תביעת ביטוח בתאונה: נהג אופנוע נתקל בבור בכביש וקיבל פיצויים בסך 55 אלף שקלים

בבית משפט השלום בירושלים נידונה לאחרונה תביעת ביטוח שהגיש אדם מבוגר כבן 56 לאחר שנתקל בבור בכביש כשנסע באופנוע. כשנסע על פני המהמורה, נחבט גבו של האיש בכיסא האופנוע וכתוצאה מכך הוא חש בכאבים בגבו וברגלו.

האופנוען סיפר כי בתחילה לא ייחס לפגיעה חשיבות גדולה, אך לאחר מספר ימים הכאבים בגב החמירו והוא אף איבד תחושה באחת מרגליו. לאחר שהופיעו תסמינים אלה, החליט האיש לגשת לבית חולים לקבלת טיפול רפואי.

מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה טען כי בעקבות התאונה נהג האופנוע נותר עם נכות בשיעור של 5%. השופט קיבל את חוות הדעת של המומחה, וקבע כי הביטוח מחויב לשלם לאיש פיצויים בגין הפסד שכר, כאב וסבל והוצאות שונות, בסכום של 55 אלף שקלים.

האיש טען כי לא פנה לבית החולים מייד אחרי התאונה מפני שחשב שהכאב יעבור

מטעם הביטוח נטען כי נזקי הגוף של האופנוען לא נגרמו בשל הבור בכביש, כיוון שלא פנה לטיפול ישר לאחר המקרה. יתרה מזאת, נטען כי כשכבר הגיע לבית החולים, האיש לא סיפר שהפגיעה נוצרה כתוצאה מתאונת דרכים. לכן קיימת אפשרות שכאביו של האיש נוצרו מסיבות אחרות שהוא לא העיד עליהן בתצהיר ושאינן קשורות לאירוע.

האיש טען מנגד כי הכאבים החלו מייד לאחר הנסיעה על גבי המהמורה בכביש, אך התגברו ככל שחלף הזמן ורק בשל ההחמרה הוא ניגש להיבדק בבית חולים. לעדות זו הצטרפה גם אשתו, שמסרה גרסה דומה במסגרת התצהיר שהוגש לבית המשפט.

לדבריה, באותו יום בעלה סיפר לה שכמעט נפל מהאופנוע כי נתקל בבור בכביש. היא ציינה כי הוא התלונן על הכאב בגב וברגל כבר באותו ערב, אך סירב לגשת לטיפול כיוון שהניח שהכאב יעבור.

הגבר טען כי לא ידע שהמקרה שאירע לו מוגדר כתאונת דרכים, ולכן לא ציין זאת כאשר פנה לקבל טיפול רפואי בבית החולים. מדבריו עלה כי חשב שההגדרה מחייבת מעורבות של שני רכבים, ולא חשב שפגיעה שנבעה מכלי הרכב שלו עקב מהמורה בכביש גם תיחשב לתאונת דרכים על פי החוק.

השופט קבע כי האופנוען זכאי לפיצויים מהביטוח בגין נזקי הגוף

השופט קיבל את עדויותיהם של נהג האופנוע ואשתו בדבר ההגעה המאוחרת לבית החולים, וקבע כי נסיבות האירוע אכן מזכות את האיש בפיצויים על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975.

על פי החוק, תאונת דרכים מוגדרת כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". כלומר, אין חובה שהמקרה יכלול מספר כלי רכב כדי שייחשב לתאונת דרכים, כפי שחשב האופנוען.

לפי החוק, מספיק שלאדם נגרם נזק גוף משימוש כלשהו ברכב מנועי, גם ללא מעורבות של כלי רכב או של אדם נוסף, כמו נהיגה באופנוע על גבי מהמורה בכביש שבעקבותיה נגרם נזק לגב ולרגל. לפיכך השופט קבע כי יש לקבל את תביעת הביטוח של האופנוען ולחייב את חברת הביטוח בתשלום פיצויים. לאחר קביעה זו עלתה שאלת גובה הנזק שנגרם לאיש לאחר התאונה.

מומחה בתחום האורולוגיה קבע כי הפגיעה שנגרמה לאיש לא קשורה לתאונה

בכתב התביעה התלונן נהג האופנוע על כאבים בלתי נסבלים באזור הגב ועל היעדר תחושה ברגל ימין, וכן טען לפגיעה באגן. בית המשפט זימן שני מומחים, בתחום האורתופדיה ובתחום האורולוגיה, וזאת כדי שיבדקו האם נגרם לאיש נזק ממשי שמזכה אותו בפיצויים מהביטוח.

מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה קבע כי בעקבות התאונה נותרה לאיש נכות קבועה בשיעור של 5%, וזאת בשל כאבי גב וחוסר תחושה ברגל. ואולם, המומחה שזומן בתחום האורולוגיה בדק את האופנוען וקבע כי הנכות האורולוגית לא נגרמה בעקבות התאונה, ולכן הוא לא זכאי לפיצויים מהביטוח בגינה.

יש לך שאלה?

פורום תביעת ביטוח

לסיכום, השופט קיבל את תביעת הביטוח בשל הנכות שנקבעה לאיש בשיעור של 5%. הוא פסק לטובתו של האיש פיצויים בסך 55 אלף שקלים לאחר שחושבו גריעה מכושר השתכרות עתידי, נזק לא ממוני של כאב וסבל והוצאות שונות.

עם זאת, כיוון שהנכות האורולוגית הוכחה כלא קשורה לתאונה למרות תלונותיו של האופנוען, השופט קבע כי הוא יחויב במחצית הוצאות שכר המומחים, סכום של 6,000 שקלים.

ת"א 31966-07-15