לאחרונה (יום ה') נדרש בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו להכריע בתביעה לתשלום מזונות ומדור לשני ילדים, הגדול בן 11 והקטנה בת שש. התביעה הוגשה על ידי אמם של הילדים כנגד אביהם.
ההורים התגרשו לפני כשלוש שנים אחרי 12 שנות נישואין, ומאז כל אחד מהם מתגורר בדירה שכורה, כאשר האב גר עם בת זוג. עד סוף שנת 2017 שילם האב מזונות בסכום של 4,000 שקלים, ומאז החל לשלם 2,500 שקלים בלבד. בעקבות עתירתה של האם, הוא משלם מזונות ומדור זמניים בסכום של 4,600 שקלים.
כיצד יש לחלק את תשלום המזונות בין שני ההורים?
במסגרת תביעתה טענה האם כי היא זו שמגדלת ומטפלת בילדים בפועל במרבית הזמן, ודרשה מן האב להשתתף בהוצאות המזונות והמדור, בסכום של 9,520 שקלים בחודש. מנגד טען האב כי הוא משתכר רק כ-7,000 שקלים לחודש, אך האם לא מתחשבת בכך ודרושת מזונות בסכום מוגזם.
על פי ההלכה שנקבעה בנוגע למזונות ילדים, חיוב המזונות חל על שני ההורים בהתאם לאפשרויותיהם הכלכליות של כל אחד מהם, ולא בהכרח על האב. במקרה זה, השופטת העריכה כי האב מרוויח יותר ממה שהצהיר, ואף אינו משלם את שכר הדירה משום שבת זוגו משלמת לבדה את דמי השכירות.
השופטת החליטה כי קיים פער גדול בין הכנסותיהם הפנויות של שני ההורים, ולפי הערכת צורכי הילדים קבעה לבסוף כי האב ישלם מזונות ומדור בסכום של 3,862 שקלים בחודש, וישלם את מרבית הוצאות החינוך והוצאות רפואיות חריגות. כמו כן חויב האב לשלם את הוצאות המשפט של האם בסכום של 7,000 שקלים.
מדוע טען האב כי אין לחייב אותו כלל בדמי מזונות?
האם טענה כי האב רואה את הילדים פעם בשבוע ובכל סוף שבוע שני, ולכן עיקר הנטל נופל עליה. עוד טענה כי היא מרוויחה כ-6,000 שקלים לחודש, בעוד בעלה לשעבר מרוויח כעצמאי סכומים שנעים בין 15 אלף שקלים ועד 20 אלף שקלים.
מנגד, האב טען כי הוא נאלץ לקחת הלוואות כדי לסלק חובות, ומשלם דמי שכירות גבוהים עם בת זוגו. עוד טען כי דרישותיה של גרושתו מופרזות וכי הכנסותיה גבוהות משלו. לכן לשיטתו, בהתחשב בהכנסות ובזמני השהות, אשר לטענתו הם שווים, הוא בכלל אינו חייב לשלם כל סכום מזונות.
מהן יכולותיהם הכלכליות היחסיות של האם והאב?
בחינת הכנסותיו של האב, אשר בזמן שעבד כשכיר הרוויח סכום של כ-15 אלף שקלים בחודש, והיום מרוויח כ-7,000 שקלים לחודש כעצמאי, הביאה את השופטת למסקנה כי טענותיו אינן אמינות, וכי בפועל, הוא מרוויח יותר. השופטת ציינה כי עדותו הייתה מגומגמת, וכי הוא לא סיפק הסבר מניח את הדעת לגבי אי הצגת פירוט דפי החשבון העסקי שלו.
השופטת התרשמה כי לאב יש פוטנציאל להרוויח סכומים גבוהים, וכן כי לא דייק בתמונת המצב של עסקו הנוכחי. לכן קבעה כי הכנסתו היא 8,500 שקלים. מאחר שהתברר כי זוגתו משלמת את מלוא דמי השכירות, נקבע כי כל הסכום מהווה הכנסה פנויה.
מנגד, האם מרוויחה כ-7,000 שקלים לחודש אולם נאלצת גם לשלם דמי שכירות. הכנסתה הפנויה הועמדה על סכום של 2,467 שקלים. לנוכח פער זה, נקבע כי על האב לשאת ב-78% ממזונות הילדים, ואילו האם צריכה לשלם 22% מהסכום.
מהו סכום המזונות הראוי עבור שני הילדים?
תחילה בדקה השופטת מהם צורכי הילדים, לרבות גובה דמי השכירות שמשלמת האם, כאשר האב נדרש להעביר לה סכום של 1,542 שקלים בהתאם לפערי ההכנסות שנקבעו ביניהם.
עוד קבעה השופטת כי הצרכים הסבירים עבור כל ילד עומדים על סכום של 2,000 שקלים, ועבור שניהם - 4,000 שקלים בחודש. לפי פערי ההכנסות, נקבע כי האב צריך לשלם 3,120 שקלים, ואילו האם צריכה לשלם 880 שקלים.
מלבד זאת, השופטת חישבה את חלוקת זמני השהות בין ההורים, כאשר במקרה זה האם היא המשמורנית והילדים מתגוררים עמה בפועל. הם לנים אצל אביהם לילה אחד בשבוע ושני סופי שבוע בחודש. מדובר בחלוקת זמנים לא שווה באופן ניכר, הבהירה השופטת, כאשר האב שוהה עם הילדים רק כ-20% מהזמן.
יש לך שאלה?
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
בסופו של דבר נקבע כי סכום המזונות כולל הוצאות המדור שהאב צריך להעביר לאם, עומד על 1,931 שקלים לכל ילד, וביחד סכום כולל של 3,862 שקלים. כמו כן האב ישלם 78% מהוצאות החינוך ומההוצאות הרפואיות החריגות של שני הילדים, וזאת עד גיל 18. לאור תוצאות ההליך, חויב האב בהוצאות המשפט של האם בסכום של 7,000 שקלים.
תלה"מ 17416-01-18