בית משפט העליון נדרש בשבוע שעבר (יום ה') לדון בסוגיה משפחתית סבוכה שהגיעה משבדיה לארץ ובחזרה. בית המשפט, קבע לבסוף על החזרת שני ילדים למקום הולדתם בשבדיה, לאחר שהאם חטפה אותם בטענה כי האב מתעלל בילדיו.


המערער, אזרח שבדיה, עתר לבית המשפט העליון לאחר פסק דין שנתן בית המשפט המחוזי לטובת גרושתו, בעלת אזרחות ישראלית ושבדית. בני הזוג, נישאו וחיו יחד בשבדיה, כאשר במהלך תקופת נישואיהם נולדו להם 2 ילדים, האחד בן 11 וחצי והשנייה בת שש וחצי.

 

נישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון, והם נפרדו ב-2008 לאחר שנים רבות של מריבות, תוך התערבות תכופה של רשויות הרווחה והמשטרה בשבדיה, כאשר המערער מקבל משמורת זמנית על הילדים מבית המשפט.


בהמשך ההליכים המשפטיים בשבדיה, קיבל האב המערער משמורת קבועה על ילדיו בשנת 2012, שם נקבע כי האם יכולה לבקר את הילדים תחת פיקוח. כמה ימים לאחר ההחלטה, לקחה האם את ילדיה ועלתה על מטוס לישראל.


הנתבעת: האב התעלל מינית בבתי


חודשים קצרים לאחר הגעתה לארץ, הגיש נגדה האב תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בבקשה שתחזיר את הילדים לשבדיה לאלתר, לפי החלטת בית המשפט שם.


האם טענה מנגד כי האב התעלל מינית בבתם, וכן נהג באלימות כלפי שני הילדים, וכי בנם אף הביע מחשבות אובדניות בעקבות מעשיו. לתמיכה בטענותיה, לקחה האם את הילד להסתכלות דחופה בבית החולים "גהה", והציגה לבית המשפט את דו"ח המחלקה בעניינו התומך בטענותיה.


לאור אי הסכמת הצדדים, והפערים הגדולים בעדויות, מינה בית המשפט פסיכולוג מומחה אשר יחווה דעתו בעניין. לאחר בדיקת הילד, המליץ המומחה להחזיר את הילדים לחזקת אביהם בשבדיה, וזאת בשיתוף עם גורמי הרווחה במדינה להמשך הטיפול בילד. בחוות דעתו, קבע המומחה כי הילדים חווים מצוקה קשה בעקבות הסכסוך הממושך בין הוריהם, וכי טובת הילדים היא לחזור למקום הולדתם תחת טיפולו של האב.


עוד קבע המומחה, כי קיים חשש סביר כי הילד הוסת כנגד אביו על ידי אמו, וכי אין ממש במחשבות האובדניות ובאיומי ההתאבדות שלו.


לאור חוות דעת זו, ולאור העובדה כי לא עלה בידי האם להוכיח טענותיה, קבע בית המשפט כי הילדים יחזרו לחזקת אביהם בשבדיה. אולם, בכך לא הסתיים הסיפור, מאחר והאם ערערה על ההחלטה, וביקשה מבית המשפט למנות מומחה נוסף, הפעם מתוך תחום הפסיכיאטריה.


לאור חוות הדעת הנחרצת, הילדים יחוזרו לאביהם


חוות דעתו של הפסיכיאטר, הייתה שונה בתכלית מזו של המומחה הקודם, ועמדותיו חיזקו את עמדותיה של האם. למרות זאת, דחה בית המשפט את הערעור, וקבע כי חוות דעתו של המומחה הראשון היתה נחרצת הרבה יותר מחוות דעתו המהוססת של הפסיכיאטר. לפיכך, קבע השופט כי הילדים יוחזרו לחזקת אביהם בתום שלושה חודשים ממתן פסק הדין, כאשר לאב אסור לבקרם במהלך חודשים אלו, והם יישארו במשמורת אצל אמם עד אז.


