לאחרונה הובאה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת תביעה של אישה כנגד האפוטרופוסית שמונתה לה. האישה טענה כי האפוטרופוסית שלה החתימה אותה על טפסים שהובילו למסירת בנה התינוק לאימוץ, ללא הסבר ובניגוד לרצונה.


כשהחסויה נכנסה להיריון היא יצאה מחוץ לארץ בחודש שמיני, בתמיכת האפוטרופוסית, כדי ללדת את בנה בבית חולים בארה"ב. לאחר הלידה, האפוטרופוסית החתימה את האישה על מסמכי הוצאה ממשמורת לתינוק שנולד.


האישה טענה כי אולצה לחתום על המסמכים בלי שידעה את משמעותם, ולכן תבעה את האפוטרופוסית על הנזק הרב שנגרם לה באובדן תינוקה. האפוטרופוסית טענה מצד שני כי החסויה הצהירה שאינה רוצה לגדל את התינוק והביעה בפניה את רצונה למסרו לאימוץ, ולכן מעשיה היו חוקיים.


לטענת האם, האפוטרופוסית הכריחה אותה למסור את בנה לאימוץ בניגוד לרצונה


החסויה היא עולה חדשה מארה"ב ובעלת רקע קשה של ניצול לאורך כל חייה ופגיעות נפשיות כתוצאה ממנו. לאחר שגדלה במשפחות אומנה, עברה האישה לגור בביתה של עובדת עמותה שדאגה לכל צרכיה.


לאחר מספר שנים, עובדת העמותה הגישה בקשה להתמנות לאפוטרופוסית של האישה כדי לדאוג לענייניה הבריאותיים והכלכליים. הבקשה התקבלה אחרי שהוגשה תעודה רפואית שלפיה האישה לא מסוגלת לטפל בעצמה, בין היתר מפני שכושר השיפוט שלה לקוי.


בחודש השמיני להריונה, החסויה טסה לארה"ב יחד עם האפוטרופוסית, כדי ללדת שם את בנה השני. לטענתה, התינוק נלקח ממנה מייד לאחר הלידה תוך ניצול הטשטוש שבו הייתה ומצבה הרפואי והנפשי המעורערים.


היא הסבירה שהאפוטרופוסית הכריחה אותה לחתום על מסמכי הוצאה ממשמורת והסכמה למסירת הבן לאימוץ, מסמכים שלכאורה הובאו לרשויות הרווחה בארה"ב. מבדיקה שנעשתה, הרשויות המדוברות לא ידעו על המקרה ועקבותיו של התינוק הנעלם לא נודעו עד היום. האם טענה שחתימתה על המסמכים נעשתה תוך כפייה והטעיה, בלי שהוסברו לה ההשלכות.


היא הביעה את עוגמת הנפש היתרה שנגרמה לה בשל העובדה שהמעשה בוצע על ידי האפוטרופוסית שלה, אישה שהייתה קרובה אליה בנפשה במשך שנים רבות, אך ניצלה את מרותה כלפיה.


האפוטרופוסית הכחישה את הטענות וגרסה כי פעלה מתוך הסכמת החסויה


מצידו השני של המתרס, האפוטרופוסית טענה אחרת. היא סיפרה שטיפלה ודאגה לאישה משנותיה הצעירות, ושהביעה דאגה לנוכח מערכת היחסים שיצרה עם הגבר שלו הרתה. לזוג כבר נולד ילד אחד שנמצא בטיפולה של הורי אביו, זאת למרות שהאישה, לטענת האפוטרופוסית, נוצלה מינית וכלכלית על ידי אותו גבר ועל ידי משפחתו.


האפוטרופוסית טענה כי החסויה הצהירה בפניה באופן מפורש כי אינה רוצה לגדל את הילד, כפי שלא רצתה לגדל את בנה הראשון. לגרסתה, האישה אמרה לה שהיא מעוניינת למסור את התינוק שיוולד לה לאימוץ.


זאת ועוד, מסיפורה עלה כי הרצון לטוס לארה"ב עלה הרבה לפני כניסת האישה להיריון. לטענתה, האישה רצתה לטוס לחו"ל כדי להתנתק מאב הילד וממשפחתו ולפתוח בהליך שיקומי בחייה. רק תוך כדי הכנת התכנית הטיפולית בארה"ב התגלה כי האישה בהיריון, ולפיכך נקבע כי היא תלד שם ותמסור את הילד לאימוץ כדי שתוכל לפתוח דף חדש.


השופטת הדגישה את האחריות והסמכות המוטלת על כתפי האפוטרופוס, בעודו מחויב לשמור על האינטרסים של החסוי שהופקד בידיו ולדאוג לטובתו תמיד. כחלק מעבודתו, האפוטרופוס צריך לשתף את החסוי בהחלטות שנוגעות אליו ולכבד את רצונו בהן.


התביעה התקבלה: האפוטרופוסית התרשלה בטיפול בחסויה שתחתיה


לאחר ששמעה את עדויות האישה והאפוטרופוסית, קבעה השופטת כי יש לקבל את התביעה. היא הוסיפה כי לא הוכח שהנסיעה לארה"ב הייתה מרצונה החופשי של החסויה, כיוון שהדברים נעשו מאחורי גבה וללא הסברים.


השופטת הדגישה כי האישה אובחנה עם סכיזופרניה והמצב נוצל על ידי האפוטרופוסית שהפכה אותה לתלותית בה כמעט לגמרי. מה שהוביל לכך שהמטרה האמיתית של הנסיעה, לידה בארה"ב ומסירת הילד לאימוץ, לא הובהרה לחסויה באופן מלא.


לפי החוק, ציינה השופטת, אפוטרופוס חייב לשתף את החסוי שלו בהחלטות הנוגעות אליו, ופי כמה כאשר הדבר נוגע להיריון ולידת תינוק. כמו כן, החסויה טענה בבית המשפט כי רצתה שהילד יגדל עם אחיו בארץ, והאפוטרופוסית התעלמה מרצון זה ולא כיבדה אותו.

 

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות


לסיום ציינה השופטת שהאישה נקבעה כשירה להעיד בבית המשפט ומסרה גרסה מהימנה. לעומתה, גרסת האפוטרופוסית הייתה מתחמקת ולא ברורה, ואף כללה סתירות פנימיות ופגמים רציניים.


בשל כך, השופטת קבעה כי האפוטרופוסית נכשלה במילוי תפקידה והתרשלה בו. היא חייבה אותה לשלם לחסויה פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה במסירת תינוקה לאימוץ בניגוד לרצונה. סכום הפיצויים עמד על 600 אלף שקלים, לא כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 20 אלף שקלים.

 


תמ"ש 56638-09-16


עודכן ב: 19/12/2019