לאחרונה בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת פיצויים של אדם שנפל מסולם בעקבות פגיעת רכב. העובד, אדם בן 50, היה מתקין שלטים ולצורך כך נדרש לעיתים לעמוד על סולם בסמוך לכביש. ביום התקרית, רכב חולף נתקע בסולם שעליו עמד וגרם לנפילתו מגובה רב ולפציעה חמורה.


האיש פונה באמבולנס לבית החולים כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. הוא שבר את שתי ידיו, נפגע בגב, באגן, בצוואר ובאיברים פנימיים בגופו. הוא נותח ואושפז למשך שבוע, והוכר כנפגע תאונת עבודה בביטוח הלאומי אחרי שנקבעה לו נכות בשיעור של 35.2%.


השאלה שעלתה בפסק הדין נגעה לקביעת הנכות התפקודית. אף על פי שנקבעה לנפגע נכות רפואית בשיעור של כמעט 40%, נציגי הביטוח טענו כי אין לכך השפעה על הנכות התפקודית שלו. לגרסתם, למרות הפגיעה הוא יוכל להשיג עבודה בשכר דומה למה שהרוויח, ולכן אין לחייב אותם לשלם לו פיצויים.


אז מה ההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית, ועל מה כל אחת משפיעה?


בתאונת דרכים רגילה, בית המשפט ממנה מומחה מטעמו לקביעת הנכות הרפואית. אולם, כשמדובר בתאונת עבודה, או תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, קביעת הנכות הרפואית של הנפגע מתרחשת לרוב בוועדה רפואית של ביטוח לאומי. הנכות הרפואית מבוססת באופן בלעדי על החבלות בגופו של הנפגע, לעתים בהתייחסות לכל איבר בפני עצמו, ובקביעה הסופית משקללים את אחוזי הנכות לפי הפגיעות השונות.


לעומת זאת, נכות תפקודית נקבעת כמעט תמיד בבית המשפט, הגם שהיא מבוססת על חוות דעת רפואית. הנכות התפקודית נוגעת באופן ישיר לעבודתו של הנפגע ולהמשך מסוגלותו הפיזית והנפשית לעסוק בה לאחר התאונה. יכול לקרות מצב שבו תיקבע נכות תפקודית בשיעור נמוך לאיש בעל נכות רפואית גבוהה, רק מכיוון שהנזק שנגרם לא משפיע באופן ישיר על יכולתו להמשיך לעבוד.


ההבדל המהותי בין הנכויות משפיע על גובה הפיצויים בתביעות ביטוח בגין נזקי גוף. נכות רפואית גבוהה לא תבטיח סכום פיצויים גבוה אם היא אינה משתקפת בנכות התפקודית. כלומר, גובה הנכות התפקודית הוא שקובע את גובה הפיצויים בגין נזקי הגוף, לכן קביעת הנכות התפקודית היא משמעותית בתיקים בתביעות נגד חברות הביטוח.


מהביטוח נטען כי העובד לא זכאי לפיצויים אף על פי שנפל ונפצע בעבודה


מכתב התביעה עלה כי לעובד שנפל מהסולם בעקבות פגיעת הרכב יש נסיבות חיים לא פשוטות. צוין כי הוא עבר תהליך שיקומי של גמילה מסמים מספר שנים לפני התאונה, ובעקבותיו החל להתמודד עם התמכרותו ואורח חייו הבעייתי. עוד צוין כי לנפגע אין השכלה או מיומנות מקצועית, ולפני השיקום לא עבד בעבודה מסודרת אם בכלל.


רק בזכות ההליך השיקומי נכנס האיש למעגל העבודה והתקבל לתפקיד כמתקין שלטים. עם זאת, הוא לא הספיק לעבוד בה יותר מיומיים, כיוון שכבר ביום השלישי רכב פגע בסולם שעליו עמד כדי להתקין שלט, והוא נפל ונפצע באופן חמור. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו פגיעות רבות, ביניהן שברים בשתי הידיים.


מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה הפנימית קבע כי לעובד היו בעיות בריאותיות טרם התאונה. הוא הסביר כי האיש היה חולה במחלות לב, עישן במשך חמש שנים ולקה באוטם לבבי. מתוך כך עלה כי התאונה לא קיצרה את תוחלת חייו של האיש בהרבה, כיוון שמצבו הרפואי לא היה מיטבי גם לפניה.


נציגי חברת הביטוח טענו בבית המשפט כי לאור מצבו של האיש, הן המקצועי והן הבריאותי, לא ניתן לו לקבוע נכות תפקודית בעקבות התאונה. מדבריהם עלה כי הוא יוכל למצוא עבודה שמתאימה למגבלותיו בשכר דומה, בלי שהפגיעה מהתאונה תשפיע על כך לרעה.


השופט קבע כי הנכות התפקודית של העובד גבוהה ומזכה אותו בפיצויים


השופט לא קיבל את טענת הביטוח והדגיש שבעקבות היעדר ההשכלה של האיש והחוסר בניסיון מקצועי כשהוא מצוי בעשור החמישי לחייו, מלכתחילה רוב העבודות שהיה יכול למצוא היו קשורות בעבודת כפיים.


לפיכך, השופט קבע כי הנכות תפקודית של העובד גבוהה יותר משיעור הנכות הרפואית שלו. הוא הסביר כי השברים בידיו יקשו עליו מאוד במציאת עבודה ולכן קיימת פגיעה ממשית בכושר השתכרותו. הוא סיכם כי הנכות התפקודית שקיימת לעובד היא בשיעור של 47%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות


לאחר חישובים, השופט חייב את הביטוח לשלם לעובד סכום פיצוי של כ-529 אלף שקלים. כיוון שהאיש קיבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בגין נכותו הרפואית, הסכום נוכה מהפיצוי שנקבע ביותר מ-310 אלף שקלים. לבסוף, סכום הפיצויים הסופי שנקבע לעובד על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה היה של כ-216 אלף שקלים.

 


ת"א 29531-09-16
 


עודכן ב: 19/12/2019