האם לא הסתפקה בכך, והגישה ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי, אשר פסק לטובתה, וקבע כי אמנם הוטל ספק באמינות איומי הילד בהתאבדות, אך טובת הילד מכריעה את הכף לטובת השארתו בחזקת אמו. בנימוקיו להחלטה, טען השופט כי הילדים אמנם הביעו התנגדות לחזור לשבדיה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי ישנו חשש להסתה מכוונת של האם כנגד אבי הילדים. למרות כל זאת, הילדים הושארו בחזקת האם תחת השגחת שירותי הרווחה בשל החשש הקטן אך הסביר לשלומו של הילד.


המערער: האם היא זו שהתעללה בילדים


לאחר הכרעה זו, ערער אבי הילדים לבית המשפט העליון. בערעורו, טען האב כי ביהמ"ש התעלם לחלוטין מהכרעת ביהמ"ש בשבדיה. כמו כן, טען כי דווקא האם היא זו המסוכנת לילדיה, ושהיא זו שהתעללה בהם לאורך השנים. לפיו, פסיקה כזו היא אף חמורה מבחינה משפטית ועלולה לשמש כפתח למניפולציות שונות של הורים חוטפים בעתיד, שעלולים לשדל את ילדיהם לאיים בהתאבדות על מנת לקבל חזקה עליהם. לבסוף, טען האב כי ביהמ"ש אף לא התייחס לעובדה כי הילדים מופרדים מאחיהם הגדול (בנה של האם מנישואים קודמים), שבחר לחיות עמו למרות שאינו אביו הביולוגי או המאמץ.


מנגד, טענה האם כי אין מקום לערעורו של האב לאחר דיונים כה רבים בעניין, וכן אין מקום לפסול את חוות דעתו של הפסיכיאטר. היא אף חזרה על דבריה בעניין הסכנה הנשקפת לילדיה מאביהם, וביחוד לבתה הקטנה.


הילד יצר קשר עם אביו וטען להתעללות מצד אמו


אולם, לפני שהוחלט פסק דין בעניין, כשלושה ימים לאחר הגשת בקשת הערעור, הגיע האב עם בנו לתחנת המשטרה. לדבריו, בנו יצר עמו קשר באמצעות האינטרנט, התלונן בפניו על התעללות אמו בו, וביקש ממנו להגיע מיד ולקחת אותו. האב הגיע מיד לארץ ונפגש עם בנו, כאשר הוא מבחין בסימני אלימות על גופו. הוא לקח אותו מיד לתחנת המשטרה והגיש תלונה כנגד האם.


המשטרה חקרה את הילד וזימן את האם לחקירה. האם טענה כי לא תקפה את הילד אלא ניסתה לרסן אותו לאחר שניסה לתקוף אותה ואת אחותו הקטנה, איים עליהן בסכין ולאחר מכן אף איים להתאבד. האם ביקשה שהילד יוחזר עמה, והאשימה את אב הילדים בהסתה כנגדה. הילד סירב להתלוות לאמו, ובחר ללכת עם אביו.


לאור ההתפתחויות החדשות, מינה בית המשפט מומחים משירותי הרווחה אשר החוו דעתם, וקבעו כי הילדים נמצאים בתווך של סכסוך זוגי קשה ביותר, וחווים משבר חמור כתוצאה ממנו. לשיטתם, הילדים נוטים "לדקלם" את דברי הוריהם, אם זה האב או האם, בהתאם למקום הימצאם באותה עת. מעבר לכך, נקבע כי הילד זקוק לאשפוז פסיכיאטרי, וכי שני הילדים צריכים טיפול מעמיק במקום ניטרלי, ללא הוריהם, ולא משנה באיזו מדינה.


יש לך שאלה? 

פורום חטיפת ילדים | אמנת האג
פורום בית משפט לענייני משפחה


ביהמ"ש קיבל חוות דעת זו, ונותר עליו לקבוע היכן יעברו את טיפול. לבסוף, קבעו שופטי בית המשפט העליון פה אחד, כי הילדים יוחזרו לשבדיה, מקום הולדתם, ויועברו לאבחון במסגרת חוץ ביתית שם. ביהמ"ש העליון הטיל את האחריות להמשך טיפול והכרעה בעניינם של הילדים בידי הרשויות בשבדיה. לאור פסק הדין, שירותי הרווחה בשבדיה פנו לביהמ"ש והביעו נכונותם לשלוח לארץ איש מקצוע מטעמם שילווה את הילדים בחזרה לארצם.