בית משפט השלום בחיפה, דן בשבוע שעבר בתביעתו של בנק מזרחי טפחות כנגד חברה, בעל חברה ואשתו, בגין חוב. הבנק ביקש לחייב את אשתו של בעל החברה מתוקף היותה ערבה להלוואה, אולם בית המשפט פסק באופן לא שגרתי כנגדו, ודחה את תביעתו בעניין.


באוקטובר 2007, פתח הנתבע, בעל חברת אחזקות, חשבון בנק על שם החברה אצל התובעת. במעמד פתיחת החשבון, חתם הנתבע על ערבות אישית לחובות החברה והבנק נתן לו מסגרת אשראי בגובה 149,600 שקלים. כשבוע לאחר מכן חתמה אשתו גם היא על ערבות אישית המוגבלת לסכום 195 אלף שקלים.


כשנתיים לאחר מכן, נקלעה החברה לחובות, הבנק הקטין את מסגרת האשראי וכן נתן לנתבע הלוואה בסך 50 אלף שקלים. לטענת הבנק, על בית המשפט לחייב את הנתבעים בתשלום חובם המלא, והוא אינו רואה כל בעיה או חריגה בעניין.

 

הנתבע: הבנק פעל ברשלנות וחוסר תום לב 


מהצד השני, טען הנתבע ובעל החברה, כי הבנק פעל בחוסר תום לב כלפיו וברשלנות, כאשר לשיטתו, בתחילה התנהלה החברה באופן תקין והוא אף לקח על עצמו פרויקטים שונים בבניה בהסתמך על דברי נציגי הבנק בדבר הגדלת מסגרת האשראי. אולם, בהפתעה גמורה וללא התראה מוקדמת, החל הבנק לצמצם את אפשרויותיו, הקטין את מסגרת האשראי, והביא לבסוף לקריסה כלכלית של החברה.


בית המשפט דחה טענות אלו של הנתבע, וחייב אותו לשלם את החוב במלואו. בנימוקיה, הביאה השופטת את העובדה כי הנתבע לא הביא כל הוכחה בדבר הטענה שהבנק הבטיח מסגרת גדולה יותר. כמו כן, הביעה השופטת את מורת רוחה מהתנהלות הנתבע כאשר היא מביעה תמיהה על כך, שכאיש עסקים לא עצר הנתבע לרגע לבדוק את הדברים לעומקם, ולקח על עצמו פרויקטים שאפתניים כאשר הוא מסתמך על הבטחה בעל פה שנמסרה לו על ידי אחד מנציגי הבנק.


לפיכך, קבעה השופטת כי לא עלה בידי הנתבע להוכיח רשלנות או התנהלות קלוקלת מצד הבנק ועל כן ביקשה לחייב אותו בחובות החברה ופנתה לבחון את מעורבותה ואחריותה של אשת הנתבע.

 

הנתבעת: אלימות מילולית ואיומים מהבעל   


הנתבעת, טענה בעדותה כי לא ידעה כלל על מה היא חותמת וחשבה שמדובר במסמכים הקשורים למשכנתא שלקחו בני הזוג קודם לכן. לפי דבריה, היא פחדה מאוד מבעלה וסבלה ממנו לאורך שנים כשהוא נוהג כלפיה באלימות ומטיל עליה אימתו. זמן קצר לאחר הקמת החברה עזב אותה בעלה, והותיר אותה עם שני ילדיהם הקטנים, כאשר אחד מהם סובל ממגבלות קשות.


לפיה, בעלה ניהל את כל ענייני הכספים בבית, וכאשר ביקש ממנה להגיע ולחתום על מסמכים היא פשוט הגיעה וחתמה ולא שאלה שאלות. יתרה מכך, טענה הנתבעת כי כלל לא היתה מודעת לכך שבעלה הקים חברה. כאשר נשאלה האם פקידת הבנק הסבירה לה על מה היא חותמת ענתה האישה בשלילה.


פקידת הבנק אשר החתימה את הנתבעת, העידה בבית המשפט וטענה כי הסבירה לאשת בעל החברה את מהות המסמכים ומשמעות חתימתה, אולם עדות זאת באה בסתירה מוחלטת לעדות קודמת שנתנה בחקירתה, שם טענה כי אינה זוכרת כלל את מעמד החתימה.


השופטת פתחה את דבריה באומרה כי למרות המשמעות של קביעת פסק דין שכזה, היא מקבלת את טענות הנתבעת ופוטרת אותו מתשלום החוב. לדבריה, עדותה היתה מהימנה, אמינה ועקבית לכל אורך הדרך. כמו כן, התייחסה השופטת לעובדה כי הנתבע, בעלה של הנתבעת, לא התייחס כלל לתביעה כנגד גרושתו, ואף כשנתבקש להתייחס לכך ביקש שלא להגיד דבר. בהמשך בנוגע לשאלות אחרות שנשאל, אמר הנתבע כי הוא לא זוכר מה מסר לנתבעת לפני החתימה על הערבות אבל שזה לא משנה כי היא בין כה וכה לא מבדילה בן משכנתא לאשראי.


אמירות אלו, חיזקו את החלטתה של השופטת והיא קבעה כי למרות שהנתבעת פעלה בחוסר זהירות, אין לחייבה בשל כך מאחר והבנק מצד אחד לא פעל כשורה ולא הסביר לה בדיוק על מה חתמה, ונראה כי מהצד השני, בעלה טשטש במכוון את סיבת החתימה כשהוא מודע להשפעתו עליה.

 

יש לך שאלה? 

פורום הסדר חוב | מחיקת חובות
פורום ערבות | המחאת חובות


לאור כל זאת, הטילה השופטת את האחריות כולה על כתפי הנתבע והעבירה את המושכות לבנק מזרחי לגביית החוב.