קשישה כבת 80 המתגוררת במרכז הארץ ביקשה להסדיר מבעוד מועד את גורלה של הדירה שבבעלותה לאחר שתמות, ואכן עשתה זאת כשחתמה על צוואה המחלקת את הדירה לתשעת ילדיה, ואילו החלק העשירי ייתרם לצדקה. אולם, הסידור הזה לא מצא חן בעיניי שני הבנים, שדרשו כי הבית יירשם על שמם, כמקובל בעדה ממה הם באים.
יש לכם שאלה?
פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה
עריכת צוואה | רישום צוואה
הבנים הגיעו עם אמם לעורך דין, וזה האחרון החתימה על ייפוי כוח והעברת הזכויות על הדירה לבנים לאחר מותה. הסכם זה עורר את חמת זעמם של בני המשפחה, האם התחרטה על החתימה והבנים מצידם, סרבו בכל תוקף לבטל את ההסכם והאם בתגובה הגישה תביעה לבית המשפט, שנאלץ להכריע בסוגיה.
טענות הצדדים בבית המשפט
התובעת טענה כי חתמה על מסמכי העברת הדירה תחת לחצם של הנתבעים בעוד אינה חשה בטוב ובניגוד לרצונה שהוא לחלק את הדירה בין ילדיה. עוד טענה כי לא הוסבר לה על מה היא חותמת ולא הבינה את המשמעויות הנגזרות מההסכם. על כן התובעת טוענת לעושק ולחוסר גמירות ולכן לטענתה, יש לבטל את ההסכם מיידית.
לטענת הבנים, אביהם נפטר לפני כמה שנים במפתיע מבלי להותיר אחריו צוואה, והדירה הייתה רשומה על שמו. הם טוענים שרצון אביהם היה לנהוג לפי המסורת ולמסור את הדירה לידיהם, לאחר שאמם תלך לעולמה. הנתבעים טוענים כי לא הפעילו על התובעת כל לחץ בעת חתימת ההסכם וכי משמעויותיו היו ידועות לה היטב. עוד נטען, כי הצוואה שערכה לפני לא הייתה חוקית כי הופעל עליה לחץ מצד בנותיה אשר לחצו עליה לתבוע גם במקרה שלפנינו.
בית המשפט: זכותה של התובעת לחזור בה מהמתנה
השופטת שדנה בתיק כתבה בפסק הדין כי לא ניתן לקבוע בוודאות שהתובעת לא ידעה ולא הבינה על מה היא חותמת, עדותה מלאה בסתירות פנימיות והתחושה היא שהטענה לפיה "לא חשה בטוב" הושמה בפיה. מה גם שבחקירה הנגדית אמרה כי היא ידעה על מה היא חותמת. עקב כך, לא ניתן לבטל את ההסכם.
עם זאת, השופטת קבעה כי התובעת יכולה לחזור בה מההסכם מסיבה שונה: העובדה שבחוזה כתוב שהדירה תעבור לזכות הבנים מיידית, בעודה בחיים, וללא זכות חזרה. לכן, כתבה השופטת כי מדובר למעשה במתנה אשר הוענקה לילדים והיא תוכל לחזור בה.
בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את תביעת האם וביטל את ההסכם בשל גמירות דעת או לחלופין בשל חזרה מהתחייבותה להענקת מתנה. רישום הערות האזהרה על הדירה על שמם של הבנים יימחק מיידית אך הם יוכלו להתנחם בכך שלא ישלמו את הוצאות המשפט, זאת בשל התנהגות התובעת.