בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק בשבוע שעבר לטובת סוכן מכירות שפוטר מחברה לייבוא ושיווק מתנות לגבר בה עבד.


התובע, שעבד בחברה במשך שבע שנים כסוכן מכירות, טען, לאחר שפוטר, כי החברה לא שילמה לו את שכרו המלא לאורך השנים, וכי השכר שקיבל לא משקף את שעות עבודתו בפועל, וכי החברה חייבת לו כספים בגין שעות נוספות. עוד לפי טענתו, לא קיבל דמי הבראה ודמי חופשה כחוק.


עקבו אחר התובע וניכו כספים ממשכורתו


לדברי התובע, החברה אף ניכתה כספים משכרו עקב שימוש חריג בטלפון הנייד שקיבל מהחברה. לטענתו, החברה קיזזה כספים ממשכורתו באופן לא עקבי וללא הסכמתו. התובע מצדו טען כי מעולם לא השתמש בטלפון החברה לשיחות אישיות, וכי מעולם לא חרג מהסכום שהוקצב לו.
עוד טען התובע כי החברה אף ניכתה משכרו כספים בגין הלוואות ומפרעות שמעולם לא לקח. לדבריו, מעולם לא הצטרך להלוואה מהחברה, ומעולם לקח מפרעה או מתנה כלשהי.


לבסוף, טען התובע, כי החברה הגדילה לעשות והסבה את מכשיר הטלפון שנתנה לו למכשיר מעקב. כך לדבריו, החברה עקבה אחריו במהלך יום עבודתו, ובכך הפרה את פרטיותו שלא כדין. לאור כל זאת, עתר התובע לבית הדין לעבודה בבקשה לפיצוי בסך 175,580 שקלים בגין שעות נוספות, דמי הבראה, דמי חופשה, החזר ניכויים שלא כדין ופיצוי בגין חדירה לפרטיות.


החברה: התובע ידע על המעקב הטלפוני ונתן הסכמתו


מנגד, טענה החברה הנתבעת כי למעשה התובע פוטר מחשש שלא נהג בהתאם להסכמים עמה ופעל בניגוד לרצון החברה.


לפיה, התובע לא עמד בשעות העבודה כפי שסוכמו בתחילה, והגיע בימי שישי רק לשעתיים בלבד בכל פעם. כמו כן, הוא לא ערך רישום מסודר של שעות העבודה ולא הגיש דו"ח בעניין. לפי החברה, העסקתו התבצעה על בסיס אמון אישי עקב אופי עבודתו של התובע ומאחר ולא יכלו לנהל רישום מדויק אחר שעות העבודה.


בהתייחסם לימי החופשה שכביכול נמנעו מן התובע, טענה החברה כי ניצל אותם עד תום ובסך הכל לקח 92 ימי חופשה במהלך התקופה. כמו כן, דמי ההבראה שולמו במלואם.


לגבי הניכויים בגין שימוש בטלפון, השיבה החברה כי כל העובדים מחויבים לשלם באם עברו סכום של 350 שקלים בחודש. לטענתם, התובע נהג להשתמש בטלפון החברה לשיחות אישיות ועל כן חויב בחריגה.


בהתייחסה לטענת הקיזוז משכרו של התובע, טענה החברה כי לאחר שהתובע פוטר גילו כי היה לו עסק למכונות שתיה וחטיפים, והוא השתמש ברכב החברה ובטלפון כדי לנהל אותו. החברה העריכה שכחצי מהזמן השקיע התובע בקידום העסק שלו ולכן היא זאת שצריכה לקבל פיצוי על שעות העבודה שלא עבד בהן.


לבסוף טענה החברה כי כשלוש שנים לפני שפוטר, התובע החל לאחר לפגישות עם לקוחות והם החלו לקבל תלונות רבות בעניין. משכך, החליטה החברה לבצע שירות איתור לכל עובדי החברה באמצעות הטלפון הנייד, ואף הודיעו על כך לעובדים מראש. לשיטתם, אין כאן מקום לטענה על הפרת פרטיות, מאחר והמעקב נעשה בידיעתו של התובע ובהסכמתו, והם ניהלו מעקב רק במהלך שעות העבודה.


השופטת שדנה בתיק דחתה את טענות התובע בדבר שעות נוספות וימי חופשה, ונימקה החלטתה בכך שלא עלה בידיו להוכיח את טענותיו, וכי נראה כי רישומי החברה מדויקים ותואמים את משכורתו. לגבי דמי ההבראה שביקש, מצאה השופטת כי בשנת 2009 אכן לא שולמו דמי הבראה בסך 543 שקלים.


לגבי הניכויים בגין הלוואות ומפרעות שלקח לכאורה התובע מהחברה, קבעה השופטת כי לא עלה בידי החברה להוכיח שאכן לקח. היא לא צירפה מסמכי הלוואות או בקשה מהתובע, כמו כן, לא הביאה כל רישום על מתנה שלקח או צילום צ'ק שכביכול קיבל התובע מהחברה. על כן, קיבלה השופטת את טענתו של התובע בעניין.


בית המשפט: חדירה לפרטיות הינו מושג יחסי ולא אבסולוטי


כאשר התייחסה השופטת לנושא החדירה לפרטיות לה טען התובע, קבעה כי הזכות אינה מוחלטת כי אם יחסית, ולצורך בחינתה צריך להתחשב גם בצרכי החברה המעסיקה. במקרה הזה, לא מדובר בציתות לשיחות טלפון או מעקב לאחר שעות העבודה. בעצם מדובר בכלי המקל על המעסיק לדעת היכן נמצא העובד שלו במהלך שעות העבודה. מאחר ואופי עבודתו של התובע אינו מאפשר מעקב של מעסיקו אחר הימצאותו בכל רגע, מצאה החברה שיטה אחרת לפקח על העובדים, כפי שמעסיק אחר יכול לפקח על עובדיו במשרד או במפעל.

 

לפיכך, קבעה השופטת כי לא מדובר בהפרת פרטיות אלא במעקב לגיטימי של המעסיק שרשאי לוודא שהעובד אכן עוסק בעבודתו ולא בדברים אחרים.

 

יש לך שאלה? 

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


לבסוף, דחתה השופטת את טענותיה של החברה בדבר עיסוקו השני לכאורה של התובע, כאשר היא מציינת כי לא הובאו לפניה כל הוכחות וראיות בדבר עיסוקו זה וכי החברה לא זימנה לקוחות לתת עדות מטעמה.


לאור כל זאת, קיבלה השופטת באופן חלקי את טענות התובע וחייבה את החברה בתשלום פיצויים בגין קיזוז שלא כדין בסך 14,866 שקלים, תשלום דמי הבראה בסך 543 שקלים וכן הוצאות משפט בסך 6,000 שקלים.