בית משפט השלום בפתח תקווה, דן בשבוע שעבר בתביעה כנגד רשות השידור, לאחר שזו חייבה אדם באגרה מבלי שהייתה ברשותו טלוויזיה. בית המשפט קיבל את טענות התביעה וחייב את רשות השידור בתשלום פיצויים.


בסוף אוקטובר, בשנת 2003 קיבל התובע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מרשות השידור, כיוון שלטענתם, לא שילם התובע חוב שצבר עבור אגרת טלוויזיה. מיד כשקיבל את המכתב, שילם התובע את חובו, הוציא את מכשיר הטלוויזיה מביתו ואף הודיע על כך לרשות השידור. אולם, למרות בקשתו והצהרותיו בעניין, ברשות השידור המשיכו לשלוח אליו דרישות תשלום.


לפיכך, שכר התובע שירותיו של עורך דין אשר פנה גם הוא בשם התובע לרשות כדי למנוע את דרישות התשלום. בא כוח התובע נענה רק בפנייתו השנייה לרשות כאשר שם מבטיחים לו שיגיעו לביקור בית לוודא שאין ברשותו מקלט. למרות הבטחתם, ביקור כזה מעולם לא בוצע ורשות השידור המשיכה בשליחת דרישות התשלום.


רשות השידור מעקלת את חשבונות התובע ואת רכבו


כמה שנים אחר כך, באוגוסט 2011, לאחר דרישות רבות, הגישה רשות השידור תביעה כנגד התובע בלשכת הוצאה לפועל בתל אביב בשל אי תשלום אגרה בין השנים 2004 ו-2009. חשבונות הבנק של התובע עוקלו וכך גם רכבו.


התובע הגיש התנגדות לתביעה, ולאחר דיון בין הצדדים, הגיעו להסדר פשרה. למרות ההסדר, הגיש התובע תביעה לבית משפט השלום כנגד רשות השידור בגין לשון הרע, ובגין נזקים ועוגמת נפש שגרמה לו בהתנהלותה כלפיו.


בתביעתו, טען התובע כי הרשות הפרה את חובת הזהירות המושגית וכי התרשלה בטיפול בו. כמו כן, טען התובע למטרד ליחיד בעקבות המכתבים הרבים שקיבל והשימוש שעשתה בתיבת הדואר שלו, וכן טען לפיצוי בגין לשון הרע בשל העובדה כי הטילה עליו הנתבעת עיקולים רבים שלא כדין וללא צורך אמיתי.


התובע אף טען כי אין בעצם הסכמתו להסדר פשרה כהודאה באשמה כלשהי, אלא הסכמתו נעשתה בהמלצת בא כוחו באותו הזמן. לפי דבריו, למרות שהודיע כי עבר להתגורר עם הורי אשתו, שלחה רשות השידור את ההודעה על נקיטת הליכים בהוצאה לפועל לכתובתו הקודמת ולפיכך, לא נמסרה לו הודעה כדין ועל כן העיקולים שהוטלו עליו אינם חוקיים ולכן אינם תקפים.


רשות השידור: אין מקום לתביעה לאחר הסדר פשרה


רשות השידור מנגד, טענה כי שמעה בעבר את טענות התובע כאשר התנגד להליכי ההוצאה לפועל. מאחר והגיעו הצדדים להסכם פשרה לאחר שמיעת אותן הטענות, אין מקום לפצותו ואין מקום כלל לתביעה שנייה בעניין. כמו כן, לפי טענותיה, התנהלותה בעניין הייתה ללא דופי, העיקולים הוטלו כדין, והתובע לא הודיע לאחר 30 יום כנדרש על כך שלא נמצא ברשותו מכשיר טלוויזיה.


בבואה לדון בתיק, בחנה השופטת את טענות התובע בדבר אי תקינות העיקולים, ואי מסירת הודעה כדין. לאחר בדיקה בעניין התגלה כי התובע שינה את כתובתו במשרד הפנים ביולי 2011 כאשר התיק נפתח בהוצאה לפועל בתחילת אוגוסט, והודעה בעניין נשלחה יום למחרת. הנתבעת טענה כי העניין תקין מאחר והיא רשאית לשלוח הודעה לאותה כתובת במשך 50 יום. אולם, עלה בידי התובע להוכיח כי לאחר שחזר המכתב לשולחו, נשלחה שוב התראה לכתובתו הקודמת, חמישה חודשים מיום שינוי הכתובת במשרד הפנים. על כן, קיבלה השופטת את טענתו בעניין.


בית המשפט: רשות השידור בהתנהלותה גרמה להשפלת התובע


כמו כן, הסכימה השופטת לטענות התובע בדבר טענתו ללשון הרע, וקבעה כי בהתנהלותה של הרשות הוציאה דיבתו, כשהטילה עליו עיקולים שונים בבנק ובמוסדות אחרים, ובכך גרמה לו לנזק ולהשפלה, כאשר הבנק מעתה עלול לראות בו כאדם המתחמק מחובות, או כאדם "נזקק".
יחד עם זאת, הטילה השופטת על התובע אשם תורם בשיעור של 20%, על כך שלא עשה ככל שביכולתו על מנת לוודא כי אכן זכה בפטור שביקש מתשלום האגרה.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום עיקולים ועיכוב יציאה מן הארץ
פורום הסדר חוב | מחיקת חובות


לפי כל אלה, חייבה השופטת את רשות השידור בתשלום פיצויים לתובע בסך 14,400 שקלים, וכן חייבה אותה בהוצאות משפט בסך 365 שקלים ובשכר טרחת עורך דין בסך 2,880. ובסך הכל 17,645 שקלים.