עובדת בית החולים תבעה את מנהלה אשר נהג לשלוח מכתבים בגנותה, האם זכתה בתביעה? 

 

האחות עבדה בבית חולים סיעודי בירושלים אשר שייך לקופת החולים "מאוחדת" משך כעשר שנים עד התפטרותה. במהלך השנים, פירסם מנהלה הישיר מכתבים שהופצו לעובדי בית החולים בו תוארו כשלים שונים בעבודתה לכאורה, בהם סירוב לטפל בקשישה ואי מילוי אחר נהלים שונים של בית החולים.

 

יש לכם שאלה?
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום לשון הרע
פורום דיני עבודה


במכתב הראשון תואר מקרה בו סירבה לטפל בקשישה. לטענת התובעת, מקרה זה הוכח כלא נכון ולראיה הביאה תצהיר של הקשישה שלא טופלה, כנטען, ובו היא מבקשת ממנהל בית החולים לחדול מההאשמות כלפי העובדת. במכתב השני כתב מנהל בית החולים כי התובעת סירבה להגיע למשמרת בתירוצים לא מקובלים, אך לטענתה אושרה לה חופשה באותו יום עקב אירוע משפחתי. במכתב השלישי האשים אותה בהפקרת דו"חות רפואיים,. ובמקרה הרביעי, שהופץ לכלל האחיות בבית החולים, הואשמה כי לא הייתה זמינה במהלך הלילה ואף הפקירה את מכשיר הביפר שניתן לה. לדבריה, מדובר בלשון הרע פוגעני במיוחד היות ולא נערך עימה שימוע בעניין והמקרה לא הוכח.

 

לאור כל אלה דרשה התובעת מהנתבעים לפצותה בסכום של 100 אלף ₪ בעבור כל אחד מהמכתבים, עקב עוגמת הנפש והצער שנגרם לה וכן דרשה מבית החולים לתקן או להכחיש את תוכן מכתבים אלה.

 

הנתבעים טוענים כי מנגד, התובעת הייתה עובדת בעייתית אשר נגדה הושמעו והוגשו תלונות רבות בגין תפקודה הלקוי. למרות תפקודה הבלתי משביע רצון של התובעת, אשר הצדיק פיטוריה זמן רב לפני שהתפטרה, היא קיבלה הזדמנויות חוזרות ונשנות לשפר את תפקודה, וזאת מתוך רצון לסייע לה עקב מצבה המשפחתי והאישי. עוד טענו כי התובעת התפטרה כי נתפסה ישנה במהלך משמרת לילה ולמרות תפקודה הלקוי, שולמו לה פיצויי פיטורין לפנים משורת הדין.

 

בית המשפט: 10,000 ₪ פיצויים לתובעת

 

בית המשפט קיבל חלקית את תביעתה של האחות. השופט שדן בתיק כתב כי המכתב הראשון, השני והשלישי אמנם פגעו בתובעת אבל הפגיעה נעשתה בתום לב וכן לא נגרם לה נזק היות והוא נשלח לממונים עליה בלבד. זאת ועוד, השופט קבע כי לפי העדויות יש אמת בפרסום המכתבים ועל כן דחה את תביעתה לפיצוי בגין מכתבים אלה.

 

אשר למכתב הרביעי, קבע השופט כי היות והוא מוען כי לשאר האחיות בבית החולים בנוסף לממונים, הוא עובר על חוק איסור לשון הרע. השופט לא קיבל את הסברי המנהל לפיהם המכתב נשלח כדי להזהיר את העובדים מהתנהגות דומה ולחדד נהלים. לדברי השופט לא הייתה הצדקה למען את המכתב לקולגות והיה ניתן להסתפק בשליחה לאחראים בלבד, כפי שנעשה במכתבים הקודמים.


אי לכך פסק השופט כי על בית החולים לפצות את העובדת בסכום של 10,000 ₪ בגין לשון הרע וכן פסק כי על בית החולים לשלם לעובדת את שכר טרחת עורך הדין, על סך 1,500 ₪