פרילנסר עבר תאונת עבודה וקיבל פיצוי: מי אחראי לשלם על נזקי הגוף?

בשבוע שעבר התקבלה תביעה בבית משפט השלום בחיפה, שלפיה עובד פרילנס יקבל פיצויים בעקבות תאונה שקרתה במסגרת עבודתו. סכום הפיצויים נקבע על סך של כ-23 אלף שקלים.

ביום התאונה הפרילנסר, עוזר צלם במקצועו, הכניס עמוד תאורה למעלית משא במסגרת עבודתו עם צלם ששכר את שירותיו. בזמן זה המעלית קרסה לקומה התחתונה ורגלו שנותרה בפנים נמחצה על ידי עמוד התאורה.

לעובד נקבעה נכות זמנית מטעם המוסד לביטוח לאומי כל זמן שלא היה כשיר לעבודה, תקופה של שלושה שבועות. לטענתו, במשך חודשיים נוספים לא היה כשיר לעבודה כלל וגם לאחר מכן חזר לעבודה אחרת שאינה דורשת מאמץ פיזי ומשכורתו בה נמוכה בהרבה.

בתגובה לכך טען הצלם כי הפרילנסר לא הוגדר נכה נזקק על ידי המוסד לביטוח הלאומי, והפציעה שנגרמה לו לא הצריכה עזרה מיוחדת. בשל כך אין לו הגבלה מבחינה פיזית, כך שהיה יכול לחזור לעבודתו הקודמת ולהשתכר ממנה כרגיל. עצם העובדה שחזר לעבודה עם משכורת נמוכה יותר לא אמורה להשפיע על גובה הפיצויים.

הצלם ששכר את הפרילנסר הדגיש כי תאונת העבודה נגרמה בשל תקלה במעלית

הצלם טען כי מעלית הבניין לא מצויה בחזקתו האישית אלא בחזקת החברה אשר ממנה הוא שוכר את הסטודיו. לדבריו, האחריות על התקלה שאירעה במעלית ועל התאונה כולה, היא של החברה כיוון שתחזוקת המעלית וטיפולה הם אחריותה הבלעדית.

החברה מחויבת לערוך ביקורות חוזרות כדי לוודא את תקינותה של המעלית, גרס הצלם, שכן בתור מי ששכר אותה באופן משני הוא הניח כי כל הביקורות מבוצעות כהלכה והשימוש בה בטיחותי.

הצלם לא כפר בעובדה כי הוא קיבל אישור להשתמש במעלית לצורכי פעילות הסטודיו שבבעלותו, אך למעשה רוב הזמן המעלית משרתת את מנהל המחסן לחלקי חילוף רכב שבבעלות החברה עצמה. מדבריו נרמז כי לו התגלתה תקלה במעלית, לא הייתה לו דרך לדעת על כך.

החברה שמעלית הבניין בבעלותה הדגישה: המעלית הייתה תקינה

החברה טענה תחילה כי המעלית המדוברת אינה מיועדת לבני אדם אלא לציוד ומשא. יתרה מזאת, לא היה ברור מגרסתו של העובד האם קריסת המעלית היא זו שגרמה לפציעתו או שהוא נפצע מנפילת מוט התאורה על רגלו, תאונה שאינה קשורה למבנה שבחזקת החברה.

גם אם העובד נפצע ישירות בשל נפילת המעלית, טענה החברה, הוא לא דיווח לה על המקרה. הדיווח לחברה נעשה יום אחרי התאונה בידי הצלם, ללא דרישה לשלוח איש מקצוע לבדוק את המעלית. כלומר, כנראה שלא היה פגם או ליקוי טכני בתפקודה שגרם לפציעת הפרילנסר, אחרת היו דורשים לתקנם.

את נפילת המעלית ניתן להסביר, על פי החברה, בהתנהגות לא זהירה של עובד הפרילנס והצלם. אם העמיסו ציוד במשקל רב מעל למותר, הם אחראים לכך שהמעלית קרסה.

החברה הוסיפה כי השימוש במעלית אינו מותר לכל אדם והיא אישרה לצלם ורק לו להשתמש בה לצרכיו. אם עובד הפרילנס נדרש להשתמש בה במסגרת עבודתו אצל הצלם, היה האחרון צריך לתדרך אותו כראוי לפני כן.

מי האשמים בתאונת העבודה - על מי יוטלו כספי הפיצויים?

השופט פסק כי אין עוררין על כך שהפרילנסר נפצע בתאונה במסגרת העבודה אצל הצלם ששכר את שירותיו, וכי תחזוקת המעלית לא הייתה נאותה וגרמה לפציעתו. לפיכך נתבעו שני הגורמים: הצלם שבמסגרת העבודה אצלו נפצע הפרילנסר, והחברה שמחזיקה את המבנה בבעלותה, כמו גם את המעלית שבה התרחשה התאונה.

השאלה שעלתה היא מידת האחריות של שני הגורמים לתאונת העבודה. האם הצלם שיש לו חובת זהירות כלפי עובד הפרילנס ששכר, או החברה שהייתה אחראית על תפקוד המעלית ותפעולה?

קביעת השופט: הפיצויים יחולקו ולא שווה בשווה

השופט קבע כי סכום הפיצויים שישולם לעובד הפרילנס יחולק באופן שלדעתו משקף את האחריות של כל גורם על תאונת העבודה שהתרחשה. הסך הכולל של הפיצוי המגיע לפרילנסר הוא של כמעט 23 אלף שקלים, מתוכם כמעט 4,000 שקלים שכר טרחה של עורכי דינו.

יש לך שאלה?

פורום תאונות קשות, נכויות ופגיעות גוף קשות

על פי השופט, מרבית הסכום, כ-80% ישולם על ידי החברה שבבעלותה הבניין והמעלית. התאונה התרחשה בשל קריסת המעלית ומי שאחראי על תפעולה וכל נזק הנגרם בה היא החברה.

בשארית הסכום, 20%, יחויב הצלם הישיר של הפרילנסר. הוא אמנם לא אחראי על המעלית עצמה, אך מתוקף כך ששכר את שירותי הפרילנס הוא אחראי לבטיחותו, ואם עלה צורך לתדרך אותו להשתמש במעלית משא, זוהי חובתו לעשות זאת.

ת"א 8296-07-18