הכפשת עובד ציבור: גבר שילם לעובד עירייה פיצויים של 45 אלף שקלים בגין לשון הרע

בשבוע שעבר התקבלה בבית משפט השלום בחדרה תביעת לשון הרע שהגיש עובד ציבור. השופטת בחנה את הראיות והעדויות וקבעה כי התקיימו הרכיבים המחייבים להוכחת העבירה, ולכן פסקה לטובת עובד הציבור פיצויים בסך 45 אלף שקלים.

עובד הציבור טען כי אדם שלח מכתב לעירייה בתפוצה רחבה שכללה אנשים רבים, וכתב עליו דברים חריפים המהווים לשון הרע. נוסף על כך סיפר כי פורסמו שיחות טלפון שלו עם האיש, שהועתקו לטענתו לאחר שמכשירו נגנב. הוא גרס כי אותו אדם צילם אותו בתוך ביתו ובמקומות שונים בעיר, מה שהיווה פגיעה חמורה בפרטיותו.

הגבר שנתבע הכחיש כי צילם את התמונות וטען שגם אינו יודע מי עשה זאת. הוא הסביר כי הקלטות שיחות הטלפון ביניהם הופצו על ידי אנשים אחרים ולא על ידו, ככל הנראה לאחר שהטלפון הסלולרי של עובד הציבור נעלם. לגבי המכתב, הוא טען שכל הנאמר בו נכון ולכן אינו מהווה עבירת לשון הרע.

השופטת קבעה כי פרטיותו של עובד הציבור לא נפגעה

עובד הציבור טען לפגיעה בפרטיותו בשני מעשים: אחד, צילומו בביתו ובמקומות ציבוריים שונים, והשני, פרסום שיחות הטלפון עם הגבר הנתבע. עוד נטען כי שני המעשים בוצעו על ידי האיש שכתב את המכתב.

לאחר בדיקת הראיות בבית המשפט, קבעה השופטת כי עובד הציבור לא הוכיח באופן חד משמעי שהגבר הנתבע הוא מי שצילם את התמונות. יתרה מכך, היא הדגישה שהן מטושטשות ומאוד לא ברורות, כך שלא ברור אם אכן יש כאן פגיעה בפרטיות.

בעניין הקלטות הטלפון, הגבר העיד שאמנם הקליט את שיחותיו עם עובד הציבור, אך טען כי לא הוא פרסם אותן. השופטת קבעה כי גם כאן לא הוכח שהפרסום נעשה בידי הגבר בהכרח, שכן העובד הודה בעצמו שמכשיר הטלפון שלו נגנב וייתכן שהשיחות הופצו בידי הגנב.

מפיץ המכתב טען: זה לא לשון הרע אם הכול נכון

הגבר הנתבע טען כי כל מה שכתב על עובד הציבור הוא אמת, ולכן מעשהו לא מוגדר כלשון הרע. הדבר אף מעוגן בחוק עצמו, כיוון שאחד ממרכיבי העבירה הוא הוכחה כי הדברים שנאמרו הם דברי שקר.

חלק נוסף של הגדרת לשון הרע הוא ההוכחה כי מלבד אמיתותם של הדברים, יש בהם משום עניין ציבורי. לדוגמה, אם בעל עסק שמספק שירות לתושבים עובר על החוק באופן שיכול לפגוע בהם, המעשה לא יוגדר לשון הרע כיוון שהוא נכון וחיוני לידיעת הצרכנים.

במקרה זה, האדם שעליו נכתב אכן היה עובד ציבור. לפיכך, הכותב טען לחפותו בעבירת לשון הרע משום שלדעתו הדברים שפרסם היו נכונים וחשובים לידיעת העירייה ועובדיה.

יסודות נוספים הכלולים בהוכחת לשון הרע הם פרסום הדבר ברבים, ופגיעה והשפלה בעקבות הפרסום. עם זאת, על אלו לא התעוררה מחלוקת במקרה זה, כיוון שהצדדים הסכימו שהמכתב נשלח בתפוצה רחבה באופן מכוון, והכתוב בו נועד לבזות את האיש ולפגוע פוטנציאלית במשרתו.

במכתב נטען כי עובד הציבור התנהג בצורה פסולה ואף פלילית

הגבר סיפר במכתב כי לאורך שנות תפקידו של עובד הציבור, הוא היה נוהג להחתים כרטיס בתחילת יום העבודה אך לחזור לביתו מיד לאחר מכן. התנהגות זו, הוא גרס, היא בלתי חוקית ואינה ראויה. מדבריו עלה כי פרסום הדברים היה אמור להביא לנקיטת סנקציות כנגד עובד הציבור.

כדי להוכיח את אמיתות הדברים, צירף הגבר לעדותו תמונות שבהן נראה עובד הציבור יושב בבתי קפה בעיר. תמונות אלה, לטענתו, מוכיחות כי העובד בילה את זמנו בהנאות יותר מאשר בעבודה עצמה.

נוסף על כך, הביא האיש לבית המשפט עדים שעבדו תחת הנהלתו של איש הציבור, כדי שיחזקו את גרסתו. בעדויות סיפרו העובדים כי לא היה ניתן למצוא את המנהל בזמנים מסוימים, וכי לאורך השבוע הוא נכח פעמים מעטות במשרד.

עם זאת, השופטת קבעה שראיות אלה אינן מספיקות. היא קיבלה את טענת עובד הציבור שלפיה התמונות צולמו בזמני ההפסקות שהיו לו ביום העבודה, וכי כל עובד זכאי להפסקה ביום. באשר לעדויות היא קבעה כי אינן מהימנות, וכי תפקידו של המנהל כולל ברובו עבודת שטח, כך שהגיוני שהוא נמצא בחוץ יותר מאשר במשרד.

השופטת קבעה כי פרסום המכתב אכן היווה עבירת לשון הרע

בסיכומו של עניין, השופטת קבעה כי הגבר לא הצליח להוכיח שהדברים שפרסם במכתב היו אמת. לפיכך, הפרסום הרחב והפגיעה בשמו וכבודו של איש הציבור הם בגדר לשון הרע.

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע

השופטת הסבירה כי גם אם עדיין לא נגרם נזק לעובד הציבור מכורח פרסום הדברים, הוא זכאי לפיצויים מידי הגבר. על כן היא פסקה פיצויים בסך 45 אלף שקלים לזכות העובד. כמו כן, היא חייבה את הגבר בתשלום של הוצאות התביעה ושכר טרחת עורך הדין, המסתכמים בסך של 8,000 שקלים.

ת"א 43451-01-17