אזרחית רוסיה אשר הגיעה לארץ יחד עם בנה ובן זוגה היהודי, ביקשה לקבל אזרחות ישראלית, משנדחתה בקשתה כמה פעמים על ידי משרד הפנים ובית המשפט לעניינים מנהלים בירושלים, פנתה האישה לבית המשפט העליון בבקשה להורות על מתן סעד זמני במסגרתו תוכל להישאר עם בנה בארץ עד שיסתיים הליך הערעור שביקשה. בית המשפט דחה אתמול (ג') את בקשתה ואת ערעורה וקבע כי עליה לצאת מן הארץ בתוך שלושה ימים.
עזבה את רוסיה בעקבות בעלה וביקשה להפוך את ישראל לביתה
המבקשת, כבת 40, ובנה, בן 18, הינם אזרחי רוסיה. בשנת 2004 פגשה המבקשת אזרח ישראלי ולאחר כשנתיים נישאה לו. לזוג לא נולדו ילדים משותפים ובשנת 2008 חזר בעלה לישראל. לאחר חודשים ספורים הגיעה המבקשת ובנה להתאחד עמו בארץ. הבעל ביקש עבורם רישיון לישיבת ביקור למשך שלושה חודשים, כאשר לאחר שלושה שבועות בלבד חזרו השניים לרוסיה במטרה לאסוף את חפציהם ולשוב לארץ לצמיתות. הם שבו לישראל לאחר כחמישה חודשים בכוונה לבקש אזרחות ישראלית מתוקף היות המבקשת נשואה לאזרח ישראלי.
כחודש לאחר חזרתם, פנה הבעל וביקש עבורם מעמד בישראל. קבלת מעמד שכזה כרוך בהליך מדורג בו חייבים המבקשים לשהות מינימום של ארבע שנים בארץ כאשר הם עוברים מספר שלבים בדרך לקבלת המעמד.
מתוקף ההליך, עברו בני הזוג שימוע לבדיקת כנות הקשר ביניהם לאחריו הוחלט כי יש לתת למבקשת ולבנה רישיון לישיבת ביקור, ובנה התחיל לימודיו בבית הספר. בסיום תקופת רישיון הביקור, קיבלו השניים רישיון ישיבה ארעי למשך שנה.
ניתוק הקשר בין בני הזוג דחף לגירושה של המבקשת
עד אותו הזמן, היו בטוחים השניים כי יקבלו מעמד בישראל וכי הכל הולך כשורה, אלא שלאחר כשבעה חודשים שלח בעלה של המבקשת מכתב למשרד הפנים בו הוא מדווח על ניתוק הקשר. בעקבות הודעתו זומנו השניים לשימוע נוסף, אלא שאז דיווחו כי מאז חזרו לחיות יחד והבעל הודה כי כתב את המכתב בשעת כעס לאחר ריב עם אשתו. משרד הפנים קיבל את ההסברים ואישר המשך התהליך כאשר הוא קובע אשרה נוספת למשך שנה.
אולם, ארבעה חודשים לאחר השימוע כתב הבעל מכתב נוסף למשרד הפנים בו הוא מדווח כי הם לא חיים יחד וכי המבקשת הגישה נגדו תלונה במשטרה על אלימות כלפיה. שוב זומנו בני הזוג לשימוע כאשר באותה עת לא נשמעו חרטות אלא האשמות מצד המבקשת על יחסו של בן הזוג אליה. היא שטחה בפני נציגי המשרד את האלימות שהפגין בעלה כלפיה וכלפי בנה ואף סיפרה כי היא מקבלת סיוע מהמרכז למניעת אלימות במשפחה. כמו כן, ציינה כי היא חולת סוכרת ומקבלת טיפול בארץ, וכי חששה להתלונן על בעלה קודם שמא תגורש ולא תוכל לקבל אותו הטיפול ברוסיה מאחר ולטענתה, איבדה את "רישיון המושב" שלה שם.
