בית הדין הארצי לעבודה הורה להחזיר את מבקר עיריית אילת לעבודתו באופן מיידי, זאת לאחר שקבע כי המבקר פוטר משום שראש העיר וחברי מועצה רצו להתנקם בו.
יש לך שאלה?
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום חוזה עבודה
במסגרת עבודתו הגיש המבקר תלונות למשטרה נגד בכירים בעירייה, בינם גם ראש העיר מר יצחק לוי, התלונה ייחסה לבכירים אלה ביצוע עבירות מרמה, גניבה והפרת אמונים כל זאת בעודם מכהנים בתפקיד. התלונות נסגרו מחמת חוסר אשמה.
אז, לטענת המבקר, החל מסע ההתנכלות שנמשך כמעט שנתיים. בראשיתו, התבקש להעביר את משרדו למבנה מיושן. המבקר הגיש בזמנו תביעה לבית הדין לעבודה וקיבל צו הגנה ממבקר המדינה, אמנם בהמשך ויתר על צו זה.
לאחר מכן, קם בעירייה גוף ביקורת חיצוני אשר תפקידו היה לפקח על המבקר. "להפתעתו" גילה המבקר כי גוף זה מצא פגמים וכשלים בהתנהלותו, והמליץ לעירייה לפטר אותו. דבר אשר קרה בסופו של דבר. לטענת המבקר, מדובר בפיטורים לא חוקיים שכן אם בעירייה הטילו דופי בהתנהלותו היה עליהם לפנות למשרד מבקר המדינה מבלי לפטרו.
העירייה טענה מנגד, כי בין הבכירים בעירייה לבין המבקר שרר חוסר אמון מוחלט אשר לא הותיר לעירייה ברירה אלא לפטרו. הליך הפיטורין היה כדין ונערך למבקר שימוע אשר בו יכל להשמיע את טיעוניו. המבקר עתר לבית הדין האזורי לעבודה, אשר קיבל את טענות העירייה ובשל כך ערער על ההחלטה והמקרה הגיע לבית הדין הארצי לעבודה.
הערעור בבית הדין הארצי לעבודה
בערעורו לבית הדין הארצי טען המבקר כי בית הדין האזורי שגה בכך שהתעלם מהעובדות המצביעות על שיקולים זרים , בפרט הועדה שהוקמה שלטענתו אינה אובייקטיבית בעליל.
השופט שדן בתיק קיבל את הערעור. הוא קבע, כי מעמדו של המבקר ברשות המקומית מכיל בתוכו קונפליקט מובנה. המחוקק, שהכיר בקונפליקט זה, קבע שישנו מנגנון מיוחד שלפיו יש לפטר מבקר ברשות מקומית. על פי המנגנון, המבקר יכול להיות מפוטר רק אם ישנו רוב של לפחות שלושת רבעי מחברי המועצה.
השופט כתב כי הרושם שנוצר מחומר הראיות הוא שהעירייה סימנה את המטרה מראש בהקמת הועדה, ולמעשה דחפה לפיטורי המבקר. הועדה לא הייתה מורכבת מנציגי מבקר המדינה, אלא ממשרד עורכי דין שייצג את עיריית אילת מספר פעמים ולפיכך אין זה פלא כי הועדה המליצה לפטר את המבקר.
עוד הוסיף השופט כי תמוהה בעיניו העובדה לפיה במהלך כל אחת עשרה שנות כהונתו מעולם לא הלינה העירייה על תפקודו של המבקר, והנה לפתע כרעם ביום בהיר היא מקימה ועדת חקירה חיצונית לבדיקת תפקודו.
אי לכך, בית המשפט הארצי לעבודה פסק כי המבקר ישוב לעבודתו בעיריית אילת, העירייה אף תשלם לו את השכר אותה הייתה משלמת אם לא הייתה מפטרת אותו וכן תישא בהוצאות המשפט, על סך 20 אלף שקלים.