בית משפט השלום בחיפה קיבל בשבוע שעבר תביעת נזקי גוף שהגישה אישה בת 65 אשר נפלה כשעברה בשטח השייך ליזם בניה.


האישה הייתה בדרך לבקר את בתה המתגוררת בסמוך, והלכה במגרש ריק במעבר בין בניינים, היכן שחנתה את רכבה. בשל השעה המאוחרת והחושך שהיה במקום, היא נתקלה באבן ונפלה. כתוצאה מהתאונה נשברה עצם הקרסול ברגלה השמאלית.


האישה פונתה לבית החולים שם איתרו את השבר וחבשו את הרגל הפגועה. לאחר מכן היא נשארה עם רגל מגובסת במשך יותר מחודש, ולא יכלה להגיע לעבודתה כפקידה בבנק. גם לאחר הורדת הגבס היא המשיכה להתלונן על כאבים וצליעה.


האישה האשימה את יזם הבניה בעל המגרש על שהתרשל בעבודתו. לטענתה, לא הייתה נופלת אם המגרש היה מתוחזק באופן סביר. הקבלן טען מצידו כי האישה כלל לא הייתה אמורה להיכנס למגרש כיוון שהוא פרטי, כך שאין להאשים אותו בתאונה שאירעה לה תוך שהסיגה גבול. בפסק הדין עלתה השאלה מי אשם בתאונה, האישה שעברה בשטח פרטי או הקבלן שהיה אחראי על השטח ולא תחזק אותו כראוי?


הקבלן האשים: נפילת האישה בגלל אבן היא בנאלית


לטענת האישה, האשם בתאונה הוא יזם הבניה שלא תחזק את המגרש שבבעלותו. היא הסבירה שאם הייתה מותקנת תאורה סבירה במגרש והוא היה מסודר ונקי, היא לא הייתה נופלת.


הקבלן מצדו טען כי האישה השתמשה בדרך שלא נועדה להליכה. לדבריו לא רק שאינו אשם בתחזוקה לקויה של המגרש, אלא הוא אף האשים אותה בהסגת גבול. לגרסתו, החלק של המגרש שבו חנתה ונפלה כשעברה בו - אינו שייך לבניין שבו מתגוררת בתה, ומוגדר כשטח פרטי שלו.


זאת ועוד, יזם הבניה תמה על הפגיעה החמורה של שבר בקרסול מאירוע שהוא תיאר כ"בנאלי" - נפילה בעקבות אבן. הוא סיכם כי האישה היא האשמה הבלעדית בתאונה, וזאת כיוון שנכנסה לשטח פרטי ללא רשות ובלי שנקטה באמצעי זהירות מתאימים.


עורך הדין של האישה השיב בתגובה כי אם המגרש שבו התרחשה התאונה הוא שטח פרטי כפי שטען הקבלן, אז באחריותו להציב שלט מתאים, לגדר את המתחם ולחסום את הכניסה אליו. לטענתו כל עוד המגרש פתוח לעוברים ושבים, יזם הבניה אחראי על כל אירוע שמתרחש בו.


בית המשפט קבע כי בהתאם לפסיקה, מי שמחזיק בשטח מקרקעין הוא האחראי לתאונה שהתבצעה בו. במקרה זה, יזם הבניה אכן היה צריך לדאוג שמגרשו הפרטי יישאר סגור לאורחים בלתי קרואים. משלא עשה זאת, הוא מחויב בתשלום הפיצויים לנזקי הגוף שנגרמו לאישה שעברה בשטחו.


שני מומחים לכירורגיה אורתופדית הגישו חוות דעת סותרות


האישה התלוננה על כאבים וצליעה גם לאחר טיפולי פיזיותרפיה. להוכחת דבריה היא צירפה לכתב התביעה את סיכומי הביקורים הרפואיים שעברה, וכן אישורי מחלה של אורתופד ומכון לפיזיותרפיה. כל המסמכים המצורפים העידו על כאבים מתמשכים בקרסול בעקבות שבר של העצם.


כדי לבחון את גובה הפיצויים הדרוש, הגישה האישה גם חוות דעת של מומחה לכירורגיה אורתופדית שבדק את מצבה. הרופא מצא רגישות מקומית וצליעה ברגל החבולה, כמו כן ציין כי השבר אוחה אך עם שינוי ניווני בקרסול הפגוע. לפיכך הוא העריך את נכותה בשיעור של 10%.


יזם הבנייה שנתבע הגיש אף הוא חוות דעת של מומחה מהתחום שבדק את הקרסול החבול של האישה. הוא קבע כי אף על פי שהאישה התלוננה על כאבים, מהצילום של הרגל נראה שהשבר אוחה ללא ניוונים. נוסף על כך ציין כי מבדיקתו נראה כי האישה הולכת בחופשיות ללא צליעה.


בית המשפט חייב את הקבלן בתשלום פיצויים לאישה בסך 60 אלף שקלים


השופט קבע כי אין להכריע בין עדויות המומחים, ובכל זאת ניתן לפסוק על סמך הראיות כי נעשתה לאישה פגיעה חמורה, גם אם מצבה השתפר.


הוא ציין כי לא הוגש תיעוד רפואי עדכני, ולכן לא ניתן לקבל באופן מלא את חוות הדעת של המומחה מטעם האישה. עם זאת, גם לא ניתן להתעלם מכאביה לאחר ששברה את קרסולה והייתה מגובסת למשך יותר מחודש. לפיכך קבע השופט נכות בשיעור של 5%.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


כמו כן נקבע כי במהלך התקופה שבה האישה הייתה חבושה בגבס, היא נעדרה מעבודתה והפגיעה בשכרה עמדה על 100%. נוסף על הפסד השכר בעבר, השופט כלל רכיבים נוספים כגון הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, וחייב את הקבלן בתשלום פיצויים של 60 אלף שקלים.
נוסף על כך, הקבלן חויב בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של האישה בסך 10,000 שקלים נוספים.

 


ת"א 56035-08-15

 


עודכן ב: 19/12/2019