מתי אפשר לתבוע חברת תעופה?

ישראלים טסים רבות לחו"ל, ונתקלים בטיסה במגוון תופעות לא נעימות. להלן נושאים שציבור הנוסעים חייב לדעת

חברת התעופה התחייבה לספק אוכל כשר גלאט

בפסק דין שניתן, בני הזוג התובעים הזמינו מנות גלאט בטיסה מישראל לניו יורק. הם טענו כי עד שהגיע תורם לקבל את האוכל, נגמרו מנות הגלאט ונוצרו רק מנות כשרות רגילות. אף על פי שהדיילות ניסו לשכנעם לאכול מהמנות הכשרות, בני הזוג התעקשו על זכותם לקבל מנות גלאט.

חברת התעופה הגיבה לתביעה ואישרה כי אכן בוצעה הזמנת מנות גלאט, אך היא נחשבת לבקשה בלבד, וסוכנות הנסיעות הייתה צריכה להבהיר זאת לתובעים.

בית המשפט לא קיבל את גרסת חברת התעופה והורה לה לפצות את התובעים. נקבע כי נוסע אשר מזמין אוכל גלאט גם משלם עבורו, והמרתו במזון אחר שקולה להפרת ההזמנה.

אחריות לאובדן המטען או להגעתו באיחור

החוק מגביל את הפיצוי המקסימלי שאפשר לקבל מחברת תעופה על אובדן מטען, והוא עומד על כ-20 דולר לכל ק"ג.

אבל קיימים מקרים שבהם נפסק פיצוי גבוה יותר על ידי בית המשפט. כך למשל, בבית המשפט לתביעות קטנות חויבה חברת "איבריה" בתשלום פיצויים בסכום 3,745 שקלים עבור אובדן מזוודה של נוסע וגרימת עוגמת נפש. האובדן אירע בטיסה לישראל מארצות הברית עם עצירת ביניים במדריד, כאשר נציג החברה לא אפשר לנוסע לעלות עם המזוודה לתא הנוסעים, והוא נאלץ לשים אותה בתא המטען במטוס.

בדרך כלל, בתי המשפט לא פוסקים פיצוי גבוה במקרים של הגעה באיחור של המטען. כך למשל קרה לנוסעת שהגיעה לאיטליה לחגיגות חתונה של חברתה, כאשר המטען כולל הבגדים לאירוע לא הגיעו, והושבו לה רק אחרי חמישה ימים. היא הגישה תביעה נגד החברה עקב עוגמת הנפש שחוותה בסכום של 4,000 שקלים, אך בית המשפט פסק לה פיצויים בסך 300 דולר בלבד.

כדאי לעשות ביטוח למטען, ואם מדובר בציוד חשוב, יקר ואישי, כדאי שיהיה לידכם במטוס.

נשים בהריון ותביעה בגין הורדה מהמטוס

במקרה מסוים הגיעה משפחה לנמל התעופה ועלתה על המטוס. ואולם לפני ההמראה ראתה אחת הדיילות שהנוסעת בהריון, והקברניט לא היה מוכן להמריא. הנוסעת טענה שחתמה על טופס שבו היא לא תטיל אחריות על חברת התעופה או רשות שדות התעופה, אך זה לא עזר לה והיא הורדה מהמטוס ממש לפני ההמראה. בתביעתה טענה כי החברה הייתה מודעת להריונה, ולכן עליה לשלם לה פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה ולמשפחתה בעקבות ביטול החופשה.

אך בית המשפט דחה את תביעתה, בנימוק שלא הוכח כי ההריון היה ידוע לסוכנות הנסיעות כאשר החופשה הוזמנה.
בארץ וגם בעולם אין נהלים קבועים לגבי אישור לטיסה של אישה בהריון, וכל חברת תעופה קובעת נהלים בעצמה. לכן מומלץ ללמוד את הנהלים בסוכנות הנסיעות או אצל החברות עצמן, ולקבל אישור מראש על כך שחברת הנסיעות מיודעת כי המזמינה נמצאת בהריון.

כך למשל, חברת "ארקיע" מאוד מקלה על נשים בהריון ולא מגבילה טיסות עבור נשים בהריון בכל שלב, הן בארץ והן בחו"ל, ובלבד שהאישה מציגה אישור רפואי שמותר לה לטוס.

כמו כן, חברת "אל על" וגם חברת הבת שלה "סנדור" אינן מערימות קשיים מיוחדים על נשים הריוניות. אישה עם הריון תקין יכולה לטוס עד השבוע ה-36, כל עוד היא ממציאה אישור מרופא לגבי מצב ההריון. אחרי השבוע ה-36 וגם במשך כשבוע אחרי הלידה, החברה ממליצה לנשים שלא לטוס.

לעומת זאת, חברת "ישראייר" אינה מאפשרת בקלות טיסה לנשים בהריון. האישה תוכל לטוס עד השבוע ה-28 בתוך הארץ ולחו"ל. עד סוף השבוע ה-32 היא תחויב להציג אישור מרופא המתיר לה לטוס, וכן לחתום על טופס אשר מסיר אחריות מהחברה. מתחילת השבוע ה-33 החברה כלל אינה מאפשרת לטוס. לגבי חברות התעופה הזרות, כל אחת מחזיקה בנוהל משלה, כשם שעושות החברות הישראליות.

תביעה על ביטול הזמנת כרטיס טיסה באמצעות האינטרנט על ידי סוכנות הנסיעות

תביעה נגד חברת תעופה לא תמיד מומלצת. לדוגמה, בפסק דין מסוים חברת הדקה ה-90 נתבעה על סכום של 15 אלף שקלים, בטענה שההזמנה בוצעה ואושרה, אך כעבור שעה וחצי החברה התקשרה לתובעת וביטלה את ההזמנה מכיוון שלא היה מקום בטיסה.

בית המשפט לא קיבל את התביעה, מכיוון שהתובעת אישרה באתר כי היא מודעת להגבלות ולתנאים שפורסמו באתר, שלפיהם ההזמנה תיכנס לתוקף והלקוח יחויב רק אחרי שהחברה תקבל אישור מספקי השירות וחברת האשראי. בסופו של דבר חייב בית המשפט את התובעת בהוצאות משפטיות בסכום של 5,000 שקלים, וקבע שמדובר בתביעה קנטרנית.