שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב הפכו את החלטתו של בית משפט השלום בשבוע שעבר, כאשר קיבלו את ערעורה של אישה אשר הגישה תביעה כנגד שופרסל בע"מ, לאחר שנפלה במדרגות הנעות ונחבלה בכתפה.


העלתה את עגלת הסופר על הדרגנוע ונפלה על הכתף


בשנת 2002, הלכה המערערת, כיום כבת 70, לסופרמרקט "שופרסל" במרכז תל אביב כאשר ערכה קניות עם קשישה כבת 92 בה טיפלה.

 

לאחר שסיימו את קניותיהן, פנו הנשים ליציאה. אולם, מאחר והבנין היה מצוי בשיפוצים, נאלצו הנשים לעלות במדרגות הנעות, כאשר המערערת אחזה בעגלה עמוסת הקניות והעמידה אותה על המדרגות. מיד לאחר מכן, למרבה הצער, גלגלי העגלה הסתבכו במהלך העליה, המערערת איבדה את שיווי המשקל, נפלה ונחבלה בכתפה.


כתוצאה מהנפילה, הוגבלה תנועת הכתף, ונקבעה לה נכות בשל כך בשיעור של 20%, ושני אחוזים נוספים בגין צלקת.


המערערת הגישה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד "שופרסל", כנגד הבניין שהוא נמצא בתוכו וכנגד חברות הביטוח של שניהם.


התובעת: הנהלת הסופר והבניין פעלו ברשלנות


בתביעתה, טענה אז המערערת כי כיוון שהבניין היה בשיפוצים היא נאלצה לעלות במדרגות הנעות, ולא היתה לה כל ברירה אחרת. כמו כן, טענה כי לא הוצבו ליד המדרגות שלטי אזהרה או אמצעים אחרים שהיו יכולים למנוע ממנה לעלות עם עגלה לדרגנוע.


עוד הוסיפה המערערת כי מאחר ובאותה העת היו שיפוצים נרחבים גם ברחוב עצמו, ומאחר שלא הגיעה עם רכב למקום, נאלצה לעבור דרך המדרגות הנעות על מנת לצאת אל הרחוב הראשי.


בתביעתה, טענה המערערת לרשלנות מצד בעלי הסופרמרקט ובעלי הבנין, אשר התעלמו לחלוטין מהשיפוצים וממכשולים רבים שעמדו בדרכם של העוברים ושבים, לא הציבו שלטי אזהרה, ואף לא הציעו אלטרנטיבה בטוחה יותר ליציאת הלקוחות עם עגלות הסופר.


השופרסל: האישה פעלה בחוסר זהירות משווע


מנגד, טענו בעלי "שופרסל" ובעלי הבניין כי אין מקום להטיל עליהם אחריות על התאונה מאחר ומלבד המדרגות הנעות היו אמצעי מעבר נוספים כמו מעלית שהיתה ממוקמת בחניון ומדרגות רגילות לצידה, והתובעת יכולה היתה להמנע בקלות מן התאונה. כמו כן, לטענתם הוצב שלט ליד המדרגות הנעות האוסר לעלות עליהן עם עגלה, ויתרה מכך, לפיהם היה על המערערת להבין זאת לבד, ולא לסכן את עצמה ואחרים.


בית משפט השלום דחה את התביעה במלואה, וקבע כי הטענות חסרות כל היגיון. שופט בית המשפט טען כלפי התובעת כי לא ייתכן שלא ידעה על קיומה של מעלית במקום וכי פעלה בחוסר זהירות כאשר עלתה במדרגות הנעות כשהיא מחזיקה בעגלה עמוסת מצרכים.


כמו כן, קבע השופט כי טענת התובעת בדבר אי ידיעתה על מעלית במקום, היא טענה שאינה אמינה כלל, בעיקר לנוכח העובדה כי התובעת ביקרה במקום פעמים רבות.


המחוזי: בימ"ש השלום החמיר מאוד עם המערערת


לאחר קבלת פסק הדין, הגישה התובעת ערעור לבית המשפט המחוזי. בתחילת דבריו, ציין השופט כי הוא סבור שבית משפט השלום החמיר מאוד עם המערערת וכי דקדק עמה יתר על המידה. לפיו, בית המשפט התמקד בעיקר בהתנהלותה תוך התעלמות מכך שהנתבעות בפירוש הודו בקיומן של שיפוצים במקום, ובעובדה כי המעלית היתה ממוקמת בחניון והיתה מרוחקת כ-150 מטר מהסופר.


כמו כן, שגה בית המשפט כשלא בדק את טענות הנתבעות על כך שהכינו מעבר בטיחותי ונוח שהוביל למעלית, ולא בחן האם באמת הופנו לקוחות הסופר למעלית באופן ברור, על מנת למנוע מהם שימוש מסוכן במדרגות הנעות שהיו קרובות הרבה יותר ליציאה מהסופר.


השופט אף ציין את עדותו של מנהל סניף הסופר, אשר סתר את עצמו כאשר ראשית טען כי מדובר בלקוחה ותיקה שיודעת היכן המעלית, ולאחר מכן טען כי בעקבות השיפוצים היה צורך בהכוונת הלקוחות למעלית, וכי שומר שהוצב במקום נהג לכוון את הלקוחות. יחד עם זאת, לא הוכח כי אותו שומר אכן כיוון באותו היום את המערערת על עבר המעלית.


בית המשפט: המערערת פעלה בזהירות, אין מקום לאשם תורם


עוד קבע השופט כי המערערת, שהיתה בת 59 בזמן האירוע וליוותה אישה בת 92 שנעזרה בהליכון, פעלה בהיגיון כאשר העלתה קודם את הקשישה לדרגנוע ואז חזרה לקחת את העגלה. הקשישה לא היתה מסוגלת ללכת 150 מטר עד למעלית, כאשר הבנין כולו היה תחת שיפוצים, ומלא במכשולים. יתרה מכך, בחר השופט לציין כי לא מדובר היה בעגלת סופר רגילה בעלת 4 גלגלים, אלא בעגלת סופר קטנה יותר בעלת 2 גלגלים בלבד, ולכן לא מן הנמנע כי תבחר המערערת להעלות אותה על הדרגנוע.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעת ביטוח
פורום רשלנות מקצועית
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לבסוף, קבע השופט כי לאור השיפוצים היה על הנהלת הסופר ועל הנהלת הבנין לפעול בזהירות מוגברת, ולא מצא סיבה להטיל אשם תורם על המערערת. לפיו, על פי העדויות, פעלה המערערת בזהירות המרבית, כאשר היא גם דואגת לקשישה שהיתה תחת טיפולה, וגם פועלת בשיקול דעת ומחוסר ברירה.


לאור כל זאת, קיבל בית המשפט פה אחד את הערעור במלואו וקבע תשלום פיצויים למערערת בסך 70 אלף שקלים.