מדוע פוטרה עובדת ניקיון לאחר ארבע שנות עבודה, והאם פיטוריה בוצעו ללא עריכת שימוע כדין? האם בעקבות התנהלותה של המעסיקה לאחר הפיטורין, זכאית העובדת לפיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לה?
בתביעה שהגישה העובדת כנגד מעסיקתה לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, היא טענה כי פוטרה ללא הודעה מוקדמת, מבלי שזימנו אותה לשימוע. יתרה מכך, לאחר מכן ניסתה לפנות למעסיקתה שוב ושוב כדי להבין למה לא קיבלה את הפיצויים המגיעים לה, אך המעסיקה העדיפה להתעלם מפניותיה.
מנגד טענה המעסיקה כי פעלה בתקינות, וערכה שימוע לכלל עובדיה וביניהם גם לעובדת והבהירה להם כי הם אף יכולים לבחור האם להמשיך לעבוד עבור החברה במקומות אחרים או לסיים את עבודתם.
שופטת בית הדין קיבלה את עדותה של העובדת, וכמו כן החברה לא הצליחה להוכיח שאכן נערך שימוע. נוסף על כך קבעה השופטת כי העובדת זכאית לקבל פיצוי עבור עוגמת נפש מאחר שנאלצה לרדוף אחרי החברה מבלי שקיבלה מענה או את זכויותיה. בסופו של דבר חויבה החברה בפיצויים בסכום כולל של 12 אלף שקלים, עבור פיצויי פיטורין, פיטורין שלא כדין, עוגמת נפש ופדיון ימי חופשה. החברה אף תשלם את הוצאות המשפט בסכום של 4,000 שקלים.
באילו נסיבות פוטרה העובדת, והאם הנסיבות הללו מזכות אותה בפיצויים?
במכתב הפיטורין שקיבלה העובדת צוין כי הסיבה לפיטוריה היא סיום עבודתה של החברה באותו מקום. זאת לאחר שהחוזה שבמסגרתו סיפקה שירותי ניקיון באותו מקום נגמר. החברה טענה כי מאחר שההסכם עם מזמין השירות תם, הסתיימה גם עבודתה של העובדת.
עוד טענה החברה כי מיד בתום החוזה עם מזמין השירות זומנו כלל העובדים לשימוע שבו הוסבר להם כי הם יכולים להמשיך לעבוד עבור החברה, לבחור להמשיך לעבור עבור הקבלן החדש באותו מקום, או להפסיק לעבוד. העובדת עצמה בחרה להמשיך לעבוד באותו מקום ולכן פוטרה מהחברה.
מנגד טענה העובדת כי קיבלה את מכתב הפיטורין כרעם ביום בהיר, מבלי שהובהר לה מדוע פוטרה או כי מגיע קבלן חדש, וללא שימוע שבו הייתה יכולה לשטוח את טענותיה לפני ההחלטה לפטרה. עוד קבלה העובדת על כך שניסתה לפנות את המעסיקה מספר רב של פעמים כדי להבין למה לא קיבלה פיצויי פיטורין ומדוע לא קיבלה מכתבי שחרור מהקופות, אולם החברה כלל לא ענתה לפניותיה ולא שילמה לה, מה שלבסוף הוביל אותה בלית ברירה להגשת התביעה.
על מכתב הפיטורין צוין המועד שבו נערך השימוע - אולם הליך השימוע מעולם לא התקיים
השופטת התרשמה מעדותה המהימנה של העובדת באשר למועד שבו קיבלה את מכתב הפיטורין, וכן מדבריה כי לא התקיים שימוע בעניינה וכי ידעה שהמעסיקים מתחלפים רק באופן עקיף. עדותו של מנהל החברה רק חיזקה את גרסתה של העובדת. זאת לאחר שהתברר כי אין בידיו מסמכים או עדים היכולים להוכיח כי העובדת זומנה לשימוע ופוטרה בהליך תקין.
על כן קבעה השופטת כי החברה סיימה את עבודתה של התובעת ללא שימוע או התראה, ולכן העובדת זכאית לקבל פיצויי פיטורין בסכום של 4,862 שקלים, תשלום עבור הודעה מוקדמת בסכום של 1,167 שקלים וכן פיצויים עבור אי עריכת שימוע בסכום של 3,600 שקלים.
מדוע נקבע שהעובדת זכאית לקבל פיצויים עבור עוגמת נפש?
באשר לטענתה של העובדת כי נאלצה לרדוף אחרי החברה כדי לקבל את הכספים המגיעים לה אולם קיבלה בתמורה יחס מזלזל אשר הותיר אותה ללא מענה הולם, החברה טענה כי התנהלה באופן תקין והוגן.
השופטת הבהירה כי קביעת פיצויים עבור עוגמת נפש מתבצעת אך ורק במקרים חריגים מאוד. ואולם, מקרה זה שבו החברה כלל לא התייחסה אל פניותיה של עובדת אשר פוטרה, הוא אכן מקרה קיצוני אשר מצדיק פסיקת פיצויים בסכום של 2,000 שקלים עבור עוגמת הנפש שנגרמה לעובדת.
יש לך שאלה?
פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה
החברה טענה כי מאחר שבתקופת העסקתה, שולמו לעובדת דמי נסיעות ביתר, כעת היא זכאית לקזז כספים אלו מהתשלומים שהיא צריכה להעביר לה. ואולם, מאחר שהעלתה את טענתה לראשונה רק כתגובה לתביעה, קבעה השופטת כי לא הייתה לה זכות לקזז את הסכומים מזכויותיה של העובדת. לבסוף חויבה החברה לשאת גם בהוצאות המשפט של העובדת, שהגיעו לסכום של 4,000 שקלים.
ד"מ 41586-01-19