לפי כתב האישום, במאי 2011 בבוקר, ארב הנאשם למנוח עם סכין בפתח ביתו, כשחזר מבילוי ועלה לביתו כדי להביא כסף למונית שחיכתה למטה כשחברו בתוכה. משהגיע אל פתח הדלת דקר אותו הנאשם דקירה אחת עמוקה בצד שמאל של חזהו, שחדרה לליבו והרגה אותו.
לאחר הדקירה נמלט הנאשם מחדר המדרגות כאשר בקומה השלישית נתקל בחברו ואחיו של המנוח; בין השלושה התפתחה קטטה שלאחריה הנאשם מצליח לחמוק מן המקום.
עוד לפי כתב האישום, לאחר הרצח, זרק הנאשם את החולצה שלבש והשמיד את הטלפון הסלולרי שהיה ברשותו.
בכתב ההגנה נטען כי הנאשם הוזמן לביתו של המנוח מאחר והיו מיודדים, וכי חיכה לו בחדר המדרגות כשהוא משתמש בסכין כדי לחתוך חשיש. לטענתו, המנוח הוא זה שתקף אותו עם סכין והוא בעצם הגן על עצמו במהלך סכסוך שהתפתח ביניהם.
כמו כן, להגנתו טען כי מעולם לא היה סכסוך גדול ביניהם אלא רק חילוקי דעות קטנים ועל כן, אין מקום לקבוע שהרצח תוכנן מראש ושהיה לו מניע כפי שניסתה לקבוע המאשימה.
לאור הראיות וטענות הצדדים, הורשע הנאשם ברצח חברו בכוונה תחילה. בנוסף, בית המשפט הרשיע אותו בביצוע עבירות הדחה בחקירה ושיבוש מהלכי משפט. הצדדים הסכימו שעל עבירות אלו יקבל הנאשם עונש מאסר על תנאי בלבד עקב העובדה כי בעת ביצוע העבירות היה גילו נמוך מ-21.
הפרקליטות מבקשת פיצוי למשפחת המנוח
פרקליטות מחוז תל אביב עתרה לחיוב הנאשם בתשלום פיצויים לאחיו של המנוח. מאחר והמנוח היה יתום, אחיו הם הקרובים היחידים שנותרו לו, והם אלה שיקבלו את הפיצוי. עוד ציינה הפרקליטות כי לדעתה ראוי להשית פיצויים על הנאשם לטובת אחיו גם אם לא עתרו לכך בעצמם, וזאת מפאת האבל והאבדן שחוו. הפרקליטות הסכימה כי הסכום אינו יכול להיות גבוה, עקב הנסיבות, אך די בחיוב הנאשם לעזור בשיקום המשפחה וכביטוי להשתתפות בנזק.
בתגובה, בא כוחו של הנאשם ביקש שלא לחייב אותו בפיצויים; הוא סיפר על נסיבות חייו הקשות של הנאשם ומצבו הכלכלי שהיה ירוד כל כך בעת המקרה עד שלא היה לו היכן לגור. כמו כן, ציין הסניגור את העובדה כי לאחר הרצח נתקף הנאשם על ידי אחיו של המנוח, ונגרמו לו חבלות חמורות.
כמו כן, לדברי הסניגור, אחיו של המנוח לא נתמכו בו, או לפחות לא הוכח שכך, מה גם שהם בוגרים ממנו, והוא היחיד שלא עבד. לדבריו, עם כל הצער שבאבדן כזה, אין מקום להשית פיצויים כספיים על הנאשם בייחוד עקב נסיבותיו הקשות.
יש לך שאלה?
פורום משפט פלילי
פורום ועדות שחרורים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
בית המשפט מחייב את הנאשם בפיצוי סמלי
בבואם לדון בקביעת מתחם העונש וגזר הדין, התדיינו השופטים על מהות הפיצוי הכספי בתיקים פלילים, ועל כך שהפיצוי צריך להיות כמידת הסבל שנגרמה למפוצה.
בהתייחסם לבקשת הפיצוי הספציפי במקרה זה, קיבלו השופטים את טענתה של הפרקליטות וציינו כי העובדה שלא הגישו אחיו של המנוח תצהירים של נפגעי עבירה לא מונעת מהם בשום דרך לקבל פיצויים מהנאשם, הרי ברור הוא שהם נפגעו מן העבירה ונגרם להם נזק וסבל נפשי גדול מנשוא.
יחד עם זאת, מציינים השופטים את העובדה כי אכן לא נזקקו לכספו של המנוח בחייו, ולא נתמכו בו כלכלית, שלא כמו הנאשם שהיה מצוי במצוקה כלכלית קשה ביותר.
לפיכך, גזרו השופטים על הנאשם מאסר עולם בגין רצח, 12 חודשי מאסר על תנאי בגין עבירות שיבוש מהלכי משפט, וכן הושת עליו פיצוי לאחיו של המנוח בסכום סמלי של 40,000 שקלים.