בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, פסק פיצויים בסך כחצי מיליון ₪ לטובת צעירה שנאנסה על ידי סבה במשך 6 שנים.

 

יש לך שאלה? 

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


הצעירה, כיום בת 29, הגישה תביעה כנגד הסב בבית משפט המחוזי בתל אביב, שם הורשע בשנת 2003, בגין מעשים מגונים ובאינוס קטינה בת משפחה.

בשנת 2007 הגישה הצעירה תביעת נזיקין נגד סבה, כאשר בעקבות פטירתו ב- 2009 הוחלט לתבוע את עיזבונו של המנוח.


טענות התובעת - נזקים נפשיים עקב פגיעה ממושכת


התובעת טענה בפני השופטת שעקב מעשי הסב היא סובלת מנזקים נפשיים כבדים שהחלו לקבל ביטוי פיזי משהייתה בת 13. בין הביטויים היו הפרעות אכילה, דיכאון, הערכה עצמית נמוכה, מחשבות אובדניות ועוד.


התביעה הביאה עד מומחה, פסיכיאטר, שבדק את התובעת מספר פעמים. בחוות דעתו טען כי התובעת סובלת מהפרעות מרובות, ביניהן: התנתקות רגשית ותודעתית, דיכאון עמוק עם אובדנות, תסמינים של זיכרונות חודרניים פוסט טראומטיים, הפרעה בקשב ויכולת הריכוז ועוד. בעקבות כל אלה קבע הרופא לתובעת 50% של נכות נפשית לצמיתות.


עוד טענה הצעירה בתביעתה כי היא סובלת מבעיות פיזיות שונות עקב ההתעללות הממושכת וכן הוציאה במהלך השנים הוצאות מרובות בגין טיפולים רפואיים ונפשיים.


לבסוף, התובעת ביקשה הערכה של הנזקים הכללים שנגרמו לה עקב הפגיעה בה, כמו: אובדן כושר השתכרות, הוצאות בגין טיפולים, הוצאות נסיעה, כאב סבל ועוגמת נפש ועוד.


טענות ההגנה - אין קשר בין הדברים


בראשית דבריה, ההגנה טענה להתיישנות, מאחר וחלפו למעלה מעשר שנים מהמעשים לכאורה, טענה שנדחתה מיד ע"י השופטת.


טענתה העיקרית של ההגנה הייתה כי אין כל קשר בין מצבה הנפשי והפיזי של הצעירה לבין הפגיעה לכאורה ע"י סבה. מכאן הובאו עדויות שונות לגבי הרקע המשפחתי הקשה של התובעת. העובדה שישנה היסטוריה של גילויי עריות במשפחתה מצד האם, העובדה שאחותה למחצה האשימה את הסב מצד האם בדברים דומים ושבעצם התובעת "אימצה" את תביעתה של האחות.


לצורך הוכחת דבריה, נעזרה ההגנה בעדותם של שני מומחים מטעמה, אשר בדקו את הצעירה. בחוות הדעת שהגישו לבית המשפט נכתב כי הם חולקים על דעתו של המומחה מטעם התביעה וכי הם סבורים כי אחוזי הנכות הרפואית של הצעירה לא עולים על 10%.


בסוף דבריה, הוסיפה ההגנה את העובדה שהתובעת עובדת למחייתה, וטענו כי אין מקום לפצותה על אי השתכרות עתידית בשל כך, ושאם אכן יש לה נכות רפואית של 50%, היא יכולה לפנות לביטוח לאומי ולממש את זכויותיה.


החלטת השופטת


השופטת קיבלה את גרסת התובעת במלואה, וכן נזפה בעורכי הדין מטעם ההגנה על חוסר הרגישות בו נהגו כלפי התובעת.
כמו כן, השתכנעה מדברי המומחה מטעם התובעת, וציינה שדברי המומחים מטעם ההגנה היו מבולבלים, מגומגמים ולא עקביים.


לגבי טענת ההגנה לגבי "אימוץ" תביעתה של אחותה, השופטת דחתה את הטענה, באומרה כי הטענה לא הוכחה ולא קיבלה התייחסות בעלת משקל בכתב ההגנה.


בהחלטתה, מנתה השופטת את העוולות בגינם יחויבו הנתבעים, ביניהם – עוולת תקיפה, עוולת רשלנות, ופגיעה בזכויות היסוד.


בפסק הדין פסקה השופטת לטובת הנתבעת פיצויים מעיזבונו של הסב בסכום כולל של 454,985 ₪ בגין - כאב וסבל, פיצוי עונשי, הפסדי השתכרות, הפסדי פנסיה והוצאות טיפולים והוצאות נסיעה.

 


.