בקשת רשות להתגונן מפני בנק או נושה ואימות חוב הוצאה לפועל

באופן סטטיסטי, בכל חודש מגישים הבנקים יותר מ-500 בקשות לתבוע חייבים בסדר דין מקוצר. רק אחוזים בודדים מאוד של הנתבעים מחליטים להשיב מלחמה.

כל שאר החייבים לא יודעים על האפשרות שיש להם לבדיקת גובה החוב שהבנק טוען שהם חייבים, וכלל אינם מודעים לכך שבדרך כלל הסכומים הללו לא מחושבים בהתאם לפסיקה, לחקיקה ולהנחיות המפקחות על הבנקים, ובעצם שגויים. לרוב, ביצוע בדיקה של החובות הנטענים מקטין את גובה החיוב הסופי שנקבע לנתבע.

במצבים מסוימים מופחת החוב בצורה דרמטית, ובחלק קטן מהמקרים הוא נמחק לגמרי, ואף נותרת יתרת זכות לטובת הלווה או הערב שלו שהוגשה נגדו תביעה ובדק את חישוב החוב בעצמו בסיוע מומחה.

למרבה הצער, הציבור תופס את הבנקים כאמינים ומקבל את חישובם לגבי יתרות החוב, אפילו שמדובר ביתרות חוב גבוהות מאוד.

חישובי היתרות מצריכים דורשים מומחיות חישובית ספציפית ונוסף על כך ידע רחב בנושא, גם פרקטי וגם תיאורטי, לרבות ידע בכל הוראות הפסיקה והחקיקה, הוראות הפיקוח על הבנקים והחשב הכללי וכדומה.

לכן לאדם הממוצע אין אפשרות אמיתית לאמת את הדרך שבה הבנק מתנהל מולו או מול העסק שלו, גם אם הוא איש פיננסים במקצועו.

חייבים לא יודעים שהם זכאים לבדוק את חישוב החוב

כאמור, בדרך כלל הבנקים תובעים את החייבים בסדר דין מקוצר, אשר אינו מאפשר לנתבע שאינו יודע כי הוא זכאי לבצע בדיקה של החוב להתגונן כראוי מפני התביעה. מעט מאוד אנשים מבקשים מבית המשפט רשות להתגונן, לרוב אחרי שקיבלו ייעוץ משפטי בעניין. מעטים עוד יותר מהנתבעים מצרפים לבקשה חוות דעת שנערכה על ידי מומחה, אשר סותרת את האומדן שלפיו חישבו הבנקים את החוב.

גם בנקים וגם מלווים חוץ בנקאיים שאינם בנקים, מנצלים את ההוצאה לפועל כדי לבקש לממש נכסים שנרשמו כביטחון, למשל בית שמושכן לצורך הלוואה.

גם במקרים אלו חייבים רבים לא יודעים שהם יכולים ואף כדאי להם לבדוק את החוב הראשוני שבגינו תיק ההוצאה לפועל נפתח, שכן הוא יכול להיות מופחת ואף להימחק לחלוטין.

גם כאן, בדרך כלל יתרות החוב על פי טענות אלו המבקשים לממש את שטר המשכנתא מנופחות וכוללות נתונים שכלל לא אמורים להרכיב את החוב.

בשונה מהלוואות בנקאיות, הבסיס לחישובים בהלוואות חוץ בנקאיות הוא אחר, אך גם במקרה זה בדיקה של החוב על ידי מומחה פיננסי תוביל להפחתה של החוב באופן משמעותי. לעתים הבדיקה מוכיחה כי בזמן שנפתח תיק ההוצל"פ, בכלל לא היה שום חוב.

אם המומחה מעלה ספק לגבי כדאיות הבדיקה, כדאי להסתפק בביצוע בדיקה מדגמית של החוב בלבד שעלותה סמלית, וכך להחליט אם שווה לשלם את עלות הבדיקה המלאה. אם התשובה חיובית, הלקוח לא בזבז סתם את כספו, ועלותה של הבדיקה המלאה תהווה אחוז בודד מהסכום שהצליח לחסוך.

לכן, בכל סיטואציה שבה יש ספק, מומלץ להציג בפני מומחה את כל המסמכים הקשורים לעניין, ולקבל הערכה לגבי הסיכוי להקטנת החוב.
חייבים שמתעלמים מהתראות על המשכנתא שרובצת על ביתם וטומנים ראשם בחול, בסופו של דבר יפונו מהדירה בפרק זמן קצר. למרבה הצער, רובם המכריע מגיע לייעוץ רק אחרי שקיבלו צו הפינוי, אם כי גם אז המומחה יכול לסייע.

פעמים רבות חייבים שחובם נובע מהעסק מאבדים את החברה עקב הגבלת החשבון, ואז הם יכולים להגיש תביעה נגד הבנק עבור הנזקים שנגרמו להם, ולבסס את טענותיהם בחוות דעת מפורטת. ככל שהיקף העסקים היה רב יותר, כך גובה הנזק שנגרם לחייבים.

לפיכך, במקביל לקבלת ייעוץ משפטי, מומלץ ורצוי לפנות ליועץ פיננסי שיוכל לבסס את הטענות המשפטיות, מאחר שבתביעות מסוג זה חוות הדעת היא בעצם ליבו של כתב הטענות, ומבלי הצגת חוות דעת מומחה לא ייוחס לטענות החייב משקל רב בית המשפט, מאחר שמבחינתו הן לא מבוססות על קרקע מוצקה.