בית משפט השלום בבית שאן קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהוגשה בעקבות תאונת עבודה. במהלך עבודת טפסנות באתר בניה במרכז הארץ, אחד העובדים החליק מסולם, נפל ונפגע בידו השמאלית.
לטענת עובד הבניין, הסולם שעליו נדרש לטפס כחלק מעבודתו היה ישן ושחוק מרוב שימוש. הוא הוסיף שבזמן התאונה נעל נעליים רגילות שהביא מהבית ואינן מותאמות לטיפוס. לגרסתו, המעסיק היה צריך לספק לו נעליים עם סוליות מונעות החלקה כדי לוודא את בטיחותו בעבודה.
מנגד, המעסיק טען שהחלקתו של העובד מהסולם אינה קשורה באופן ישיר לסולם הישן או לחוסר בנעליים נוגדות החלקה. מתוך כך, הוא גרס שאין לו חובה לשלם פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לעובד. בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע כי רשלנות המעסיק הגבירה את הסיכון לתאונה, לפיכך הוא חויב לשלם לעובד 417 אלף שקלים.
עובדים נוספים שהעידו בבית המשפט טענו שהסולם היה שחוק מידי
על פי פסיקת בית המשפט הרווחת, המעסיק מחויב לספק לעובדים שלו כלים תקינים לעבודה, לרבות סולמות. העובד שהחליק מהסולם טען בבית המשפט שהוא היה ישן והשלבים שלו כבר היו שחוקים מרוב טיפוס. גם עובדים אחרים באתר הבניה שהיו בעת התאונה העידו שהסולם היה משומש מאוד.
יתר על כן, עורך הדין של עובד הבניין סיפר לבית המשפט שכאשר ביקש ממנו לצלם את הסולם המדובר, עובדי המקום אמרו שהוא כבר לא נמצא שם. התברר שהמעסיק החליט להוציא אותו מכלל שימוש כיוון שהיה ישן מידי.
למרות שלא היה ניתן לבדוק את הסולם ולאמת את עדויותיהם של העובדים, השופט קבע שלא מן הנמנע להניח שהסולם היה ישן ובלוי, כיוון שאחרת לא הייתה סיבה להוציאו משימוש. הוא הדגיש שעצם העובדה שהסולם לא הוצא משימוש קודם לכן מקיימת הפרה של חובת הזהירות שמוטלת על המעסיק.
נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה הן חובה לפי חוק
מעבר לסולם הישן, העובד הסביר שטיפס עם נעליים שהביא איתו מהבית, כיוון שהמעסיק לא סיפק לו נעליים נוגדות החלקה. לטענת עורך דינו גם זו מהווה הפרה של חובת בטיחות, כיוון שהמעסיק נדרש לספק לעובד כל אמצעי שיהפוך את סביבת העבודה לבטוחה ולא מסוכנת עבורו.
סעיף 23 ג' של תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה) שנקבעו בשנת תשס"ז 2007, קובע שניתן לעבוד על סולם בגובה רק אם העובד "חובש כובע מגן ונועל נעלי בטיחות עם סוליות מיוחדות נגד החלקה."
עורך הדין של המעסיק טען מנגד כי גם אם המעשה נחשב לרשלנות, אין קשר לתביעת הפיצויים בגין נזקי הגוף. הוא הסביר שעובד הבניין לא טען שיש קשר ישיר בין העובדה שעלה לסולם עם נעליים רגילות ובין העובדה שנפל מהסולם, אלא רק שלא היו לרגליו נעליים נוגדות החלקה בעת התאונה.
האם יש קשר ישיר בין רשלנות המעסיק ובין התרחשות התאונה?
עורך דינו של המעסיק טען שבית המשפט לא יכול לקשר את שתי העובדות, ולקבוע שהתאונה אירעה בעקבות חוסר נעליים מתאימות לעובד הבניין. הוא סיכם בכך שאם אין קשר סיבתי בין התרשלות המעסיק ובין נזקי הגוף של העובד, לא ניתן לקבל את התביעה. מנגד, עורך דינו של העובד טען כי נגרם לו נזק ראייתי בהגשת התביעה כשהתגלה שהמעסיק לא דיווח על התאונה.
לפי פקודת תאונות ומחלות, למעסיק קיימת חובת הודעה לאגף הפיקוח של העבודה. כיוון שהמעסיק לא עשה כן, לא בוצע תחקיר מקיף בסמוך לתאונה כדי לבדוק את הגורמים לה, ולכן לא היו בידו ראיות חיצוניות להוכיח את הקשר בין ההתרשלות ובין הפגיעה שנגרמה.
השופט לא קיבל את הטענה הזו, וקבע שבכל מקרה לא ניתן לדעת אם התרשלות המעסיק היא זו שגרמה באופן ישיר לתאונה. הוא הסביר שהעובד היה יכול להחליק מהסולם גם אם הוא היה חדש וגם אם היה נועל נעלי בטיחות שמתאימות לתקנים. ואולם, כיוון שזה לא המקרה, יש להניח כי התרשלות המעסיק הגבירה את הסיכון להתרחשות התאונה.
תביעת נזקי הגוף התקבלה, המעסיק שילם לעובד 417 אלף שקלים
השופט קבע כי נעליים עם סוליות נוגדות החלקה היו אמורות להגן על העובד מהחלקה בשלבי הסולם הבלויים, והוסיף שאם הסולם לא היה ישן ייתכן ששלביו לא היו חלקלקים מלכתחילה.
לפיכך, אף על פי שלא הוכח יסוד סיבתי ישיר בין רשלנות המעסיק באספקת סביבת עבודה בטוחה ובין תאונת ההחלקה של העובד מהסולם - השופט קבע כי הסיכון לתאונה עלה בעקבות הרשלנות של המעסיק, ולכן הוא אחראי לשלם על נזקי הגוף של העובד.
יש לך שאלה?
בעקבות התאונה, העובד שבר את שורש כף יד שמאל. בוועדה רפואית נקבעה לו נכות רפואית קבועה בשיעור של 19%. עם זאת, כיוון שהוא עובד בניין שרוב פעילותו היא פיזית, השופט החליט לקבוע נכות תפקודית בשיעור גבוה יותר מזו הרפואית, 30%.
לאחר שחושבו רכיבי הנזק השונים ונוכה סכום הכסף שקיבל העובד מהמוסד לביטוח לאומי, השופט חייב את המעסיק לשלם לעובד סכום של 417 אלף שקלים פיצויים. נוסף על כך, המעסיק חויב בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינו של העובד בסך 103 אלף שקלים.
ת"א 60148-05-17
עודכן ב: 23/12/2019