בית משפט לתביעות קטנות נדרש בשבוע שעבר להכריע בוויכוח בין שוכרת לבעל דירה בעניין תשלום בגין החלפת דוד שמש בדירה. על מי מוטלת האחריות לתיקון?


התובעת, השוכרת את הדירה זה מספר שנים, קמה בוקר אחד וגילתה נזילה בדוד שמש. היא התקשרה לבעל הדירה אך הוא דחה אותה בטענה שהוא עסוק וביקש ממנה להתקשר אליו בשעות הערב.


המים בדירה נותקו


כשהבחינו השכנים בנזילה, הם סגרו את ברז המים הראשי והותירו את התובעת ללא מים זורמים. עקב מצוקתה ודחיפות העניין היא נאלצה להזמין טכנאי ללא אישור בעל הדירה. הטכנאי קבע בו במקום כי היא חייבת להחליף את הדוד מאחר והוא כבר אינו בר תיקון. בלית ברירה, אישרה השוכרת לטכנאי להחליף את הדוד ושילמה לו 1,600 שקלים עבור ההחלפה.


בתוך כך, שלחה התובעת הודעה נוספת לבעל הבית על כך שיצטרך להחזיר לה את הסכום ששילמה. בעל הדירה סירב בתוקף וטען כי לא נתן את אישורו להחלפה.


בתביעתה העלתה התובעת טענות נוספות כנגד בעל הדירה, כמו העובדה שסירב לתקן תקלה במזגן, פיצוץ של צנרת, בעיות איטום ועוד. במקרה אחד, לדבריה, הוא הגיע לתקן נזילה רק לאחר שהשכנים בבניין איימו להזמין משטרה אם הנזילה לא תטופל.


עוד טוענת התובעת, כי עקב סירובו של בעל הבית לבדוק תקלות ולהביא טכנאים, היא פעמים רבות הייתה צריכה לקבוע איתם כשהיא מפסידה ימי עבודה.


לסיכום דבריה, טענה התובעת כי התעלמותו העקבית של בעל הדירה מהתקלות השונות שנאלצה להתמודד איתן לבדה, הביאו אותה לרגעי שבירה, להרגשת לחץ ועצבים, להוצאות גדולות ואפילו לעזיבת מקום עבודה. על כן, ביקשה מבית המשפט לחייב את הנתבע בעלות הדוד בסך 1,600 שקלים, וכן בסך של 3,000 שקלים בגין עוגמת הנפש שגרם לה.


בעל הדירה – לא ניתן זמן תגובה סביר

 

יש לך שאלה? 

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת
פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף


בהגנתו, אישר בעל הדירה כי הוא קיבל טלפון מהתובעת אך לא יכול היה לענות כי היה עסוק באותה עת בישיבה, אף על פי כן, לדבריו שלח לה הודעה בחזרה שתיצור עמו קשר מאוחר יותר, כאשר התובעת מצידה החזירה לו הודעה לגבי נזילת הדוד. בעל הדירה ציין כי הבין שלא מדובר פה באירוע דחוף של סכנת נפשות, והתכוון לחזור אליה בסיום עיסוקיו.


בהמשך, לפי דבריו, קיבל הודעה נוספת המודיעה לו על החלטתה להזמין בעל מקצוע ועל כך שהחליפה את הדוד. עוד טען כי ביקש לאחר מכן מן הטכנאי שישיב לו את הדוד הישן, אך זה בתגובה טען כי הדוד היה הרוס ולכן זרק אותו.


עוד התייחס הנתבע לטענותיה הנוספות של התובעת, וציין כי סיכם אתה שעקב שכר הדירה הנמוך לא יתקן את המזגן. כמו כן, העיד על עצמו כמי שפעל בדקדקנות וללא דופי בכל תקופת השכירות ואף עזר לה בעניינים אישיים.


שני הצדדים צודקים


השופט קיבל את גרסתה של התובעת באופן חלקי. לפי דבריו הוא מבין את מצב המצוקה בו הייתה שרויה התובעת עקב ניתוק המים בדירה. אך הדגיש כי הינה מחויבת לתת לבעל הדירה זמן תגובה סביר, ולמרות שמדובר בעניין דחוף, היא לא חיכתה יותר משעתיים עד שהחליטה להזמין טכנאי, למרות שבעל הדירה הסביר לה שהוא עסוק וביקש ממנה לחזור אליו מאוחר יותר. מה גם שלא ניתנה לו ההזדמנות להחליט אם הוא מקבל את המלצת הטכנאי בעניין החלפת הדוד.


בנוסף, קבע השופט כי התובעת לא הוכיחה כי אכן הסבירה למשכיר את גודל מצוקתה עקב אי יכולתה להשתמש במים. לעומת זאת, הנתבע מצדו לא הוכיח כי הסכום ששילמה אינו סביר.


לגבי הפיצוי שביקשה התובעת בגין עוגמת הנפש, ציין השופט כי לא הביאה הוכחות מספקות ולכן דחה תביעתה בעניין.


לאור כל זאת, החליט השופט לחייב את בעל הדירה בתשלום של שני שליש מעלות הדוד, העומד על 1,067 שקלים, וכן לשלם הוצאות משפט בסכום של 250 שקלים.