התובע ,ערבי ישראלי, היה בן 31 מועד האירוע. התובע הגיע למועדון מוכר במרכז תל אביב וביקש להיכנס. אמנם לטענתו, לאחר שנתבקש להזדהות באמצעות תעודת זהות על ידי השומר במועדון ולאחר שהשומר גילה כי התובע משתייך למגזר הערבי הוא אסר עליו את הכניסה למועדון, בעוד אחרים הלכו ובאו.


יש לכם שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית

 

לטובת התובע העידה ידידתו אשר הגיעה עימו למקום, היא העידה כי היא נכנסה למועדון ללא קושי ואילו התובע נשאר בחוץ. בעדותה, אשר לא נסתרה, הוסיפה כי התובע אמר לי למחרת כי לא נכנס כי הוא ערבי.


התובע הביא לבית המשפט הקלטה של שיחה שערך עם המאבטח ובו נשמע האחרון אומר כי הוא רק מילא את ההוראות שניתנו והוא עצמו לא אוהב את "השיטה הזאת" לדבריו, המאבטח אף הביע בפני התובע התנצלות על שאירע.


תימוכין נוספים לטיעוניו של התובע הוא סירוב הנתבעים להציג את סרטי האבטחה מהמצלמה המותקנת מחוץ למועדון. נתבעים השיבו כי הסרטים נשמרים עד שבועיים-שלושה. אולם לא הציגו הוכחה לטענה זאת.


אי לכך החליט האזרח המופלה לתבוע את המועדון בגין עבירה על חוק איסור אפליה במקומות בידור ולמקומות ציבוריים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק, 64 אלף ₪


בכתב ההגנה הוכחש אירוע האפליה המתואר. לדידם של הנתבעים, בעלי המועדון, המועדון אינו מבחין בין גווני האוכלוסייה וכל הרוצה להיכנס בשעריו מוזמן לעשות כן. אלא אם קיימת סיבה מוצדקת של ממש שלא להכניסו, כפי שקרה במקרה שלפנינו


לדברי הנתבעים, התובע היה בגילופין, דיבר בצורה לא ברורה, הדיף ריח חזק של אלכוהול ודיבר באופן משפיל ותוקפני כלפי המאבטח וכלפי הסובבים. להגנתם צירפו הנתבעים תצהירים של עובדי המועדון ממוצא ערבי אשר נטען בהם כי מעולם לא חשו מופלים לרעה עקב היותם ערבים. אמנם, עובדים אלה לא היו באירוע ועובדה זאת הייתה לנתבעים לרועץ.

 

בית המשפט: מדובר באפליה בוטה ובפגיעה קשה בזכות לשוויון


השופט שדן בתיק קיבל את התביעה בשלמותה. השופט כתב בפסק הדין כי התובע עמד בנטל הראיה ואילו הנתבעים כשלו בכך.

 

הנתבעים הגישו תצהירים של עובדי המקום, אך אלה לא היו במקום האירוע. הנתבעים לא סיפקו הסבר לעובדה כי לא הזמינו את המאבטח להעיד, למרות שידעו מי הוא. כנראה כי חששו מכך שעדותו תפעל לטובת התובע. הנתבעים אף לא סיפקו הסבר ל"היעלמות" סרטי האבטחה. אחד מהם טען בעדותו כי הסרטים נשמרים "שבועיים- שלושה" ואז נמחקים, הנתבע השני טען כי הסרטים נשמרים "שלושה- ארבעה שבועות" משום כך לא ניתן לדעת כמה זמן הסרטים נשמרים ויש להניח שהם יכלו להביאם לבית המשפט.


אי לכך השופט קבע כי במקרה שלפנינו ישנה אפליה בוטה על רקע מוצא, תופעה בזויה אשר פוגעת בזכות לשיוויון, שהוא הבסיס עליו נשענת הדמוקרטיה. הנתבעים ישלמו לתובע 40 אלף ₪ כפיצוי על עוגמת הנפש וכן את הוצאות משפט.