בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה דן בשבוע שעבר בתביעה נגד רשות השידור בגין הטרדת אדם החולה בנפשו בדרישות לא מוצדקות לתשלום אגרה. בית המשפט קיבל את תביעתו.


התובע מיוצג, באופן חריג בבית משפט מסוג זה, על ידי עורך דין מאחר והינו מוגדר כחסוי, כלומר אדם הסובל ממחלת נפש אשר אינו כשיר לייצג את עצמו.


בשנת 98' התגרש התובע מאשתו, בזמן שהיה מאושפז בבית חולים לחולי נפש. לפי הסכם הגירושין ביניהם, במסגרת חלוקת הרכוש, מכשיר הטלוויזיה, עם כל תכולת הדירה, נשאר ברשותה של אשתו.


דרישות תשלום בלתי פוסקות


בשנת 2009, קיבל התובע דרישה לתשלום אגרה מרשות השידור, כאשר הם טוענים כלפיו כי יש בידיהם מידע כי ברשותו טלוויזיה משנת 2003. בתגובה, התקשר התובע אל רשות השידור והסביר כי אין ברשותו מכשיר טלוויזיה, וכי המכשיר היחידי שישנו בבית הוא של בת זוגו, והיא משלמת אגרה כדין. נציגי רשות השידור ביקשו שיאמת את דבריו בתצהיר שיישלח אליהם בדואר, והתובע עשה כן. בנוסף, ציין התובע במכתבו כי הינו אדם חסוי וביקש להפסיק את הפניות אליו ולבטל את החיובים השגויים.


אולם, ברשות השידור לא וויתרו, ובשנת 2011 התקבלה אצל התובע דרישת תשלום נוספת. לאחר דרישה זו, העביר אפוטרופוס התובע מכתב לידי הרשות המציין את העובדה כי כרגע הוא מייצג את החסוי מפאת מצבו הנפשי, וכי הוא דורש לבטל לאלתר את הליכי הגביה. למכתב זה, צירף גם את הסכם הגירושין של התובע. לבסוף, ציין בא כוחו את כתובתו של התובע במידה וירצו לערוך ביקור בית לאימות טענותיו, וכן הוסיף כי התובע מצוי במצב נפשי רע מאוד וטוב יהיה לו יזדרזו בהליכי האימות.


לאחר ארבעה חודשים בהם לא התקבלה כל תגובה מצד רשות השידור, פנה בא כוח התובע שוב אל הרשות בבקשה זהה. בפנייתו חזר על השפעת מכתבי הדרישה על מצבו הנפשי של מרשו, ואף הדגיש כי נציגה טלפונית מסרה לו כי התובע מופיע במחשב הרשות כ"פטור מתשלום".


למרות הפצרותיו קיבל התובע מכתב התראה


זמן קצר לאחר מכן, קיבל התובע מכתב דרישה נוסף, הפעם ממשרד עורכי דין המייצג את רשות השידור. בא כוח התובע פנה למשרד, הסביר שוב את העניין והודיע כי בפעם הבאה שתתקבל דרישה לתשלום יפנו לבית המשפט.


למרות חילופי הדברים, למרות המכתבים הרבים, שיחות הטלפון וצירוף מסמכים המעידים על אמינות התובע, מספר ימים קצרים לאחר השיחה קיבל התובע מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטים.


בין אותה שיחה למכתב ההתראה, הספיקו נציגי רשות השידור להגיע לביקור בבית התובע, ולמרות שאף אחד לא נמצא בבית באותה עת, הבינו הנציגים כי אכן מתגורר שם התובע עם בת זוגו, וכי בת זוגו אכן משלמת אגרה כחוק.


למרות הממצאים האמורים, קיבל התובע התראה נוספת וכן מכתב המתריע מפני תשלום נוסף לשנה הקרובה.


התובע: פניות רשות השידור גרמו להחמרת מצבו הנפשי


לאור כל זאת, פנה התובע באמצעות בא כוחו לבית המשפט לתביעות קטנות, וטען כי התראות התשלום גרמו לו עוגמת נפש רבה, וגרמו להידרדרות במצבו הנפשי הלא יציב, ולמתח גדול. לדבריו, הוא אף נקלע לחרדות קיומיות, ואף החל לחשוש שעקב מצבו הנפשי הירוד, בת זוגו עלולה לנטוש אותו.


עוד הוסיף בתביעתו, כי באם תעזוב אותו בת זוגו יישאר ללא קורת גג וללא כל אמצעי לקיים את עצמו וכי הוא חושש שייאלץ להפסיק את תרופותיו על מנת להתאשפז בשנית כדי "לזכות" בכמה ימי חסד של אוכל ומיטה לישון בה.


בתביעתו עתר לפיצוי בסך 25 אלף שקל, כאשר הוא מציין כי סכום זה נקבע על מנת להבהיר לרשות השידור כי עליה לפעול בזהירות מוגברת מתוקף תפקידה כגוף ציבורי. לדבריו, הרשות נהגה ברשלנות כלפיו המחייבת בפיצוי משמעותי.


רשות השידור: לא נגרם כל נזק לתובע וכולם עושים טעויות


רשות השידור מנגד, טענה כי לא קיבלה כלל את המכתב הראשון ששלח אליה התובע וכי הוא לא הודיע לה על העובדה כי אינו מחזיק יותר בטלוויזיה. כמו כן, טענה להגנתה הרשות, כי בסך הכל נשלחו מכתבי דרישה ולא נגרם כל נזק משפטי או כלכלי לתובע בשל כך שהרי בסופו של דבר, התובע לא נצטרך לשלם ודרישת התשלום הוסרה.


לפיכך, טענה רשות השידור כי התובע, באמצעות בא כוחו, "מנפח" את הדברים עד כדי חוסר פרופורציות ו'ניצול' ההזדמנות לסחוט כספים ממנה, כאשר הכל בעצם נעשה במסווה של הרצון לחנך את הנתבעת ושלוחיה.


לבסוף, טען בא כוח הנתבעת כי אף גוף אינו מושלם, גדול ככל שיהיה, וכי כולנו מועדים לטעויות.


השופטת לא קיבלה את טענת בא כוחו של התובע בדבר היותו מוטרד על ידי גוף ציבורי משיקולים פסולים, אך יחד עם זאת, הסכימה כי אכן מדובר בתהליך מיותר אשר גרם לתובע ללחצים ומתחים נפשיים, המתייתר עוד יותר כאשר לפי הראיות היו בידי רשות השידור כל המסמכים לכך שלא היה חייב להם התובע דבר.

 

יש לך שאלה? 

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


בסיום דבריה, הדגישה השופטת כי מצב כזה, הגורם להידרדרות מצבו של אזרח שומר חוק, והמסב לו נזק נפשי רב שלא בצדק, דורש פיצוי משמעותי מן הגורם הציבורי האטום, פעמים רבות, להפצרותיו של האזרח.


לאור כל זאת, קבעה השופטת כי רשות השידור תשלם פיצויים לתובע בסך 7,000 שקלים ובנוסף 1,000 שקלים הוצאות משפט.