בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, דן בשבוע שעבר בתביעה שהוגשה כנגד מהנדס שביקש להתפטר על מנת לטפל בבנו התינוק, אך במקום זאת עבר לעבוד אצל המתחרים. בית הדין חייב אותו בהשבת פיצויי הפיטורין שקיבל.


ביקש להתפטר על מנת לטפל בבנו 


הנתבע, מהנדס שעבד בחברה התובעת, פנה למנהלו כחודש לאחר שנולד בנו, באפריל 2009, וביקש לצאת לחופשת לידה כיוון ואשתו מתכוונת לחזור לעבודתה. המנהל הסכים לבקשתו, והעובד יצא לחופשה בת חודשיים.


אולם, כחודש לאחר חזרתו לעבודה, באוגוסט 2009, הודיע הנתבע למנהלו כי הוא מעוניין לעזוב את העבודה כדי לטפל בבנו וכי הוא מבקש להתפטר. בעקבות התפטרותו, קיבל הנתבע פיצויי פיטורין בסך 132,584 שקלים לפי חוק הפיטורים הקובע פיצויים לאדם שהתפטר על מנת לטפל בתינוקו.


למרות רצונו, לכאורה, של הנתבע להישאר בבית ולטפל בבנו, כחודש לאחר התפטרותו ממקום עבודתו, החל לעבוד בחברה מתחרה במשרה מלאה.


החברה התובעת, טענה כי לאחר שהתפטר העובד, גילתה כי עבד בחברה המתחרה כעובד שעתי במקביל לעבודתו אצלה. כמו כן, לטענתה, העובד החל לעבוד במשרה מלאה זמן קצר לאחר התפטרותו, ולפיכך, ברור כי השתמש בבנו על מנת לעבור לחברה מתחרה, וכלל לא התכוון להישאר בבית.


עוד טענה החברה, כי התנאים להעסקתו נסגרו טרם התפטר העובד וכי ידע שהוא הולך לעבוד במקום אחר, ואף על פי כן, ביקש וקיבל פיצויי פיטורין מלאים לפי חוק הפיטורים. כמו כן, לפיהם, העובד לא עבר לחברה אשר מציעה לו שעות נוחות יותר על מנת שיוכל להתפנות לטיפול בבנו במקביל, אלא מדובר בחברה דומה בה הנתבע עובד שעות זהות לאלה שעבד אצל התובעת.


לאור התנהגות הנתבע, והתנהלותו כלפיהם בחוסר תום לב, ביקשה התובעת שישיב לה את כספי הפיצויים וכן יפצה אותה ב-20 אלף שקלים בגין רווחיו בעת שעבד במקביל בחברה המתחרה, וכן ב-30 אלף שקלים בגין הפרת חוק עוולות מסחריות, והפרת הנאמנות כלפיה.


הנתבע: זכותו של אדם לחזור לעבודה לאחר התפטרותו


הנתבע, מנגד, טען להגנתו כי אין מגבלה לחזור לעבודה לאחר התפטרות, וכי הוא רשאי לחזור בו מהחלטתו. לטענתו, עזיבתו הייתה כנה והוא בחר בהמשך דרכו לחזור לעבודה. אולם, בתצהיר שהוגש לבית הדין, הדגיש הנתבע כי שעות העבודה בחברה החדשה נוחות יותר ומאפשרות לו לחזור מוקדם יותר הביתה ולטפל בבנו. לדברי התצהיר, בחברה התובעת, היו מורידים לו שכר על כל שעה שאיחר או שיצא מוקדם מהעבודה. לדבריו, בחברה הנוכחית לא סופרים לו את השעות והוא יכול לאחר מבלי שהדבר יפגע בשכרו.


העובדה כי תצהיר זה הוגש מאוחר ובסיום עדותו לא נעלמה מעיני השופטת, ולא העובדה כי טענותיו לא נתמכו ולו על ידי ראיה אחת. ולהיפך, התובעת הביאה עדויות התומכות בטענה כי אף היא נהגה בגמישות עם העובדים, וכי העובד יכול היה להחסיר שעות כאוות נפשו ולהשלימם ביום שישי, כפי שנהגו כל שאר עובדי החברה.


כמו כן, לא קיבלה השופטת את טענת הנתבע בדבר זכותו לחזור לעבודה לאחר ההתפטרות, וזאת מאחר שכבר הוכח כי הנתבע עבד בחברה המתחרה כעובד שעתי במקביל לעבודתו בחברה התובעת. על פי העדויות, הוא החל לעבוד בחברה המתחרה כבר ב-2006 ועד ל- 2009, אז התפטר מהתובעת ועבר לעבוד אצל המתחרה במשרה מלאה.

 

בית הדין: הנתבע פעל בחוסר תום לב 


אמנם, נכונה העובדה כי בתקופת חופשת הלידה לא עבד התובע אצל המתחרה, אך לפי השופטת, עובדה זו לא גורעת מהעובדה כי עבד שם לפני ומיד אחרי החופשה, ולכן, קיבלה השופטת את טענת התובעת בדבר התנהלות הנתבע בחוסר תום לב.

 

יש לך שאלה? 

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין


לאור כל זאת, קבעה השופטת כי הנתבע עזב את מקום עבודתו, שלא על מנת לטפל בבנו, או לשפר את תנאי עבודתו כך שיתאימו לטיפול בילד, אלא בשל רצונו לעבור ולעבוד בחברה מתחרה אשר בה עבד טרם לפיטוריו, והכל כשהוא מבקש לעצמו זכויות שלא מגיעות לו על פי חוק, ומנצל את החוק המיטיב עם הורים חדשים הזקוקים לפיצויים אלה על מנת שיוכלו להיות בבית עם תינוקם.


לפיכך, חייבה השופטת את הנתבע בהשבת פיצויי הפיטורין לתובעת, למעט הגמל שצבר, בסך 86,834 שקלים.