, הנאשם לקח אחריות על מעשיו, אך בצורה פורמלית בלבד על מנת לרצות את בית המשפט. לפיהם, הנאשם לא הבין את חומרת המעשים וההשלכות בגינן.
יחד עם זאת, הזכיר שירות המבחן לבית המשפט, כי מדובר באדם שחווה חיים קשים מנשוא, הכוללים חווית נטישה מצד הוריו ומשפחתו, הזנחה ובדידות. הנאשם הינו בעל דימוי עצמי נמוך ביותר, ומתקשה לקבל דחיה או ביקורת. להתרשמותו של שירות המבחן מדובר באדם בעל עיוותי חשיבה בנוגע ליחסים זוגיים ויחסי אהבה.
בשל האמור, ולנוכח החשש כי הנאשם יחזור על העבירות, המליץ שירות המבחן על ענישה מוחשית שתגרום לו להבין את חומרת מעשיו.
בא כוח המאשימה, הזכיר את חומרת עבירת ההצתה, כאשר הוא מציין כי אין למצית שליטה על האש המתפשטת, וכי יכול היה להיגרם נזק חמור הרבה יותר בעקבות המעשים. כמו כן, ציין את הערך החברתי הנפגע מעבירה זו והוא הגנה על שלום הציבור ושמירה על גופו ורכושו.
כמו כן, ציינה המאשימה כי העבירה תוכננה בקפידה. הנאשם הביא חומר דליק ונכנס לדירתה של המתלוננת, מתוך כוונה ברורה להצית את הדירה כולה. וכל זאת, רק מכיוון שרצתה המתלוננת להיפרד ממנו.
לבסוף, הוזכר עברו הפלילי העשיר של הנאשם, על אף שאינו קשור באופן ישיר לעבירה נשואת התביעה.
לאור כל זאת, ביקש בא כוח המאשימה להשית עונש מאסר בפועל הנע שנתיים לחמש שנים.
הנאשם: לא התכוון לפגוע במתלוננת וידע שאינה בדירה
מנגד, טען סנגורו של הנאשם, כי הנאשם הודה מיד במיוחס לו ובכך חסך זמן יקר לבית המשפט. כמו כן, הזכיר הסנגור את נסיבות חייו הקשות מנשוא של הנאשם שכנראה הובילו את לבצע את המעשים.
הסנגור אף ציין כי הנאשם ידע בביטחון שהמתלוננת לא נמצאת בביתה, ועל כן לא ביקש לסכן אותה או את בנה במעשיו, ורק פעל מתוך תחושת תסכול ובלבול. עוד הוסיף הסנגור, כי הוא לא ממעיט בחומרת עבירת ההצתה, אך יש מן הטענות האמורות להפחית בחומרת העונש.
לבסוף, ביקש הסנגור להתחשב בעובדה כי בסופו של יום, הנאשם הוא זה שנפגע מההצתה, וכי נכווה באופן קשה מן האירוע.
בית המשפט: עונש חמור אשר ירתיע את הנאשם מלחזור לסורו
בבואו לתת גזר דין, סבר השופט כי למרות הנזקים הקלים לכאורה שנגרמו על ידי ההצתה, העבירה הינה חמורה ביותר. השופט התחשב בעברו הקשה של הנאשם, ובעובדת הודאתו המיידית אך מנגד הזכיר את עברו הפלילי ואת העובדה כי מאסרים ועונשים שקיבל בעבר לא הרתיעו אותו מביצוע העבירה.
לבסוף, קבע השופט כי ישנו חשש אמיתי שהנאשם יחזור לסורו, ולפיכך על בית המשפט להרחיקו מן הציבור לתקופה אשר תמחיש לו את חומרת המעשים.
יש לך שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום ועדות שחרורים
לאור כל זאת, השית השופט על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל, 26 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 3,000 שקלים. בשל מצבו הכלכלי הירוד ובשל נסיבות חייו, לא השית השופט קנס על הנאשם.