בית המשפט המחוזי בלוד דן בשבוע שעבר בתביעה שהגישה בעלת חנות פרחים כנגד עובד לשעבר שפתח חנות מתחרה והשתמש בצילומים שצילם עבורה כדי למשוך לקוחות. בית המשפט קיבל את תביעתה וחייב את הנתבע בתשלום פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים.


עזב את החנות ופתח חנות מתחרה מעבר לכביש


משנת 1995 עבד הנתבע אצל התובעת בחנות פרחים בנתניה. במסגרת עבודתו, צילם צילומים רבים של סידורי פרחים, קישוטי פרחים על מכוניות חתן וכלה, זרי כלה ועוד. את התמונות הללו צילם הנתבע עבור החנות בה עבד והם נשמרו במחשב כקטלוג המאפשר ללקוחות פוטנציאלים לעיין בו.


לאחר כ-15 שנים, בדצמבר 2010, עזב הנתבע את עבודתו בחנות הפרחים ופתח חנות פרחים מתחרה ממש מעבר לכביש, מאות מטרים ממקום עבודתו הקודם.


בתביעתה, טענה בעלת החנות כי בחודש מרץ 2011 נודע לה על ידי לקוחות ותיקים כי הנתבע מראה ללקוחותיו את אותן תמונות אשר נמצאות בקטלוג חנותה, ואשר צולמו במיוחד עבורה.


בעקבות הגילוי, ביקשה התובעת לחקור את העניין לעומק ושכרה את שירותיו של חוקר פרטי. החוקר הציג את עצמו כלקוח המבקש לקשט את מכוניתה של אחותו שאמורה להינשא. הנתבע בתגובה, הציג ללקוח המדומה את קטלוג התמונות, כאשר החוקר מצלם במצלמה נסתרת את התמונות.


לאחר שקיבלה התובעת את הצילומים מהחוקר, הגישה תביעתה לבית המשפט ועתרה לפיצויים בשל הפרת זכויות יוצרים בסך 700 אלף שקלים.


הנתבע השתמש בקטלוג ששייך בלעדית לתובעת


לפי תביעתה, הצילומים הוזמנו במיוחד עבור קהל לקוחותיה של התובעת, צולמו במהלך שעות העבודה, במסגרת העבודה, ובידי הנתבע שהיה שכיר בחנות באותה העת. לפי כל אלה, טענה התובעת כי זכויות היוצרים על התמונות שייכות לה בלבד.


עוד טענה התובעת כי הנתבע התעשר ולא במשפט מאחר שלקח חומרים שלא שייכים לו ועשה בהם שימוש כאשר הוא מפיק מהם רווח. כמו כן, טענה כלפיו כי הוא אינו אדם אמין, מגזים בתיאוריו ואף נמנע מלשתף פעולה עם בית המשפט כאשר לא טרח להביא עדים או ראיות התומכות בטענותיו. מה גם שלדבריה, הנתבע ידע כי מה שעשה אינו תקין, ולכן הוריד מיד את התמונות מהמחשב והפסיק להציג אותן ללקוחות.


הנתבע: צילם את כל התמונות בעצמו ופעל בתום לב


מנגד, טען הנתבע כי צילומים אלו אינם מהווים יצירה. לטענתו, הוא צילם מלאכה וזכותו המלאה להציג אותם. בתגובה לדברי התובעת טען כי הוריד את התמונות לא משום שעשה משהו לא תקין אלא משום שהוא סולד מריב ומדון, ואף לא ביקש לתבוע בחזרה את התובעת בשל כך, למרות שלדעתו זכויות היוצרים שייכות לו.


כמו כן, טען הנתבע כי פעל בתום לב, ולא חשש כלל מתביעה משפטית, לדבריו הוא עשה שימוש רק בתמונות של קישוטים לרכב, וכן טען כי מעורבותו בצילומים ותרומתו הרבה הייתה מכרעת ומשמעותית ליצירת הקטלוג, ועל כן תביעת התובעת מאבדת משנה תוקף.


בנוסף, טען הנתבע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח פגיעה במוניטין שלה, או לעשיית עושר שלא במשפט, וכן לא הוכיחה טענותיה לגבי עוגמת נפש או נזק לא ממוני.


בית המשפט: מדובר ביצירה הזכאית להגנה מהעתקה


בבואו לדון בהחלטתו, קבע השופט בתחילת דבריו כי אכן מדובר ביצירה הזכאית להיות מוגנת מפני העתקה. עוד קבע השופט כי הזכויות ליצירה זו אכן שייכות לתובעת מאחר וצולמו על פי בקשתה, ואילו הנתבע צילם בתור שכיר, במסגרת העבודה, ותחת הוראותיה המפורשות של התובעת.


לגבי טענת עשיית עושר שלא במשפט של התובעת, קבע השופט כי אכן התעשר הנתבע שלא כדין, מאחר ולא נדרש להכין קטלוג צילומים חדש, שוודאי היה עולה לו כסף, אלא השתמש בזה הקיים והשייך לתובעת, וכך יוצא שבעצם הנתבע יצר קטלוג עבורו, על חשבונה של התובעת, שהרי צילם ועבד על הקטלוג בשעות העבודה עליהן שילמה בעלת החנות התובעת.


עוד קבע השופט, כי הנתבע לא פעל בתום לב, מאחר ולמרות שקיימת סבירות שלא ידע הנתבע שזכויות היוצרים לא שייכות לו, היתה בידו האפשרות לבדוק ולחקור את העניין לעומק, לפני שבחר להשתמש בתמונות. משלא עשה זאת, נקבע כי הנתבע לא היה מפר תמים.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


לבסוף, קבע השופט כי הפיצוי יתקבל עבור 200 התמונות כמקשה אחת, ולא בעבור כל תמונה בנפרד. כמו כן, קבע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את טענותיה האחרות בדבר עוגמת הנפש, הנזק הלא ממוני ופגיעה במוניטין.


לאור כל זאת, קבע השופט כי ישלם הנתבע לתובעת פיצויים בסך 35 אלף שקלים וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקלים.