בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר ערעורו של אספן עתיקות אשר הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של סחר בעתיקות ללא היתר, בהחזקת נכס החשוד כגנוב ובזיוף עתיקות.


החזיק בכד ובשתי חרבות גנובים


בשנת 2004, הוגש כתב אישום כנגד אספן עתיקות ידוע כאשר הוא מואשם ב-18 סעיפים שונים המייחסים לו זיוף עתיקות, סחר ללא רישיון, החזקת נכסים החשודים כגנובים וכן שיבוש הליכי משפט וחקירה. בסופו של דבר, הורשע הנאשם בשלושה אישומים בלבד.


לפי האישומים, הנאשם החזיק בנכסים גנובים כגון כד עתיק ושתי חרבות, קנה עתיקות שונות מסוחרים פלסטינאים, וכן מכר פריטים מזויפים. כל זאת, מבלי רישיון לעסוק בסחר בעתיקות.


לאחר הכרעת דין מקיפה שנפרשה על 475 עמודים, נגזר על הנאשם עונש מאסר בפועל לחודש ימים, מאסר מותנה של חודשיים וקנס בסך 30 אלף שקלים. מאחר והנאשם שהה במעצר מעל לחודש וכן היה במעצר בית קרוב לשנתיים מפאת אורכו של המשפט, קבע בית המשפט שתנוכה תקופת מעצרו מהמאסר שהושת עליו, ועל כן לא ירצה עונש מאסר בפועל.


הנאשם לא היה מרוצה מהכרעת הדין ועתר לבית המשפט העליון בערעור על גזר דינו החמור, לפי דבריו.


המערער: המדינה כלל לא הוכיחה שמדובר בעתיקות


לטענתו, ראשית לא עלה בידי המדינה להוכיח כי אכן מדובר בעתיקות, בעיקר לנוכח העובדה כי בתחילה טענה כי העתיקות אינן עתיקות כלל אלא זיופים שיצר הנאשם, ועוד הוסיפה כי לא ניתן להסתמך על המקוריות רק לפי דברי הנאשם וצריך להיוועץ במומחים על מנת לוודא שאכן מדובר בפריטים עתיקים. לדבריו, המדינה אינה פטורה מבדיקה מקיפה כדי לבדוק האם מדובר בעתיקות, ולא יכולה להאשים אותו רק על פי דבריו באשר למקוריותן.


כמו כן, לא עלה בידי המדינה להוכיח כי מקורן של העתיקות, באם הן אכן עתיקות, הנו בישראל. ומכיוון שכך, אין להאשים אותו בגניבה או בהחזקת רכוש גנוב, מאחר וממילא לא ידוע מהיכן הן. עוד הוסיף המערער, כי ההנחה המיידית כי העתיקות מיהודה ושומרון הן גנובות, מנוגדת לחוק הירדני הקובע כי ישנם מקרים בהם עתיקות המתגלות במקומות אלו אינן מעניקות בעלות אוטומטית למחזיקים החוקיים של העתיקות, קרי, המדינה. לדבריו, אין לחשוד בו בגניבה רק מהסיבה כי רכש באופן ישיר "מהשטח", כלומר מאנשים שלא מורשים בכך.


בערעורו, טען המערער כי מדובר באכיפת חוק שאינה הוגנת והמפלה אותו לרעה. הוא הביע טענה זו כאשר הוא נתמך על העובדה כי כנגד סוחר העתיקות, אשר לו מכר 24 בולות, לא הוגש כל כתב אישום כאשר למעשה הוא היה שותף לעסקיו של המערער. כמו כן, טען כי אינו מכיר אספן נוסף אשר הואשם בדבר מה לאחר רכישה של עתיקות משטחי הרשות הפלסטינית, ולפיכך יש לזכותו באופן מלא.


לבסוף, טען הנאשם כי נגרם לו נזק תדמיתי רב בעקבות הפרסומים בדבר כתב האישום המנופח, וכי שמו אוזכר באינטרנט כ-15 פעמים באזכורים שלילים ופוגעניים, כאשר בסופו של יום, הוא הורשע בשלושה אישומים בלבד, והכל בבחינת "ההר הוליד עכבר".


המדינה: המערער בעצמו הודה בכל המיוחס לו


מנגד, דחתה המדינה את טענותיו מכל וכל. לפיה, עול ההוכחה לא חל עליה כפי שטען המערער, מהסיבה הפשוטה שהמערער הודה בכל המיוחס לו, והתייחס לסחורתו כולה כאותנטית ומקורית. לגבי טענתו של המערער כי לא ראוי להאשימו ברכישת סחורה גנובה רק בשל העובדה שהתרחשה בשטחי הרשות ותווכה על ידי אנשים פרטיים, טענה המדינה כי היא מסתמכת על פסיקה קודמת בה נאמר כי סחר כזה צריך לעורר חשד סביר כי הסחורה גנובה. כמו כן, לפי עדותו, המערער אף לא טרח לברר כלל את מקורן של העתיקות שרכש באזור יו"ש.


בהתייחסה לאכיפה הבררנית, טענה המדינה כי לא הוכחה טענתו זו וכי אף אין מקום שתישמע בערעור לאחר שלא נשמעה בבית המשפט המחוזי.


בית המשפט: כשם ששומרים על הפרחים צריכים לשמור על אוצרות תרבותיים


לאחר שמיעת הטיעונים ובחינת הערעור, דחה בית משפט העליון פה אחד את טענות המערער. לדברי השופטים, גזר הדין שהוטל על הנאשם הינו קל ואינו חמור כלל, הנאשם לא נצטרך לעונש מאסר בפועל והקנס שהושת עליו ראוי והולם את העבירות.


לדברי השופטים, מדובר בעבירות קשות וחמורות אשר להן השלכות תרבותיות וכלכליות ואשר פוגעות באינטרס הציבורי, וזאת למרות העובדה כי נראה כאילו אינן שייכות כלל לעולם הפלילי המסורתי כפי שאנו רגילים אליו. לפיהם, עבירות אלו גוזלות מהציבור הישראלי את אוצרותיו העתיקים, התרבותיים וההיסטוריים ובית המשפט מחויב במתן עונש אשר ירתיע אחרים מביצוע עבירות דומות.

 

יש לך שאלה? 

פורום נפגעי הונאות מחשב סייבר זיופים ועקיצות
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום בג"צ


לבסוף, הוסיפה שופטת בית המשפט העליון, כי צריך להכניס לתודעה הציבורית שכשם שאנו יודעים מגיל צעיר להגן על הפרח ועל הטבע ואוצרותיו, כך עלינו להגן על האוצרות ההיסטוריים והתרבותיים שלנו ולהבין שאספנות שכזו, הנראית כמבע לאהבת ישראל ואוצרותיה, מונעת למעשה מתאוות בצע ותו לא, ובכך, לפי דבריה, צריך להילחם בכל הכוח.