בית משפט השלום ברמלה קיבל לאחרונה תביעה לפיצויים שהוגשה כנגד רכבת ישראל על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בשנת 2015 חייל בשירות סדיר נפצע לטענתו כשניסה לרדת מקרון הרכבת, וכעת נדרש בית המשפט לקבוע האם אכן מדובר בתאונת דרכים והוא זכאי לקבל פיצויים.


כנגד טענותיו של החייל, היום צעיר בן 24, טענה הרכבת כי הוא כלל לא הוכיח את הנסיבות שבהן נפצע, וכי מדובר בעדות יחיד של נסיבות אותו אירוע. ואולם, השופט התרשם מעדותו של התובע ואף מצא לדבריו תמיכה במסמכים הרפואיים מיום הפציעה.


מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 7.5% בעקבות התאונה, ומכיוון שהוא סובל מכאבים, מצליעה ומהגבלות בתנועות, נקבע כי נכותו התפקודית עומדת על שיעור של 10%. הפיצויים נקבעו עבור גריעה מכושר ההשתכרות העתידי שלו, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני, ובסך הכול הגיעו לסכום של 364,302 שקלים. הרכבת אף תישא בהוצאות המשפט שלו בסכום של כ-55 אלף שקלים.


האם נפילה במהלך ירידה מהרכבת מהווה תאונת דרכים ומזכה בפיצויים?


על פי גרסת התביעה, בשעת בוקר מוקדמת הגיע החייל אל תחנת הרכבת בבאר שבע, בדרכו חזרה לבסיס אחרי חופשה. תוך כדי ירידה אל הרציף נפל ונפצע בברכו. הוא תיאר כיצד חש בכאבים גדולים מיד אחרי התאונה, התקשר לאמו והיא הגיעה לאסוף אותו לטיפול רפואי. עוד לפני כן הוא תיאר בפני סדרן הרכבת את מה שאירע, ודבריו נרשמו אך הוא לא קיבל עותק מהתיעוד.


במסמכים הרפואיים שנרשמו ביום התאונה בבית החולים סורוקה נכתב כי נחבל בעקבות נפילתו ביציאה מהקרון, ותיעוד דומה נרשם גם במסמכים הרפואיים הצה"ליים. לא נמצאה כל סתירה בגרסה שהציג, והשופט האמין לעדותו והתרשם כי הוא דובר אמת. מאחר שהנפילה אירעה בזמן ירידה מהקרון, השופט הבהיר כי אכן מדובר בתאונת דרכים.


מדוע הצעיר לא הגיש את הדוח שנרשם על ידי סדרן הרכבת, והאם יש לזקוף זאת לחובתו?


לטענת הרכבת, הצעיר נמנע מהגשת מסמכים רלוונטיים, כגון הדוח שאותו מילא סדרן הרכבת - דוח אירוע שנרשם בכל מקרה חריג אשר מתרחש ברכבת, ותיעוד רפואי מהמרפאה הצבאית אשר בה ביקר לפני שהגיע לבית החולים. ואולם, התברר כי הצעיר ביקש להציג את דוח האירוע אולם הרכבת סירבה לבקשתו, וכן כי מכל מקום המסמך מחזק את גרסתו.


השופט המשיך בהתייחסותו לכך ואף הביע תמיהה כי הרכבת עצמה לא רצתה להגיש את הדוח ולא זימנה לעדות את מי שרשם אותו, והבהיר כי הימנעות זו מחזקת אף היא את טענותיו של התובע. מסיבות אלה החליט השופט לקבל את גרסתו של הצעיר וקבע כי הרכבת חייבת לשלם לו פיצויים עבור נזקיו.


ארבע שנים חלפו מאז התאונה, והצעיר עדיין סובל מכאבים והגבלות בתנועה ואף סובל מצליעה


כשנה לאחר הפציעה ובעקבות החמרה במצבו שהתבטאה בפריקות חוזרות ונשנות של הברך, עבר הצעיר ניתוח בברכו והמשיך בשיקום באמצעות טיפול פיזיותרפיה. מומחה רפואי בתחום האורתופדי אשר מונה על ידי בית המשפט קבע כי הוא סובל מצליעה קלה, הגבלה בתנועה, דלדול שרירים ורגישות ניכרת. השופט קיבל את הערכת הנכות של הרופא, אשר לפיה הצעיר סובל מנכות רפואית בשיעור של 7.5%.


מלבד זאת, הצעיר סיפר כי מאז הפציעה יש לו כאבים עזים והוא מוגבל בתנועות היומיום, ואף מתעורר בלילות מהכאבים. גם אמו מסרה דברים דומים בעדותה. תיאורים אלו התקבלו על ידי השופט, אשר קבע כי הם מתיישבים היטב עם הממצאים הרפואיים. בשקלול גילו הצעיר ויתר הנסיבות, החליט השופט כי נכותו התפקודית גבוהה מזו הרפואית, ועומדת על שיעור של 10%.


מהם הפסדי השכר שנגרמו לצעיר בעקבות התאונה?


מאחר שבעת התאונה הצעיר רק החל את חייו הבוגרים, החליט השופט לחשב את ההפסדים מכושר ההשתכרות העתידי שלו בהתאם לשכר הממוצע במשק ועל פי שיעור הנכות התפקודית שנקבע לו. לפי החישוב האקטוארי, נקבע כי הוא זכאי לפיצויים בסכום של 317,973 עבור הגריעה מכושר העבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


כמו כן, השופט העריך שהוא זכאי לפיצויים בסכום של 25 אלף שקלים עבור עזרה שנדרש לה הצעיר מקרובי משפחתו ושיידרש לה בעתיד. מלבד זאת הוא יקבל עוד 3,000 שקלים עבור הוצאות רפואיות וכן 18,329 שקלים עבור הנזק הלא ממוני, בהתחשב בסוג הפציעה ובסבל שנגרם לו.

 

 

ת"א 31299-11-16