לאחר שהורשעה פעמיים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי בתל אביב, דן בשבוע שעבר (יום ד') בית המשפט העליון בערעורה של מטפלת אשר הורשעה בעבירות גניבה, בהונאה ובקבלת דבר במרמה. ערעורה נדחה והיא נדרשה לרצות עונשה עד תום.
שילמה את חובותיה באמצעות כרטיס האשראי של הקשיש
המערערת עבדה כמטפלת סיעודית של קשיש כבן 85. לפי כתב האישום, בדצמבר 2009, לקחה המטלפת את כרטיס האשראי של הקשיש ושילמה באמצעותו חוב אישי שלה בסך 847 שקלים. לאחר כחודש עשתה זאת שוב, והפעם שילמה באמצעות הכרטיס חוב אישי בסך 1,300 שקלים. כל זאת, ללא אישורו או ידיעתו של המטופל הקשיש.
בעקבות תלונותיו של הקשיש הוגש כנגד המטפלת כתב אישום בבית משפט השלום. במהלך המשפט חתמה על הסדר טיעון שבמסגרתו נקבע כי אם תודה במעשים תואשם בעבירה אחת וכך לא יופעל נגדה מאסר מותנה בגין הרשעה קודמת.
בית המשפט קיבל את ההסדר והרשיע את המטפלת על פי הודאתה, בעבירות שיוחסו לה. עוד קבע בית המשפט שלא לערוך תסקיר מבחן בעניינה מאחר ולפיו היא אינה עומדת בתנאים מכיוון שהורשעה בעבר בעבירות דומות.
בית המשפט קבע כי למרות הסדר הטיעון וההודאה באשמה, לנוכח חומרת המעשים והניצול הציני את מצבם הרגיש של מטופליה, יופעל כנגדה המאסר על תנאי. לפיכך, גזר עליה בית המשפט 12 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות על 3000 שקלים אם תעבור שוב על אחת מהעבירות בתוך שנתיים.
לאחר קבלת גזר הדין הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בטענה כי הוא חמור מאוד ולא הולם את העבירות; מה גם שלטענתה בית המשפט לא התחשב כלל בנסיבות חייה הקשות ובעובדה שהיא מטפלת באמה. כמו כן, ביקשה שייערך תסקיר מבחן בעניינה.
בית המשפט המחוזי נענה לבקשתה וערך תסקיר מבחן, אך טרח והבהיר כי אין זה רמז לתוצאותיו של הערעור. שירות המבחן ציין בתסקיר כי למרות שהמבקשת חזרה שוב על עבירות קודמות ולכאורה לא הורתעה מהעונש שהיה תלוי מעל ראשה, עדיין יש בה מוטיבציה להשתקם ולהשתנות ועל כן הוא ממליץ שלא לגזור עליה עונש מאסר אלא הליך טיפולי בליווי שירותי הרווחה בעיר מגוריה.
למרות ההמלצה, דחה השופט את תסקיר המבחן וקבע כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום, וכי המטפלת תרצה את עונשה כפי שנגזר, כאשר הוא מנמק את החלטתו בכך כי הסתייגות שירות המבחן מהתנהלות המטפלת הייתה ברורה חרף המלצותיו.
המטפלת מבקשת עשיית צדק מבית המשפט העליון
או אז פנתה המבקשת והגישה בקשתה לבית המשפט העליון במטרה לערער על גזר הדין. היא החליפה את ייצוגה המשפטי ופנתה באמצעות בא כוחה לבקש רשות ערעור בטענת "שיקולי צדק והגינות משפטית", כאשר היא מבקשת זאת תחת שני נימוקים עיקריים, בראשון טענה כי בית המשפט שגה בכך שלא קבע מתחם עונש הולם לפני שגזר את דינה ובשני טענה כי בית המשפט כלל לא התייחס לרצונה העז והכן לעבור הליך שיקומי ולשנות את דרכיה. כמו כן, במהלך הבקשה הזכיר בא כוחה את נסיבותיה האישיות והרפואיות ואת מוכנותה לקחת אחריות מלאה על המעשים.
בבואם לדון בהחלטה פנו שופטי בית המשפט העליון לדון בשאלת הצדק שהעלתה המטפלת. לפיהם, המערערת לא הביאה ראיות חדשות או שפכה אור חדש על המעשים, אלא פנתה לבית הדין בבקשת עשיית צדק שלא נעשה, לדבריה, בערכאות הקודמות.
בית המשפט עושה צדק גם כאשר הוא דוחה המלצות
לאחר ששקלו טענותיה, קבעו השופטים כי אין מקום במקרה זה לדון בצדק ולהתערב בהחלטת קודמיהם. לדברם, זוהי זכותם המלאה של בתי המשפט שלא להסכים עם תסקיר שירות המבחן ולדחות אותו על הסף. התסקיר איננו התשתית היחידה עליה עומדת עשיית הצדק ובית המשפט רשאי לדחות את המלצת שירות המבחן ולבחור בשיקולים אחרים להחלטתו. בנוסף, בית המשפט המחוזי הבהיר היטב את הנימוקים לדחיית ההמלצה ושופטי העליון לא מוצאים פגם בהחלטתו.
יש לך שאלה?
פורום ערעור פלילי - אי הרשעה פלילית
פורום נפגעי הונאות מחשב סייבר זיופים ועקיצות
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
בסיום הדברים, פנו שופטי העליון למעשים עצמם, והביעו את מורת רוחם מהתנהלותה הקלוקלת של המבקשת. לפיהם, מדובר במעשים בלתי מוסרים בעליל אשר כלל לא מצדיקים את רחמיו של בית המשפט. לא משנה מה המניע למעשים ומהן נסיבות חייה של המבקשת, גניבה מאדם קשיש המטופל על ידה הינו מעשה שפל המצדיק עונש כגון זה שניתן לה.
.JPG)
