בית המשפט לתעבורה בירושלים עסק לאחרונה בסוגיית העונש הראוי לגבר שהודה בשורה של עבירות תעבורה. הנהג הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירוב, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף.
בשנת 2018 נתפס הנהג על ידי שוטר ונדרש לבצע בדיקת שכרות באמצעות דגימת אוויר נשוף. הנהג סירב לבצע את הבדיקה, ומבירור שערך השוטר עלה כי הגבר נהג בזמן פסילה בלי שיש בידו פוליסת ביטוח תקפה ורישיון נהיגה בתוקף.
בגזר הדין צוין כי הנהג הורשע בעבר שלוש פעמים בעבירות של נהיגה בשכרות, שש פעמים בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ו-17 פעמים בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף. כמו כן הובהר כי רישיון הנהיגה שלו אינו בתוקף מאז שנת 2003.
הנהג נשלח לשירות המבחן כדי שיערוך לו תסקיר ויבחן את שיקולי השיקום והטיפול בעניינו. בתסקיר צוין כי מדובר בגבר בן 50 שניהל אורח חיים נורמטיבי עד אמצע שנות העשרים לחייו, אז הוא החל לצרוך אלכוהול. עוד תואר כי בעשור האחרון התדרדר מצבו של האיש בעקבות השתייה ובשל כך הוא ביצע עבירות תעבורה רבות.
שירות המבחן המליץ להימנע ממאסר בפועל
שירות המבחן דיווח כי האיש השתלב בקהילה טיפולית, ואף גילה רצון לקבל טיפול ולבחון את התנהגותו. התרשמות קצין המבחן הייתה כי רמת הסיכון הנשקפת מהנהג פחתה במשך הזמן, אך הוא עדיין זקוק לטיפול שיעניק לו כלים להתמודד עם קשיים. לפיכך הומלץ להימנע מעונש מאסר כדי לא לפגוע באפשרויות השיקום של הגבר, ולהטיל עליו צו שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי.
המדינה ביקשה לגזור על הנהג את העונש המקסימלי ביחס לעבירות שביצע, ולמקמו בחלקו העליון של מתחם הענישה תוך הטלת 35 חודשי מאסר. נוסף על כך ביקשה המדינה להפעיל את עונש המאסר על תנאי למשך 10 חודשים שנגזר על הנהג בעבר, וכן לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת ולהטיל עליו קנס.
המדינה ביקשה להעניש את הנהג בחומרה
עוד נטען כי יש להחמיר בעונשו של הגבר, מאחר שהוא נהג ברכב שנים רבות לאחר שרישיונו כבר לא היה בתוקף. לפי גרסת המדינה, למרות ההליך השיקומי שעבר הנהג, יש לתת משקל משמעותי לעקרון ההלימה והגמול ולהעניש אותו בחומרה.
הסנגור של הנהג ביקש לאמץ את המלצתו של שירות המבחן, כיוון שלדבריו הוא הודה בעבירות המיוחסות לו כבר בהזדמנות הראשונה וחסך בזמן שיפוטי יקר של בית המשפט. לדבריו, תסקיר שירות המבחן הבהיר שחלה התקדמות במצבו של הנהג, וכי הוא לקח חלק בפעילות השיקומית באופן משביע רצון. הגבר ביקש מבית המשפט הזדמנות נוספת והבהיר כי הוא השתנה ואינו משתמש עוד באלכוהול.
העבירות שביצע הנהג סיכנו את משתמשי הדרך
השופטת הדגישה כי העבירות שבהן הורשע הנהג מסכנות את משתמשי הדרך ונחשבות לחמורות. הובהר כי עבירת נהיגה בפסילה היא חמורה במיוחד מאחר שהיא מביעה זלזול ברשויות החוק ומעמידה את הציבור בסכנה. נקבע כי הערכים המוגנים שנפגעו בעקבות ביצוע העבירות הם שמירה על שלום הציבור ועל שלטון החוק, זאת כיוון שהגבר נהג בשכרות בזמן שנאסר עליו לנהוג.
הוחלט כי במקרה זה העבירות בוצעו במסגרת אירוע אחד, ולכן ראוי לקבוע מתחם ענישה אחד עבורן. לפיכך הוחלט כי מתחם הענישה המתאים עבור הנהג נע בין מאסר למשך מספר חודשים לבין 20 חודשי מאסר, יחד עם פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שלוש שנים לכל הפחות.
השופטת ציינה כי קביעת העונש המתאים לנהג בתוך המתחם תלוי בעברו התעבורתי ובהרשעותיו בעבירות דומות, תוך התחשבות בשיקולי שיקום ונסיבות אישיות. על כן, לנוכח עבירות התעבורה הרבות שביצע בעבר, הוחלט למקם את עונשו של הגבר בחלקו העליון של מתחם הענישה.
מאמצי השיקום של הנהג היו משמעותיים ומסוכנותו פחתה
עם זאת נקבע כי מאמצי השיקום של הנהג היו משמעותיים והביאו לירידה במסוכנות שלו, ולכן הוחלט לאפשר לו לבצע עבודות שירות במקום לרצות עונש מאסר בפועל. הובהר כי עונש כזה יוכל לאפשר לו להמשיך להשתתף בתהליך השיקומי.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופטת החליטה לגזור על הנהג מאסר למשך 11 חודשים שאותו הוא ירצה בעבודות שירות. נוסף על כך, הופעל עונש מאסר על תנאי למשך 10 חודשים שירוצה באופן חופף במסגרת עבודות השירות. כמו כן הוטל על הנהג צו מבחן, רישיונו נפסל לתקופה של 10 שנים והוא קיבל קנס בסך של 1,500 שקלים.
פ"ל 126-01-18
עודכן ב: 19/12/2019