בית משפט השלום בתל אביב יפו עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לאדם שברכבו נמצאו כלי נשק מסוג אקדח ורימון הלם. נשיאת נשק ללא רישיון מתאים ובתוקף היא עבירה על סעיף 144 א' לחוק העונשין, ויכולה לגרור עונש מאסר ממושך.


החוק מבדיל בין החזקת נשק ובין נשיאת נשק והסעתו. מי שרוכש נשק או מחזיק אותו ברשותו מבלי שתהיה לו תעודת רישיון נשק, עלול לקבל עונש של שבע שנות מאסר. לעומת זאת, מי שנושא נשק על גופו או מסיע אותו ממקום למקום ללא רישיון בתוקף, עלול לקבל עונש חמור יותר של עשר שנות מאסר.


במקרה הנדון, כיוון שהגבר העביר חפצים מדירה ישנה לדירה חדשה שאליה עבר, הוא נשא את כלי הנשק ברכבו והסיע אותם ממקום למקום, ולכן לפי החוק היה עלול לקבל עונש חמור של כמעט עשר שנות מאסר בפועל. מה היו הטיעונים של הצדדים במשפט ומה הכריע לבסוף השופט?


הסניגור טען בשם הגבר: נשיאת הנשק הייתה תמימה לחלוטין


בבית המשפט הסביר הסניגור שהמילואימניק לא חשב להשתמש בכלי הנשק שנמצאו ברכבו. למעשה, הוא טען כי הגבר קיבל את האקדח במתנה כפריט עיצובי בלבד, וכלל לא היה תקין. הוא הוסיף שגם אם מישהו היה מנסה להשתמש באקדח ולירות בו, הוא לא היה מצליח כיוון ששני ברגים באזור ההדק היו רופפים, ולכן הוא כלל לא היה מסוכן. השופט קיבל את הטענה, זאת נוסף לעובדה שהנשק הוחזק ללא שום תחמושת שמתאימה לו.


לגבי הרימון הסניגור טען שהגבר לקח אותו בלי מחשבה יתרה בזמן ששירת מילואים במשמר הגבול. לגרסתו, הגבר לא התכוון לעשות שום סוג של שימוש ברימון, וממילא רצה להחזיר אותו בשירות המילואים הבא.


שירות המבחן קבע למילואימניק מסוכנות נמוכה והמליץ שלא להרשיעו


בתסקיר שירות המבחן נכתב כי הגבר חסר עבר פלילי קודם, שירת כלוחם במשמר הגבול והמשיך להתייצב לשירות מילואים בכל פעם שנדרש לכך. עוד צוין כי הגבר עבר לגור בבית סבתו אחרי שהתגרש מאשתו, וכי יש לו עסק עצמאי של סטודיו לקעקועים שבעזרתו הוא מפרנס את עצמו ואת שתי בנותיו.


קציני המבחן התרשמו שהגבר הבין את הסיכון שהיה במעשיו, לקח עליהם אחריות מלאה והמשיך לנהל שגרת חיים נורמטיבית. לפי קביעתם, אין חשש שהגבר יבצע עבירה מעין זו בעתיד כיוון שההליך המשפטי הרתיע אותו והוא אף התבייש בו.


בשל כך, שירות המבחן הציע ענישה מופחתת של שירות לתועלת הציבור בלבד. זאת ועוד, הוא המליץ שלא להרשיע את הגבר באף אחת מהעבירות שבהן הואשם, וזאת למרות שיש סבירות נמוכה מאוד שההרשעה תפגע בתעסוקתו של האיש.


השופט קבע שהמקרה לא עונה על התנאים לאי-הרשעה, אך גזר עונש מופחת


הקטגור במשפט טען שבמעשיו הגבר פגע בערכים החברתיים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו, וכן בהגנה על הסדר הציבורי מפני שימוש בנשק. הוא הסביר שאף על פי שהנשק הוחזק למטרות קישוט והיה לא תקין, הדבר מבטא את היעדר הפיקוח של הרשויות על כלי נשק שמוחזקים ללא רישיון.


לדבריו, התוצאה יכולה להיות הרסנית אם לא תהיה החמרה והרתעה ציבורית בנושא. לגבי הרימון הוא טען כי דווקא מילואימניק ששירת כלוחם במשמר הגבול צריך לדעת כמה נשק יכול להיות מסוכן, ולכן המעשה של נטילת רימון מבסיס צבאי וחזרה עמו לאזרחות היה לא זהיר ולא תקין בעליל.


מול בקשתו של הסניגור שלא להרשיע את הגבר, השופט קבע כי לא מתקיימים התנאים שמאפשרים אי הרשעה. הוא הסביר שההרשעה לא תפגע בגבר באופן חמור הן מפני שהוא עוסק עצמאי והדבר לא ישפיע לרעה על עבודתו, והן משום שלא עלה שום צורך של שיקום בעניינו.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


לפיכך הוא קבע שהחזקת שני כלי נשק ברכב כשאין שיקולים הקשורים לפגיעה בשיקום, מחייבת את הרשעת האיש בעבירות שצוינו בכתב האישום. עם זאת, הוא הסביר שלמרות הענישה החמורה בחוק העונשין על עבירות מסוג נשיאת נשק, היו מקרים שבהם נגזר עונש מקל בהתאם למעשה הספציפי והנסיבות הרלוונטיות למקרה.


השופט הדגיש שמדובר באדם ללא הרשעות קודמות שתורם לחברה בשירות מילואים פעיל ושהרשים לטובה את שירות המבחן. לפיכך, הוא החליט לגזור על המילואימניק עונש מופחת של מאסר על תנאי במשך ארבעה חודשים אם יישא נשק בשלוש השנים הבאות, ו-260 שעות של שירות לתועלת הציבור.

 


ת"פ 3497-05-18