הגיעו לנופש וגילו מלון מלוכלך ומוזנח עם ריח של ביוב


התובעים דרשו פיצויים בסך 40,500 שקלים מסוכנות הנסיעות, כאשר, לפי תביעתם, בפברואר 2012, רכשו חבילת נופש לחופשת פסח באותה השנה, בבית מלון בצפון הארץ בתנאי פנסיון מלא ובעלות של 7,500 שקלים. כשהגיעו למקום, גילו לאכזבתם מלון מוזנח ומלוכלך כשבאפם עולה צחנה איומה ממערכת הביוב. כמו כן, על פי כתב התביעה, הופתעו לגלות כי במלון שהו אך ורק חרדים אשר טרחו להעליב את המשפחה ולקרוא לבנותיהם אשר לבשו מכנסיים בכינוי המעליב "שיקסע".


בגרסתם, טענו התובעים כי הובטחה להם, על ידי סוכנות התיירות, אוכלוסייה מגוונת במלון, וכי הם לא ציפו להיתקל במגזר שלם שיתנכל אליהם במהלך החופשה. עוד טענו, כי בסוכנות התעקשו לחייב אותם על הסכום המלא לפני מועד תחילת החופשה, וזאת בניגוד לנהלים הנהוגים בענף התיירות. לפי טענת התובעים, דרישת חיוב זו נעשתה בניסיון לעשוק אותם, בידיעה כי אם הם יראו את מצב התחזוקה במלון לא ירצו לשלם את היתרה.


כמו כן, טענו כי ברגע שנכנסו למלון ניסו ליצור קשר עם נציג מהסוכנות זמן רב וכשהצליחו סוף סוף להשיג את הנציג הם נתקלו באטימות מצדו ובסירוב מוחלט להציע פתרונות לבעיותיהם. משראו כך, החליטו בני המשפחה התובעים לשוב על עקבותיהם ולוותר על הנופש.


בסיום דבריהם, הדגישו התובעים כי בעת הקנייה, שנעשתה באמצעות הטלפון, הובטח להם מלון ארבעה כוכבים, וכן לפי התמונות שהוצגו באתר החברה הוא נראה מסודר, נקי ויפה. לפיהם, הטעתה הסוכנות ביודעין את התובעים והפרה את ההסכם מולם.


סוכנות התיירות: רמת המלון תואמת את המחיר


מנגד, הכחישה סוכנות התיירות הנתבעת את הדברים מכל וכל. ראשית, לטענתה היה נציג מטעמה בבית המלון באותה העת, וכן מנהל הסוכנות בעצמו דיבר מספר פעמים עם התובעים כאשר הגיעו למלון.


שנית, בהתייחסה לתדהמת התובעים מן האוכלוסייה ששהתה במלון אותו הזמן, טענה הסוכנות כי אין זה מקומה לדעת מי שוהה בכל רגע במלון, ובטח שלא יכולה לנחש חודשים מראש מה תהיה אוכלוסיית הנופשים. יחד עם זאת, טרחה הנתבעת לציין כי הפרסומים לשירותיה מפורסמים בעיקר באמצעי התקשורת של הציבור הדתי וחרדי, ואף התובעים עצמם הגיעו בעקבות פרסומים אלו, ולפיכך, לא מן הנמנע לצפות שתהיה אוכלוסייה דתית וחרדית במלון.


כמו כן, הכחישה הנתבעת כי הובטח לתובעים מלון בדירוג ארבעה כוכבים, מהסיבה הפשוטה כי דירוג הכוכבים כבר אינו נהוג בישראל זה מספר שנים. יתר על כן, על פי גרסתם, הם אף ציינו בעת המכירה לתובעים כי המלון הוא ברמה בינונית, דבר שגם השתקף בסכום הנמוך אותו שילמו התובעים.


לבסוף, טענה הסוכנות, כי יכלו התובעים להימנע מכל אי הנעימות בכך שהיו מבקשים להחליף את חדרם, במקום לבטל את העסקה, ובעצם לא ניסו כלל לעזור לעצמם ולהקטין את הנזק.


בית המשפט: הסוכנות תישא ברוב האחריות מתוקף היותה הגוף המקצועי


לאחר שמיעת העדויות וקריאת התצהירים, החליט רשם בית המשפט לקבל התביעה באופן חלקי. הוא נימק את החלטתו בכמה גורמים. ראשית, ציין את העובדה כי משתמע מעדותה של התובעת שהייתה מודעת לכך שהנופש היה מיועד לציבור הדתי – חרדי. שנית, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי אכן נאמר להם דבר מה בעניין דירוג כוכבים. כמו כן, ציין השופט את תמיהתו על כך שהתובעים מצאו לנכון לתבוע את סוכנות התיירות ולא את המלון עצמו, אף על פי שהסוכנות שימשה רק כמתווכת ביניהם, ורוב הכסף הועבר למלון עצמו.


עוד הוסיף הרשם, כי הוכחה הטענה שמנהל הסוכנות אכן דיבר עם התובעים אותו זמן, וכי לפי גרסתו של אותו מנהל, עיקר טענתם ואכזבתם של התובעים הייתה מהאוכלוסייה במקום, גרסה שהתקבלה על ידי בית המשפט כסיבה העיקרית להגשת התביעה לצד הפער מהציפייה בעניין דרגת הנופש. עוד קיבל הרשם את עדותו של מנהל הסוכנות שטען כי אם היה יודע שמדובר במשפחה שאינה חרדית ושמדובר במשפחה מעורבת בה הילדות הולכות עם מכנסיים והאב לובש כיפה, אזי היה מפנה אותם לנופש אחר במהותו.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
מימוש זכויות נוסעים עקב עיכוב בטיסה או עקב ביטול טיסה


לבסוף, קבע הרשם אחריות של כ-70% לנתבעת מכורח היותה הגורם המקצועי ובעלת המידע הרחב יותר בתחום הנופש והמלונות, ולפיכך השית עליה תשלום פיצויים לתובעים בסך 5,250 שקלים וכן שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 שקלים.