בית המשפט בכפר סבא הרשיע בשבוע שעבר אב ובנו מאזור הצפון אשר איימו על מורה בבית ספר לאחר שהאשים את בת המשפחה בהעתקה בבחינה.


האב יוצא להגנת בתו ומאיים על המורה ביריות 


בתיכון "עמל" באזור הצפון, התקיימה בשנת 2008 בחינת מתכונת בפיזיקה. במהלך הבחינה הבחין המורה בהעתקה של תלמידה והעיר לה על כך. התלמידה בתגובה, התקשרה נסערת לאביה שיגיע לבית הספר לבדיקת העניין.


האב מיהר לבית הספר וחיפש את המורה. כאשר פגש אותו לבסוף, החל לאיים עליו שיתכונן ליריות על ביתו עוד באותו היום. אחיה של התלמידה, שעל פי כתב האישום הצטרף אל האב בביקורו, העיר בפני המורה באותו מעמד מאיים כי לאור לימודיה ומאמציה הקשים של אחותו ייטב למורה אם יתן לה את הציון המרבי, 100, בבחינה. כאשר סירב המורה לעשות כן, איים עליו האח כי יזרוק רימון על ביתו.


לפי כתב האישום, ימים קצרים לאחר מכן נורו יריות על רכבו של המתלונן.

 

העדים היו אחוזי פחד מהנאשמים במהלך המשפט 


בתחילת פסק הדין, ציינה השופטת את הבהלה והפחד שאחזו בעדי התביעה. רובם ככולם ביקשו שלא להגיע להעיד ואף הוציאו אישורי מחלה וניסו להתחמק ממחויבותם בכל דרך אפשרית. לאחר שהובאו לבסוף על ידי צו משפט מחייב השתדלו העדים, וביניהם גם המורה, להפחית בצורה ניכרת מחומרת האירועים כאשר חלקם אף השמיצו את המורה עד שהפכו לעדים עוינים של ממש.


לאחר שניסה להתחמק מעדותו והובא לבסוף על ידי שוטר לבית המשפט, אישר המורה כי עדותו במשטרה לגבי האירוע היתה נכונה ומדויקת.
לפי דבריו, הגיש תלונה במשטרה רק לאחר שירו על רכבו, מאחר ופחד על חייו ועל חיי משפחתו. לטענתו, המורים בבית הספר כל כך מורגלים לקבל איומים מהורי תלמידים והם מעדיפים שלא לערב משטרה בעניין. כמו כן, האיומים כמעט לעולם אינם מתממשים ולכן בית הספר, כמדיניות, לא ממהר להגיש תלונה.


כמו כן, ציין כי לאחר הוויכוח עירב את מנהל בית הספר, וזה ביקש ממנו לערוך מבחן חוזר לתלמידה. לאחר שהסכים המורה לביצוע מבחן חוזר, אחיה של התלמידה ניגש אליו וטען כי לדעתו אין כלל צורך במבחן נוסף וכי עליו לתת את הציון 100 לאחותו כבר עכשיו. למרות ניסיונות של מנהל בית הספר ומורים נוספים לתווך בין הצדדים, התלמידה לא נכנסה לבחינה.

 

בית ספר באווירת אלימות תמידית ואיומי הורים על מורים 


המתלונן דיבר עוד בעדותו על אווירה אלימה בבית הספר, כאשר הורים רבים מאיימים באלימות ואף תוקפים מורים, ומגישים תלונות נגדם. לדבריו קיים מתח תמידי בין המורים להורים ואף ציין כי שנתיים לאחר המקרה, כאשר מונה למנהל באותו התיכון, נורו יריות ונזרק רימון לעבר ביתו, וכי הוא היה נתון תחת איומים כבדים כל הזמן.


להגנתו, טען האב הנאשם כי אמנם היה באירוע אך רק טען כלפי המורה כי הוא צריך להתבייש בעצמו על כך שביקש מתלמידה להרים חולצתה על מנת לבדוק אם העתיקה. לדבריו, הוא הוסיף כי לאחר המקרה ניגש לתחנת המשטרה עם בתו, כדי להגיש תלונה כנגד המורה, אך לבסוף וויתר על הרעיון בגלל שביקש לחסוך מעצמו ומכולם עוגמת נפש. במהלך עדותו, לא חסך הנאשם ממתן תיאורים שונים ופוגעניים למורה, ותיארו כאדם לא נורמלי ש"חי בהזיות" ושכל רצונו הוא לקבל תשומת לב מכל הסובבים אותו בבית הספר בפרט ובמערכת החינוך בכלל.


אחי התלמידה, הנאשם השני, חזר וטען כי כלל לא היה נוכח באירוע המדובר, ועדויות המורים והיועץ החינוכי אשר ראו אותו במקום כלל לא מנעו ממנו לטעון טענות אלו שוב ושוב. כמו כן, טען להגנתו כי היה באותה העת עם חבר, אך לא הסכים לתת פרטים נוספים לגבי מיקום המפגש ביניהם, תיאורו ומטרתו, וכן לא הביא את חברו לתת עדות.

 

יש לך שאלה? 

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום ועדות שחרורים
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית


בבואה לדון בפסק הדין, לא נעלמו מעיני השופטת הפחדים והחששות בהם היו נתונים העדים, וכן הראיות הרבות שהתאספו במהלך המשפט. לאור עדויות והוכחות אלו, קבעה השופטת כי עדותם של המורה ושל שאר עדי התביעה הינם מהימנים ועקביים, למרות חששם, וכי התביעה הוכיחה מעל לכל ספק כי מדובר באירוע חמור של איומים וניסיון לממשם, כלפי מורה בית ספר.


לפיכך, הרשיעה השופטת את הנאשמים בעבירת איומים, והם מחכים לקבלת גזר דינם.