חטיפת ילדים על ידי הוריהם: מה עושים במקרה של מעבר לחו"ל?

החודש התקבלה תביעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב שבמרכזה מקרה של חשד לחטיפת ילדים בידי אביהם לישראל, כאשר האם נשארה בשווייץ, שם מרכז חייה עם ילדיהם.

לפני חמש שנים עקרה כל המשפחה לשווייץ בעקבות לימודים גבוהים של האם במדינה. לאחר תקופה מסוימת האב חזר לישראל לבדו כאשר ילדיו באו לבקר אותו מידי פעם לאורך השנה.

בחופשת הקיץ האחרונה הילדים הגיעו לביקור בישראל, והאב ביקש וקיבל בשמם צו עיכוב יציאה מן הארץ מטעם בית הדין הרבני. דבר זה אפשר להם להישאר בישראל גם לאחר שתוקף אישור השהייה מהשגרירות בשווייץ פג.

השופט קיבל את תביעתה של האם וקבע כי על פי חוק אמנת האג העוסק בהחזרת ילדים חטופים, על האב להחזיר את הילדים מידית לחזקת האם המתגוררת בחו"ל.

האב טען: זו כלל לא חטיפה

בבית המשפט הסביר האב כי מה שעשה כלל לא מוגדר כחטיפת ילדים. הוא טען כי המעבר לשווייץ היה מלכתחילה מוגבל בזמן של חמש שנים, זמן תקופת הלימודים הגבוהים של האם. לפי ההסכם המשותף, אחרי הלימודים המשפחה אמורה לשוב לארץ.

תקופת הלימודים הגבוהים אמורה להסתיים בעוד מספר חודשים, אך האב טען כי האם אינה מתכוונת לחזור לישראל בתום הזמן, וילדיהם המשותפים יישארו איתה בחו"ל. הוא אמר כי רצון אשתו להישאר מעבר לזמן שהוסכם לא אמור לכלול את הילדים, ולא דובר כלל על תנאי משמורת.

עוד הוסיף האב ואמר כי אין זו חטיפה כיוון שבית הדין הרבני אישר את עיכוב יציאת הילדים מהארץ, כך שלא בוצע שום מעשה שאינו חוקי.

האישה לא גילתה לבעלה שהיא מתכוונת להישאר בשווייץ עם הילדים

טענתו המרכזית של האב הייתה שהמעבר לשווייץ אמור היה להיות זמני, לתקופה קצובה של חמש שנים לכל היותר. האם מצדה הודתה בכך ואף הוסיפה כי התחייבה למצוא עבודה בישראל, מה שמחזק את העובדה כי בני הזוג הסכימו שהמשפחה לא תשתקע בשווייץ.

זאת ועוד, האישה ביקשה מבעלה בהתכתבות ביניהם שיחזיר את הילדים לשווייץ בתום החופשה כי לדבריה הם גם ככה חוזרים לישראל בסוף השנה. כלומר היא לא הביעה כל כוונה להישאר בחו"ל אף כי לא הייתה זו כוונתה האמתית, כפי שהתברר לאב מאוחר יותר.

למעשה, האם לא גילתה לבעלה שחתמה על חוזה העסקה של ארבע שנים נוספות עם מוסד אקדמי בשווייץ. השופט קבע כי נהגה בחוסר תום לב שכן על אף דבריה היא התכוונה להישאר עם הילדים בשווייץ עוד שנים נוספות. זאת למרות חוסר ההסכמה הגלוי של בעלה בעניין זה.

על סמך מה קובעים אם המעשה מוגדר כחטיפת ילדים?

השופט, חרף מאמציו להסדיר את המחלוקת בין הצדדים, לא הצליח להביא את ההורים לכדי הסכמה ולכן בדק האם פרטי המקרה מתאימים להגדרת החוק והאמנה הרלוונטיים לעניין.

השופט ציין את הסעיפים שלפיהם מוגדרת חטיפת ילדים, וביניהם: מקום מגוריו של הקטין בשגרה והפרת זכויות המשמורת. לגבי כל אחד מאלו הגדיר השופט כי מדובר בחטיפת ילדים.

מקום מגוריהם של הילדים בשגרה, קבע השופט, הוא בשווייץ עם אמם, ולכן מבחינת ההגדרה הם גם מצויים במשמורת הפיזית שלה. לאב לא יכולה להיות שום קובלנה על כך כיוון שהסכים מלכתחילה שהמשפחה תעבור לשווייץ לחמש שנים.

לפיכך עצם השארת הילדים בישראל מעבר לאישור השהייה שניתן משגרירות שווייץ, היווה הפרת זכויות המשמורת של האם על ילדיה. מתוקף כך הוגדר המעשה של האב כחטיפת ילדים והשופט קבע כי יש להשיב אותם לחזקת האם.

אם הילדים יישארו אצל האם מעבר לחמש שנים, תיאשם היא בחטיפת ילדים

השופט הציג בפסק הדין עובדה מעניינת שלפיה מקום המגורים של הקטין ייחשב בישראל גם אם המשפחה עוברת לשהות בחו"ל, כל עוד השהות נקבעה מראש כזמנית.

הדבר אינו תקף אם שני בני הזוג מסכימים להעביר את מרכז חייהם למדינת היעד. ואולם, אם הסתיים משך השהות שנקבע מראש ואין הסכמה על המשך שהות נוסף, מקום מגוריו של הקטין ייחשב בישראל כמו לפני המעבר לשווייץ.

מכאן ניתן לגזור על המקרה הנדון כי בסוף התקופה שהוסכמה על ידי בני הזוג, מגורי ילדיהם ייחשבו בישראל. שגרתם הנוכחית של הילדים, שמתקיימת כעת בשווייץ, תישאר בתוקף רק עד תום התקופה שנקבעה בין ההורים מראש, והיא עד דצמבר בשנה הנוכחית.

יש לך שאלה?

פורום חטיפת ילדים | אמנת האג

אם הילדים יישארו עם האם לאחר תקופה זו, מכורח העובדה שכבר חתמה על חוזה העסקה בשווייץ לשנים נוספות, ייחשב המעשה לחטיפת ילדים מצדה של האם. אם מקרה כזה יתרחש יהיה האב רשאי הפעם לתבוע את אשתו בנושא זה ולחייב אותה להשיב את הילדים חזרה לישראל.

תמ"ש 59943-07-19