קיבל דוח על דיבור בטלפון נייד בזמן הנהיגה וזוכה מחמת הספק

 לפני כחודש זוכה גבר בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע מכתב אישום בגין עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. כידוע, שימוש כזה מסיח את הדעת ועלול לגרום לתאונה בעלת השלכות חמורות. לפיכך, עבירת תעבורה זו נאכפת חדשות לבקרים בכבישי המדינה, והעונש בגינה יכול להגיע לקנס בסכום של אלף שקלים.

במקרה זה, טען הנהג בתוקף כי לא החזיק את מכשיר הטלפון הנייד שלו בעת הנהיגה. בבית המשפט העיד כי כבר מן הרגע הראשון כפר במעשה וטען שהשוטרים שכתבו לו את הדוח אינם דוברי אמת. הוא דבק בגרסתו זו לאורך כל המשפט.

המדינה הגישה מטעמה שני עדים שהם השוטרים שנכחו במקום האירוע, אך נמצאו פגמים בעדות השוטר שרשם את דוח התנועה, ואילו עדות השוטר השני לא הספיקה כדי לקבוע שהעבירה אכן התרחשה. השופט קבע כי אין מספיק ראיות שיוכיחו את אשמתו של הנהג ולכן החליט לזכותו מחמת הספק.

עדויות השוטרים לא הספיקו, לא בוצע אף תיעוד של העבירה

השוטר שערך את הודעת תשלום הקנס הודה כי אף על פי שרשם את הקנס, הוא לא זוכר אם ראה את העבירה ישירות. לאחר מכן שינה את גרסתו וטען כי ראה את המעשה, אך כיוון שעבר הרבה זמן מאז התרחשותו הוא לא זוכר זאת באופן ברור.

השופט קבע כי עדותו של השוטר התבססה על הדוח שרשם לנהג, ואילו מסמך זה אינו מאשר באופן ודאי כי השוטר צפה בעבירה מתבצעת לנגד עיניו. בשל כך, לא ניתן לאשר את העדות כראיה המוכיחה את התרחשות האירוע מעבר לכל ספק סביר.

מלבד השוטר שרשם את הקנס לנהג, העיד שוטר נוסף שכתב מזכר לאחר האירוע. המזכר פירט כיצד הנהג חלף מצדה השמאלי של ניידת המשטרה כאשר הוא מחזיק בטלפון נייד צמוד לאוזנו. העדות נקבעה כמהימנה, אך השופט הדגיש כי היא אינה מספיקה להרשעה באין לה עדות חזקה נוספת המאששת אותה.

נוסף לכך, לא הוגש תיעוד ויזואלי מטעם משטרת ישראל של המקרה בעת ביצוע העבירה לכאורה, ויש להתחשב בכך שמדובר בזמן קצר מאוד של שניות מעטות עת חלף הרכב על פני הניידת. פועל יוצא הוא, סיכם השופט, שלא היה בידי השוטר השני די זמן להבחין האם הנהג אכן דיבר בטלפון הנייד ואם החזיק אותו סמוך לאוזנו.

משקלה של עדות השוטר שווה למשקל עדותו של הנהג הנאשם, ואין להעדיף אחת על פני אחרת. לו הייתה בידי השוטר ראיה שמתעדת את מעשה הנהג, הסביר השופט, אז היה ניתן להוכיח את ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר.

לטענת השוטרים הנאשם התנהג באלימות לאחר שנרשם לו הדוח

שני השוטרים שנכחו באירוע העידו כיצד הנהג העצבני חזר למקום לאחר הגשת הדוח והחל להתנהג כלפיהם באלימות - קילל, העליב והחל לתעד אותם במכשיר הטלפון הסלולרי שלו. השופט הדגיש כי גם אם האיש נהג כך, זהו לא נושא התביעה ואין לכך השלכה על ביצוע העבירה שעליה מדובר והיא החזקת טלפון נייד בזמן נהיגה.

אם התרחש אירוע אלימות מצד הנהג,קבע השופט, השוטרים היו אמורים לעכב אותו באופן מיידי לחקירה ולהגיש כנגדו כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. כך או כך, אין זה מעניין כתב האישום הנוכחי.

השופט סיכם בכך שהגבר הואשם בעבירת התנועה לבדה ולא באף עבירה אחרת. הוא הוסיף כי אין מתפקיד בית המשפט להתערב בשיקולים ובפעולות הרשות המבצעת, דהיינו המשטרה, אך בו בזמן המליץ להפיק לקחים מן המעשה ולנהוג על פי החוק במקרים עתידיים אם יהיו כאלה.

זיכוי מחמת הספק: הנהג לא הורשע בעבירת שימוש בסלולרי בזמן נהיגה

בסופו של דבר קבע השופט כי לא ניתן להרשיע אדם בעבירה אם אין מספיק ראיות כנגדו לביצועה. מול הנהג עומדת עדות אחת בלבד, כאשר זמן ביצוע העבירה לכאורה קצר מאוד ולא היה ניתן לאשש בוודאות את קיומה. כמו כן לא נקבעה אינדיקציה לכך שהנהג משקר מכורח כך שדבק בגרסתו למן ההתחלה.

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה

על כן, השופט זיכה את הנהג מהאישום בביצוע עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ברכב. הזיכוי כאמור, הוא מחמת הספק, שכן לא נאספו מספיק ראיות אשר יוכיחו את ביצוע העבירה מעבר לכל ספק סביר.

תת"ע 11253-03-19