בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל בשבוע שעבר ערעורה של חולת סכיזופרניה אשר הגישה בקשה לוועדת הערעורים של משרד הביטחון על מנת שיכירו בה כנכת צה"ל ובעובדה כי מחלתה נגרמה עקב שירותה הצבאי ועקב שיבוצה בקורס חדש וניסיוני של משקיות ת"ש.


במרץ 2004 התגייסה המערערת (כיום כבת 28) לצה"ל, בפרופיל גבוה וללא כל בעיות רפואיות, ולאחר הטירונות המשיכה לקורס של משקיות ת"ש. לקראת סיום הקורס ביקשה המערערת לעזוב וביוני אותה שנה השתחררה לחלוטין משירות צבאי.


הסכיזופרניה התפרצה עקב לחצים ומשמעת קשוחה ביותר


לטענת התובעת, במהלך הקורס הצבאי, פרצה אצלה מחלת הסכיזופרניה, וזאת עקב הלחצים שהופעלו עליה במהלכו. בחוות דעתו של פסיכיאטר מטעמה, צוין כי מחלתה התפרצה בעקבות סדר יום דחוק במיוחד בהם הייתה נתונה למשמעת קשוחה וליחס מנוכר מצד מפקדיה, נדרשה לשיעורים ולתורנויות יום וליל, וסבלה ממחסור בשעות שינה במשך ימים שלמים.


עוד הדגיש הפסיכיאטר בחוות דעתו את העובדה כי בקורס נהגו לערוך מבחני סימולציה אשר בהם נבחנו החיילות על תפקודן כמשקיות ת"ש אל מול חיילות אחרות שהעמידו פנים כאילו הם החיילים הבעייתיים. המבחנים הקשים והלחוצים בנוסף לתחושת הלחץ כאשר כמה מחניכות הקורס הודחו, יצרו, לדעת המומחה, לחץ עצום על המערערת ותחושת השפלה כאשר הזדהתה עם המודחות.


לדעת המומחה, הטריגר שהוביל להתפרצות מוחלטת של המחלה היה בסופו של שבוע קשה במיוחד כאשר שהתה במסגרת הקורס ב"חוות השומר" לצד חיילים בעייתיים, והייתה נתונה למשימות קשות מאוד, לחצים נפשיים וחברתיים, שינה מעטה, ואף חוותה לעג וניכור מצד מפקדיה. כל אלה, לדבריו, גרמו להתפרצות המחלה.


משרד הביטחון: הקורס אינו קשה באופן מיוחד


מנגד, קצין התגמולים במשרד הביטחון הביא חוות דעת של פסיכיאטר מטעמו אשר קבע כי אין שחר לדבריה וכי המערערת לא התלוננה כלל לאחר עזיבתה את הקורס ולא הזכירה דבר מכל המצוין בחוות דעתו של מומחה התביעה. עוד לפיו, כל המתואר הוא חוויה סובייקטיבית של החיילת ולא התקבלו תלונות נוספות בדבר חריגות הקושי או לחצים בלתי סבירים. כמו כן, לשיטתו, מחלת הסכיזופרניה מושפעת לעיתים מגורמי לחץ חיצוניים ועלולה להתפרץ כאשר אדם נתון במצבים קיצונים, אך לדעתו, מצבי קיצון לא התקיימו בקורס הצבאי ולכן הוא אינו יכול להימצא כגורם למחלה.


החלטת ועדת הערעורים של משרד הביטחון, לסרב לבקשת החיילת נשען על הטענה כי תלונותיה הן סובייקטיביות וכי לא עלה בידי להוכיח קשר ממשי אובייקטיבי בין המחלה לקורס הצבאי. עוד הוסיפה הוועדה בנימוקיה, כי אין בקורס הצבאי משום לחצים חריגים או קיצוניים, ולשיטתם יכולה הייתה למצוא עצמה התובעת במצב דומה בחיים האזרחיים.


המערערת: הוועדה הציבה דרישות מחמירות


בערעורה, טוענת המערערת כי הוועדה החמירה עמה מאוד והציבה דרישות הסוטות מההלכה הפסוקה. לפיה, מהלך הקורס הצבאי השפיעה ישירות על מצבה הנפשי וגרם להתפרצות המחלה, ואף עלה בידיה להוכיח זאת בוועדת הערעורים.


כמו כן, טענה כלפי הוועדה כי זו התעלמה מהסבריה מדוע לא יכולה הייתה להתלונן לאחר עזיבתה את הקורס, ומעדויות רבות של חברותיה לקורס ושל אמה שהעידה על מצבה הנפשי לאחר שחזרה משבוע "חוות השומר".


לסיום, הדגישה המערערת כי המחלוקת בין המומחים לא הייתה על האפשרות להתפרצות סכיזופרניה בקורסים צבאיים אלא על תנאי השירות הספציפיים של אותו קורס, כאשר לפי המומחה מטעם משרד הביטחון, התיאורים שציינה המערערת לא התקיימו בפועל. מאחר והצליחה להוכיח כי אכן קוימו התנאים, על הועדה לקבל תביעתה.


קצין התגמולים מנגד, לא התרשם מן העדויות ומן הראיות ולא שוכנע כי אכן מדובר היה בתנאי שירות קשים. כמו כן, לא האמין כי למומחה מטעם התביעה היה מספיק מידע, מדעי או עובדתי על מנת לקבוע קשר סיבתי הדוק בין שירותה הצבאי להתפרצות המחלה.


בית המשפט: קשר הדוק בין הלחץ המסיבי שהופעל עליה לבין התפרצות המחלה


לאחר שמיעת הצדדים והעדויות, קיבל השופט את ערעורה של המערערת כאשר הוא מנמק החלטתו במספר גורמים. ראשית, קבע השופט כי במהלך הקורס הופעל לחץ מסיבי על המערערת, מאחר ומדובר בקורס הכשרה המאופיין במשמעת צבאית קשוחה ביותר, ובעומס נפשי קשה מאוד לאור העובדה כי מדובר בחיילות האמורות לתת סיוע לחיילים בעייתיים שלעיתים מגיעים משולי החברה.


עוד קבע השופט כי הוא דוחה את דברי משרד הביטחון בדבר הטענה כי המערערת לא התלוננה לאחר עזיבתה את הקורס ועל כן כאילו שלא הושפעה ממנו כלל. לפי דבריו, ועדת הערעורים התעלמה לחלוטין מנתונים מהותיים שהוגשו לפניה, כמו למשל העובדה כי המערערת התלוננה בחודש יוני, לפני שחרורה, לפני קצינת בריאות הנפש ושטחה בפניה כי הקורס היה מלחיץ מאוד, כי היא אינה מאושרת ושבכתה בקורס ולא הבינה בכלל מה קרה שם.


כמו כן, ציין השופט כי הוועדה אף התעלמה מהסבריה של המערערת ומעדותן של חברותיה בקורס אשר העידו על כך שהתנהגותה השתנתה במהלכו, וכי היא נהייתה מדוכדכת ובודדה עצמה מהשאר.

 

יש לך שאלה? 

פורום ועדה רפואית
פורום פוסט טראומה | הלם קרב | PTSD
פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


לאור כל זאת, קבע השופט כי על משרד הביטחון להכיר בכך כי קיים קשר ישיר בין התפרצות מחלת הסכיזופרניה אצל המערערת לבין שירותה הצבאי, וכי עליו לשלם לה גמלה וזכויות נוספות מתוקף מעמדה כנכת צה"ל. כמו כן, חייב השופט את המשרד בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקלים.