ארבעה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי נגזרו שלשום על שתי נשים אשר הורשעו בהפעלת בית בושת במסווה של מכון עיסוי. האחת הואשמה בהחזקת מקום לזנות והשנייה בסיוע בניהול מקום לשם זנות.

 

יש לך שאלה? 

פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
פורום משפט פלילי
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


הנאשמות נתנו שירותי עיסוי ידניים לגברים, ופעלו בדירת מגורים ברמת גן, במשך כשלוש שנים עד ליולי 2007.


טיעוני התביעה - העבירות נמשכו זמן רב

 

התביעה ביקשה מתחם ענישה הנע בין ארבעה חודשי מאסר בפועל, שיוכלו לרצות בעבודות שירות, עד לשנים עשר חודשי מאסר בפועל. לטענת התביעה, אין להקל בחומרת מעשיהן של הנאשמות למרות מצבן הכלכלי הירוד, מאחר ומדובר בעבירה ממושכת, בניצול בחורות אשר נאלצו לספק שירותים מיניים ללקוחות הגבריים של המכון, ומאחר שהנאשמות לא הפנימו את חומרת העבירות.


טיעוני ההגנה- להקל בעונשן עקב מצבן הכלכלי 


ההגנה ביקשה להקל בעונשן של הנאשמות, עקב עברן הנקי מעבירות ומצבן הכלכלי הדחוק. לטענתם יש אף להתחשב בזמן הרב שעבר מאז ביצוע העבירות, ובעובדה שבמהלך זמן זה סבלו השתיים עינויי דין קשים. עוד ציינה ההגנה, כי אין להחמיר עם הנאשמות מאחר ולא נגרם נזק לאיש, ואף בוטלה החובה לגזור מאסר בפועל בעבירות מסוג זה.


הנאשמות הביעו צער על מעשיהן, אך אחת מהן עמדה בהכחשתה וטענה כי עסקה ב"מסז'ים" בלבד. השנייה לעומתה הצהירה על כוונותיה ונכונותה לתרום ולעזור לחברה מיוזמתה, אך הביעה הסתייגות מעבודות שירות.


שיקולי השופטת


בבואה לתת את גזר הדין התחשבה השופטת במספר גורמים.
ראשית ציינה השופטת את הצורך במתן חשיבות רבה לחומרת המעשים, ואת תפקידו החשוב של בית המשפט לפעול על מנת שלא יישנו מקרים כאלו בעתיד.


בהתייחסותה אל טענות ההגנה, ציינה השופטת כי אין ממש בטענות כי לא נגרם נזק לאיש שהרי ניהול מכון כזה משמעותו ניצול מצוקתן של נשים אחרות, אפילו שאין מדובר בסחר בנשים.


בנוסף, ניהול מכון שכזה במשך שנים בשכונת מגורים בלב העיר, כופה על הדיירים האחרים יחסי שכנות מהסוג השלילי, ואף חושף אותם לסכנות שונות.


לגבי הטענה שיש להקל בעונשן עקב ביטול החובה לגזור מאסר בפועל, השופטת מציינת שאין משמעותו של ביטול זה שהמחוקק ממעיט בחומרת העבירה שהרי אם היה ממעיט בה, אזי היה מבטל את הענישה לחלוטין כפי שנעשה לגבי ביטול הסעיף שקבע כי קיום יחסי מין הומוסקסואלים הינו עבירה פלילית.


עוד הוסיפה בשיקוליה השופטת את העובדה שהעבירות נפרשו על פני שנים, ועל אף עובדת היותן נבונות ובריאות, לא השכילו הנאשמות לבחור להן עיסוק אחר. לכן, גם אם מקבלים את מצבן הכלכלי הירוד, זו אינה סיבה מספקת להקל בעונשן, שהרי יכלו להשתכר בדרכים אחרות ולא עשו זאת מכיוון שהרווח מן העבירות היה גדול.


בסיום שיקוליה, הביאה השופטת את העובדה שמהתנהלותן של הנאשמות לאורך המשפט נראה כי לא הפנימו את חומרת העבירות שביצעו.


לאור כל זאת, העדיפה השופטת את גרסת התביעה לגבי חומרת הענישה, וגזרה על הנאשמות 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות ושישה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, הושת קנס כספי בסך 3,000 ₪.