בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, זיכה בשבוע שעבר בעל מספרה שהואשם בפיטורין של אישה בהריון ובאי תשלום שכר מינימום לעובדת.


טענת העובדת: המעסיק אמר- תלכי לנוח ותחזרי כשהילד יגדל


לפי כתב האישום, קיבל בעל המספרה בתל אביב, עובדת חדשה לעבודה כמעצבת תסרוקות. במרץ 2008, ניגשה העובדת לנאשם והודיעה לו כי היא בהריון. לטענתה, כחודש לאחר מכן, פוטרה העובדת ללא קבלת היתר לכך משר התעשייה, המסחר והתעסוקה כנדרש. כמו כן, לטענתה, לא שילם לה הנאשם את משכורתה כחוק בחודש הפיטורין.


על פי טענתה, כאשר חשה ברע באחד מימי העבודה, פנתה אל הנאשם והוא בתגובה אמר לה שתלך לנוח ותחזור כשהילד יגדל. העובדת הבינה זאת כפיטורין והלכה הביתה כאשר היא נסערת מהאירוע. לדבריה, הדבר הגיע בהפתעה גמורה עבורה, שכן הנאשם קיבל אותה לעבודה בידיעה ברורה שהיא נמצאת במהלך טיפולי פוריות ומנסה להרות, ואף הביע שימחה כאשר שמע על הריונה.


הנאשם: בכלל לא התכוון לפטר


מנגד, טען הנאשם כי מעולם לא התכוון לפטר את המתלוננת, וכי דבריו לא הובנו כהלכה. לטענתו, הוא בסך הכל ביקש ממנה ללכת לנוח, מאחר והוא מעסיק הרוצה בטובת עובדיו, ואמר לה שתחזור כאשר היא מרגישה טוב יותר.


עוד הוסיף הנאשם, כי הוא היה ביחסי חברות קרובים ביותר עם העובדת, כי הוא היה נוכח בחתונתה, ושמח מאוד כשבישרה לו שהיא בהיריון. לפי דבריו, היא הגיעה לעבוד אצלו בתיווך גיסה, שהוא חבר טוב של הנאשם, ועל כן יחסיהם היו חבריים אף מעבר ליחסי עבודה קורקטיים בין עובד למעביד.


עוד לטענתו, לא היה לו כל מניע לפטרה בעיקר לאור העובדה כי היה מדובר בתקופה עמוסה מאוד, והיא שימשה בתפקיד חשוב וייחודי במספרה, בהיותה אחראית על תסרוקות ותוספות שיער לכלות. לדבריו, עזיבתה הפתאומית היוותה פגיעה בעסק מאחר והיה מדובר בתקופה עמוסה של לפני חג הפסח וכל ההזמנות לתסרוקות נקבעו שבועות ואף חודשים מראש.


גיסה של התובעת תמך בדברי הנאשם ואמר כי מדובר באי הבנה, וכי היו ביניהם יחסי חברות, כאשר הנאשם משתדל לדאוג לה ולתמוך בה לאורך כל הדרך. גם בעלה של העובדת, למרות שהעיד לטובתה, מסר בעדותו כי ייתכן ואכן מדובר באי הבנה, והעובדת לא פירשה נכון או לא שמעה היטב את דברי הנאשם.


לגבי תשלום משכורת אפריל, לדברי המעסיק, הוא שילם לעובדת מידי חודש סכום של כ-4,000 שקלים, כאשר בחודש אפריל נשוא התביעה, שילם לפנים משורת הדין ולאור בקשתה של העובדת סכום של 2,000 שקלים באמצע החודש בסמוך למועד עזיבתה לפני חג הפסח.


העובדת בתחילה הכחישה את הדברים, אך לאחר מכן בחקירתה, הודתה כי קיבלה 2,000 שקלים מהנאשם אולם היא לא זכרה באיזה תאריך ניתן הסכום.


בית המשפט: לא סביר שפוטרה העובדת


לאחר שמיעת העדויות קבעה השופטת כי הנאשם לא פיטר את העובדת ועל כן האישומים בדבר פיטורין בזמן היריון אינם רלוונטיים עוד. היא נימקה את החלטתה בכך כי לאור כל העדויות, ולאור העובדה שלא נסתרה על ידי העובדת, כי הנאשם שמח על הריונה וכן קיבל אותה לעבודה בידיעה כי היא מנסה להרות, לא סביר שתפוטר. מה גם, שאפילו לאור המניע העסקי גרידא, לא סביר שמעסיק יפטר עובדת אשר משמשת בתפקיד ייחודי ובעל חשיבות בעסק, ויגרום לעצמו נזקים כספים עקב כך.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


לבסוף, קבעה השופטת כי לא עלה בידי המאשימה להוכיח כי חלו פיטורין, ונראה כי אכן מדובר באי הבנה לאור הקרבה החברית בין הצדדים. בהתייחסה לשכר שטענה העובדת שלא שולם לה, קבעה השופטת כי לאור עדותו של הנאשם, לאור הסכמתה של העובדת לסכום, ולמרות שלא הובאו דיווחי נוכחות, נמצא ספק סביר המשחרר את הנאשם מאשמת אי תשלום.