לאור ניתוק היחסים ביניהם ומכך ניתוק הזיקה של המבקשת לישראל, הופסק ההליך המדורג והיא התבקשה לעזוב את הארץ. אז פנה הבעל אל משרד הפנים בבקשה לחזור בו ממכתבו, אך הם דחו את הבקשה מכיוון שעמד נגדו באותה העת צו הרחקה מן המבקשת, ומכיוון שנותק הקשר ביניהם לחלוטין.
האם ובנה לא אמרו נואש ופנו בבקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים, מתוקף הנוהל המטפל בהסדרה של המעמד כתוצאה של אלימות מצד בן הזוג הישראלי. אך גם בקשה זו נדחתה מפאת זמן שהותם הלא מספק בארץ.
לאחר דחיות נוספת הגישו המבקשים עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהלים. אך גם שם נדחתה הבקשה מפאת ניתוק הזיקה המעטה שהייתה למבקשים לארץ, ובשל העובדה כי טענת הניתוק מרוסיה ואבדן "רישיון המושב" לא נתמכו על ידי ראיות מספקות. כמו כן, לא הוכח כי לא תוכל לקבל המבקשת טיפול רפואי הולם ברוסיה. לפיכך, נקבע כי עליהם לעזוב את הארץ.
ביקשה להישאר מטעמים הומניטריים
המבקשים הזדרזו והגישו בקשה לסעד זמני ולערעור לבית המשפט העליון. בעתירתה טענה המבקשת כי למרות דברי ביהמ"ש, ישנו ניתוק מוחלט בינה ובין ארץ מוצאה. לדבריה, מאז התיישבותה בארץ ניתקה כל קשר, שהיה אף רעוע מלכתחילה, עם משפחתה וחבריה. לעומת זאת, יש לה זיקה מאוד חזקה לארץ, וכן בנה מתעתד להתגייס לצבא בבוא העת. המבקשת אף הזכירה את מחלתה, ואת העובדה כי מאחר שאיבדה את כל זכויותיה מתוקף "רישיון מושב", לא תוכל לקבל סיוע רפואי ברוסיה. מסיבה זו בלבד, לפי דבריה, ומטעמים הומניטריים על המדינה לפרוס עליה חסותה ולאפשר לה להתגורר בארץ. בסיום דבריה, הזכירה המבקשת כי הינה נפגעת אלימות מצד בעלה, וכי הוא אף הורשע באלימות כלפיה, עקב כך, אין זה הולם כי בקשתה תידחה רק על פי הזמן בו שהתה בארץ טרם המקרה.
מנגד, דחה משרד הפנים את הטענות, כאשר הוא מציין כי ביהמ"ש הגיש גזר דין מנומק ומפורט למשעי הפורט את כל הסיבות בגינם אין מקום לתת מעמד למבקשים. עוד טענו כי לאורך כל ההליכים נגדה, מתחילתם בשימוע ועד סופם בבית המשפט העליון, לא עלה בידי המבקשת להוכיח ולו במעט את הניתוק המוחלט מארץ מוצאה, או את אובדן "רישיון המושב" וכן את הטענה לפיה לא תקבל טיפול ראוי והולם שם. לפיהם, המבקשת ניתקה את הזיקה היחידה שהייתה לה לארץ ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט מאחר ואין ראיות שישפכו אור חדש על טענותיה. כמו כן, לדבריהם, מקרה האלימות אינו תחילתו של ניתוק הקשר ביניהם אלא סופו שהתחיל זמן רב קודם לכן וללא קשר לתלונתה במשטרה.
יש לך שאלה?
פורום בג"צ
פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית
פורום משרד הפנים
ביהמ"ש העליון קיבל את טענות משרד הפנים בדבר ניתוק הזיקה לארץ. כמו כן, לאור העובדה כי לא הובאו ראיות חדשות לפני בית המשפט ולאור העובדה כי סיכויי הערעור אפסיים, דחו שופטי העליון פה אחד את בקשתה לסעד זמני ואת בקשתה לערעור וחייבו את המבקשים לצאת מן הארץ בתוך שלושה ימים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
