החודש (אוגוסט 2019) דן בית משפט השלום בחיפה בתביעה לקבלת פיצויים בגין ליקויי בנייה. בשנת 2011 זוג רכש דירה בת חמישה חדרים מחברה שבונה דירות ומוכרת אותן.


בפועל, הדירה הועברה לרשותם בשנת 2013. בעת הזו הבחינו בני הזוג במספר ליקויים בנכס ופנו לחברה שמכרה להם את הדירה כדי להסדיר אותם. ניסיונות אלו לא צלחו, ובשנת 2016 הוגשה תביעה לקבלת פיצויים בגובה 144 אלף שקלים בגין עלות תיקון והוצאות פיקוח הנדסי.


מילה כנגד מילה: חברת הקבלן הכחישה את הטענות נגדה


לאחר שהכחישה את טענות הזוג, הגישה החברה הנתבעת חוות דעת נגדית שנכתבה על ידי מהנדס ובה הוערכה עלות תיקון הליקויים בסכום כולל של 8,014 שקלים.


בשנת 2016 מונה מומחה מטעם בית המשפט. מומחה זה העריך את עלות תיקון הליקויים בסכום כולל של 25 אלף שקלים.


בשנת 2018 הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות. נוסף על כך, בוצעה חקירת המומחה מטעם בית המשפט מצד שני הצדדים. בתום החקירה הוגשו סיכומים בכתב של הצדדים שהתנגדו לחלק נכבד מקביעות המומחה.


זיגוג באדן החלון, כתמי בטון ונקז במקלחת במיקום שגוי


ליקוי אחד שהתגלה בנכס היה חיבור שגוי של המעקה שנמצא ביציאה מהמרפסת. חיבור זה גרם ליצירת מרווח של 5-6 סנטימטרים מהקיר. מומחה בית המשפט קבע כי לא קיים פגם אסתטי או בטיחותי בכל הקשור בליקוי זה, אך יהיה צורך להחליף חלק מהמעקה, והחלפה זו נעשית בעלות של כ-500 שקלים. השופטת קיבלה את טענת המומחה, ופסקה בגין ליקוי זה פיצוי בסך 500 שקלים.


עוד פסקה השופטת פיצוי בסך 250 שקלים לצורך ניקוי כתמי בטון שמצויים על המעקה. כדי לבצע את ניקוי הכתמים, יש לפרק חלק מהמעקה שעליו הם מצויים, ומכאן גובה הפיצוי.


ליקוי נוסף היה עניין הריבוד של הזיגוג שנמצא מעל אדן החלון. הצד התובע טען כי הזיגוג לא מחוסם ומרובד ולכן עובר על תנאי התקן הישראלי. המומחה מטעם בית המשפט קבע כי הזיגוג מחוסם. לגבי הריבוד, לא הוגשה שום הוכחה לביצוע הריבוד מצד החברה הקבלנית, ולכן קבעה השופטת פיצוי בסך 450 שקלים.


הליקוי השלישי נמצא במקלחת. בתכנית המכירה צוין כי נקז המקלחת אמור להיבנות בפינת הקירות. בפועל, הוא הותקן במרכז התא. מומחה בית המשפט קבע כי עניין זה לא מהווה עבירה על הוראות למתקני תברואה. לאחר עיון בהוראות אלו, התגלה כי מיקום הנקז לא עומד בהן, ולכן קבעה השופטת פיצוי בסך 1,100 שקלים לצורך תיקון הליקוי.


נוסף על כך, עתר הזוג בבקשה להוספת ריבית והצמדה לסכומי הפיצויים שנקבעו על ידי בית המשפט ולפי מועד גילוי סיבת התביעה. השופטת דחתה עתירה זו ופסקה כי מועד עריכת חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט הוא התאריך לתחילת חישוב הריבית והפרשי ההצמדה על פי דין.


מדוע התקבלה התביעה רק באופן חלקי?


התגלה כי חלונות החדרים השונים קטנים מדי ביחס לגודל החדר, וזה מהווה סטייה מתקנות התכנון והבנייה. מומחה בית המשפט קבע כי אין צורך בשינוי גודל החלונות כי דרישה זו תגרור אחריה שינוי בחזית הבניין. השופטת דחתה את בקשת התובעים וביטלה את תשלום הפיצוי לליקוי זה.


בנכס נמצאו דלתות שעליהן מדבקות שמעידות על אי עמידותן בחדרים רטובים. מומחה בית המשפט דרש לקבל מחברת הקבלן את אישור היצרן וללא אישור זה יהיה צורך בהחלפת הדלתות. היא, מצידה, לא המציאה אישור מסוג זה. לכן, קבעה השופטת פיצוי בסך 800 שקלים לתיקון והחלפת הדלתות.


נוסף על בקשת הפיצויים בגין הליקויים שנמצאו בנכס, הזוג ביקש לקבל פיצויים נוספים על עוגמת נפש ועל עלויות של דיור חלופי. השופטת דחתה בקשה זו והסבירה כי הליקויים מינוריים ולא גרמו לשיבוש חיי היום יום של הזוג. כמו כן, לא קיים צורך בפינוי הדירה לצורך תיקון הליקויים ולכן אין צורך בדיור חלופי.

 

יש לך שאלה?

פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים


לאחר בדיקת כל העדויות וחוות הדעת השונות, פסקה השופטת כי על החברה לשלם לזוג סכום של 29 אלף שקלים בגין הליקויים השונים כולל מס ערך מוסף ופיקוח הנדסי. נוסף על כך, על חברת הקבלן לשלם את שכר הטרחה של עורך הדין מצד בני הזוג בסך 6,000 שקלים יחד עם הפרשי הצמדה וריבית כחוק.


ת"א 54669-03-16