מסגר אשר הועסק במשך כשנה וחצי כמתקין קמינים, הגיע יום אחד לעבודה ונדרש לעבוד במהירות על הכנת קמין חדש עבור אחד מלקוחות החברה. בעודו מחזיק חלק מהקמין בידו האחת כדי לחתוך אותו עם מסור דיסק אשר החזיק בידו השנייה, כפי שעשה פעמים רבות בעבר, דיסק החיתוך ברח ממקומו ופגע בידו השמאלית.


התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והעובד החליט לתבוע את החברה שהעסיקה אותו, בטענה שנוהלי העבודה לא היו בטיחותיים ולכן עליה לפצות אותו על הנזק שנגרם לו. החברה טענה מנגד כי העובד פעל בניגוד גמור לנהלים ולהוראות הבטיחות.


מדוע פעלו העובדים במקום באופן לא בטיחותי אשר סיכן אותם?


התביעה נדונה בבית משפט השלום בחיפה, ואילו השופט התרשם כי ללא ספק, דרך העבודה הנהוגה במקום סיכנה את העובדים והייתה רשלנית, ואין סיבה שהעובדים יסכנו כך את עצמם, אילו באותה מידה היו יכולים לפעול באופן בטיחותי יותר.


על כן מדובר ברשלנות המעסיקה, קבע השופט, והורה לה לפצות את העובד על הפגיעה שנגרמה לו. לאחר ניכוי הכספים שקיבל מהביטוח הלאומי, נקבע כי המעסיקה תשלם פיצויים בסכום של 312 אלף שקלים, וכן 73 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט.


האם הונהגה שיטת עבודה לא בטיחותית כדי לייצר יותר הספק?


המסגר, אשר יש לו ותק של שנים רבות בתחום זה, הסביר כי עבד בשיטת העבודה שבה פעל כפי שעשה תמיד, ושלל את טענת המעסיקה כי היה עליו להחזיק את החלק במלחציים ולא באמצעות ידו, דבר שהיה מקנה לו יותר יציבות ופחות סיכון. את שיטת העבודה הזאת למד ממנהל החברה, הבהיר העובד, וכך ביצע את עבודתו מאות פעמים עד אותו יום שנפצע.


מנגד, מנהל החברה הצהיר כי סופקו לעובד כל אמצעי הבטיחות ההכרחיים לעבודתו, לרבות מלחציים וכפפות הגנה, וכי העובד פעל על דעת עצמו בניגוד מוחלט להדרכות הבטיחות המפורטות שעבר. לכך הוסיף כי פעמים רבות העיר לעובד על דרך עבודתו המסוכנת, ומכל מקום לא הלחיץ כלל את העובדים כך שסיכנו את עצמם כדי לסיים את העבודה בזמן שהוקצב להם.


האם המעסיקה אחראית לאופן העבודה ולפציעתו של העובד?


מנהל החברה העיד כי תכנן בעצמו את הקמינים שאותם ייצרה החברה, וכן את תהליך ייצורם. הוא אף אישר כי הוא זה שהעביר לעובד וליתר העובדים את סודות המקצוע הספציפיים לעבודה זו. עם זאת, הוא הבהיר כי סיפק לעובדים מלחציים לצורך ביצוע העבודה באופן בטיחותי, והשופט קיבל את טענתו.


למרות זאת, ניתן לראות שהדרכות הבטיחות, אם ניתנו, לא הונחלו כראוי. לא מדובר היה בעבודה לא בטיחותית שהתבצעה באופן חד פעמי, אלא באופן עבודה שוטף ושגרתי. מדובר כמובן בדרך עבודה לא בטיחותית, אשר ככל הנראה הונהגה בחברה לצורך חיסכון בזמן העבודה. זאת מאחר שאופן העבודה הבטיחותי מסורבל ונמשך זמן רב יותר.


על כן מסקנתו של השופט הייתה כי שיטת העבודה המסוכנת הייתה נהוגה מטעמים של חיסכון כלכלי, ונוהלי הבטיחות לא נאכפו על ידי המעסיקה. מסיבה זו הטיל השופט את מלוא האחריות לתאונה על החברה, ואף הבהיר כי אין מקום לקבוע כל אשם תורם על העובד עצמו.


מהם הנזקים שנגרמו לעובד בעקבות התאונה?


מבחינת פירוט הנזקים וקביעת גובה הפיצויים המגיעים לעובד, קבע השופט כי הוא זכאי לפיצוי עבור הפסד שכר מלא למשך ארבעה חודשים, וכן הפסדי שכר חלקיים עבור תקופות שונות, בסכום של 28,437 שקלים.


עוד נקבע כי מגיעים לו פיצויים עבור הפסדי שכר לעתיד, בסכום של מיליון ו-61 אלף שקלים. נוסף על כך, נקבעו לו פיצויים עבור כאב וסבל בסכום של 140 אלף שקלים, וכן פיצויים עבור עזרה שנדרש לקבל בעבר בסכום של 12 אלף שקלים, ועבור עזרה שיזדקק לה בעתיד בסכום של 40 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


מלבד זאת, נקבע כי הוא זכאי לקבל 2,000 שקלים עבור נסיעות והוצאות רפואיות. סך כל הפיצויים הגיע למיליון ו-520,558 שקלים. עם זאת, מסכום זה נוכו התשלומים שקיבל העובד מהביטוח הלאומי, כך שבסופו של דבר יקבל העובד מהמעסיקה סכום של 312 אלף שקלים. נוסף על כך תשלם המעסיקה את הוצאות המשפט שלו בסכום של 73 אלף שקלים.


ת"א 61453-11-16