לאחרונה בית משפט השלום בחיפה דן בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בעקבות מוות של מטופל. הבחור, חולה בניוון שרירים מתקדם, התאשפז לאורך הלילה בבית חולים לביצוע מעקב שגרתי אחר נשימתו. בבוקר למחרת הוא נמצא ללא דופק, אך עדיין מחובר למכונת ההנשמה.
הורי המטופל תבעו את בית החולים בגין רשלנות רפואית שלטענתם גרמה למות בנם. מדבריהם עלה כי אם הצוות הרפואי היה ער למצבו במהלך הלילה, כפי שנדרש באשפוז לצורך מעקב, האסון היה יכול להימנע. האב הוסיף כי נשימתו של בנם הייתה טובה יחסית וכי ההנשמה עזרה לו רק בלילות.
הרופא האחראי על המטופל טען כי בערב המעקב המכונה הראתה מדדים תקינים. הוא הוסיף כי החולה נבדק פעמיים לפני שנרדם ולא אותרה שום בעיה. הוא העיד כי כשהגיע לבדיקה נוספת בבוקר, הבחור היה כבר ללא דופק, מאמצי ההחייאה לא הועילו ומותו נקבע מייד לאחר מכן.
האב טען שבנו נזקק להנשמה רק בלילה, אך מהתיעוד הרפואי עלה אחרת
בית החולים ביצע מעקב תקופתי של המחלה מילדותו של הבחור, ולפיכך נמצא תיעוד רפואי רב על אודותיו. רישום רפואי עדכני הראה כי הבחור סבל מקוצר נשימה חמור בשל מחלה ריאתית רסטריקטיבית, כלומר מחלה שבה הריאה לא מצליחה להתרחב כראוי.
בעקבות כך, הרופא שטיפל בבחור המליץ על חיבור להנשמה מלאה של 24 שעות וכן על מעקב הנשמה לילי. למרות ההמלצה, המטופל השתמש במכונת הנשמה ביתית רק מדי פעם במהלך השבוע, כנראה מטעמי נוחות.
מלבד זאת, בתיעוד רפואי קודם נכתב כי המטופל עישן נרגילה לעתים קרובות, בניגוד להמלצת המטפלים. השופט הדגיש כי עובדות אלה אינן תואמות לגרסת האב, שטען כי בנו נושם היטב באופן יחסי, ונזקק להנשמה רק בלילה. השופט הדגיש כי למרות שאין לשפוט את החולה, יש לתת את הדעת על כך שלא יישם את ההמלצות הרפואיות שניתנו לו כדי להיטיב את מצבו.
רשלנות רפואית חמורה: המכשיר צפצף במהלך הלילה, הצוות הרפואי לא שם לב
המטופל היה מחובר למכונת ההנשמה במשך הלילה, ונפטר לפני שעלה הבוקר אף שהמכונה המשיכה לעבוד. מבדיקת נתוני המכונה נמצא כי בסביבות השעה אחת בלילה החלו מדדי החמצן והדופק לרדת באופן דרסטי עד למות המטופל.
מומחה למחלות ריאה ורפואה פנימית הסביר בחוות הדעת שמסר לבית המשפט, כי המכונה אמורה להתריע כאשר המדדים הרלוונטיים מגיעים למצב מסכן חיים. לטענתו, מכיוון שהמכונה נמצאה תקינה, הרשלנות החמורה מוטלת כולה על הצוות הרפואי שלא שם לב לאיתותי המערכת.
המומחה הדגיש בחוות דעתו כי הבחור אושפז מלכתחילה למעקב אחר נשימתו, וכי אין ספק שהמעקב לא בוצע כלל. הוא הוסיף כי לא ייתכן שהמטופל נבדק בערב ולאחר מכן רק בבוקר, כאשר פרקטיקת המעקב הייתה אמורה לכלול עוד בדיקות במהלך הלילה.
המומחה טען כי אם הצוות הרפואי היה עושה את המוטל עליו, היה מתבצע מעקב אחר מדדיו של החולה כל כמה שעות וההידרדרות במצבו הייתה נצפית במועד. הוא הדגיש כי המכשיר צפצף מרגע שירדו מדדי הדופק והחמצן באמצע הלילה ועד הבוקר, אך לא זכה לשום מענה מצד הצוות הרפואי.
לפיכך קבע המומחה באופן חד משמעי כי הרשלנות החמורה של הצוות הרפואי היא שגרמה למותו של המטופל. מכונת ההנשמה התריעה באופן תקין ואף צפצפה כשהחולה נכנס למצב של סכנת חיים, כך שהאסון היה יכול להימנע.
בעקבות המעקב הרשלני, תוחלת חייו של הבחור התקצרה ב-5 שנים
מדוח של בית החולים עלה כי אורך משמרת הלילה של האחיות היא משעה 11 בלילה ועד השעה שבע בבוקר למחרת. לפיכך, אחות הייתה אמורה להיכנס לחדרו של המטופל לפחות פעמיים או שלוש במהלך המשמרת ולבדוק את מצבו. עם זאת, מהגיליון הסיעודי של החולה עלה כי הדבר לא בוצע.
השופט הדגיש כי למרות שהמטופל כבר היה במצב מתקדם של מחלה חשוכת מרפא, הרשלנות הרפואית גרמה לפטירתו בטרם עת. אם הצוות הרפואי היה עוקב אחר מצבו של הבחור לאורך הלילה ופועל כאשר המכונה התריעה על הידרדרות, הוא היה נשאר בחיים למשך חמש שנים נוספות לכל הפחות.
יש לך שאלה?
לפיכך השופט קבע כי בית החולים מחויב בפיצויים ליורשי המטופל, הוריו, בסך של כ-365 אלף שקלים. נוסף על כך, הוא חויב בתשלום שכר טרחת עורכי הדין, סכום של כ-85 אלף שקלים.
ת"א 37902-07-16
עודכן ב: 19/12/2019