לאחרונה קיבל בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו תביעה להכרה בהתפרצות מחלת הסוכרת לעובד שפוטר מעבודתו כפגיעה בעבודה, וזאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של העובד.


מחלת הסוכרת אובחנה אצל העובד כחודש לאחר שהתבשר על פיטוריו, בשורה שגרמה לו ללחץ נפשי משמעותי בשל נסיבות חייו - עליו לשלם מזונות עבור שני ילדים ולפרנס לבדו ילדה נוספת.


האם יש קשר בין פיטוריו של העובד לבין אבחון מחלת הסוכרת כחודש לאחר מכן?


בית הדין מינה רופא מומחה לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין הפיטורין לבין המחלה, אשר קבע כי העובד סבל ממצב טרום סוכרת עוד לפני שפוטר, אולם הדחק הנפשי שנגרם לו בעקבות הפיטורין גרם להתפרצות המחלה בשלב זה של חייו ולא מספר שנים לאחר מכן, ככל הנראה שנתיים.


לאור זאת, קבעה השופטת כי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין המחלה ולבין הפיטורין, וקיבלה את התביעה. הביטוח הלאומי ישלם את הוצאות המשפט של העובד בסכום של 5,000 שקלים.


העובד פוטר לאחר ארבע שנות עבודה, כאשר יש לו התחייבויות כספיות גבוהות לכלכלת שלושת ילדיו


חברה המייצרת רכיבים אלקטרוניים העסיקה את העובד, שהיה באותה תקופה בשנות ה-40 לחייו, כמנהל לוגיסטיקה. הוא הרוויח כ-21 אלף שקלים מדי חודש, ואף מונה כאחראי על פרויקט להקמת מחסן לוגיסטי. ואולם, כאשר זומן לשיחת שימוע בפברואר 2013, נאמר לו כי העסקתו תסתיים כחודש לאחר מכן.


הבשורה התקבלה באופן קשה אצל העובד, אשר נדרש לשלם מזונות עבור שני ילדים ונוסף על כך היה באותה עת המפרנס היחידי של בתו השלישית. הוא אף הביע את תסכולו וחרדתו באמצעות הודעה ששלח למעסיקתו. במועד שבו הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, הוא אובחן עם סוכרת מסוג 1. לאחר דחיית תביעתו על ידי הביטוח הלאומי, הגיש את התביעה אל בית הדין לעבודה.


האם הפיטורין זירזו את התפרצות המחלה, או שהיא הייתה מתפרצת גם אם העובד לא היה מפוטר?


המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין לעבודה נדרש לתת את חוות דעתו בנוגע לשני פרמטרים עיקריים: האם ישנו קשר בין הפיטורין לבין התפרצות המחלה, וכן האם סביר להניח כי המחלה הייתה מתפרצת בין כה וכה באותה תקופה, או שהפיטורין זירזו את מועד התפרצותה.


בין היתר, קבע הרופא בחוות דעתו כי שנים לפני מועד הפיטורין, כבר חלה עלייה מתמדת בערכי הסוכר של העובד, אשר מעידה על מצב טרום סוכרתי. לכן קיימת אפשרות שהסטרס שחווה העובד בעת פיטורין החמיר את המצב והפך אותו מטרום סוכרתי להתפרצותה של מחלת הסוכרת.


הסיבה לסמיכות הזמנים בין השימוע לבין המועד שבו אובחן העובד עם המחלה, לפי הסבריו של הרופא, טעונה בכך שהלחץ הנפשי העלה את ערכי הסוכר לרמה כזאת שהביאה לאבחנת המחלה. הוא הדגיש כי מכל מקום המחלה הייתה מאובחנת גם ללא הפיטורין, אם כי ככל הנראה כשנתיים לאחר המועד שבו אובחנה. כלומר, השיחה שבה פוטר העובד גרמה להקדמה של שנתיים בהתפרצות המחלה.


האם הסטרס שחווה העובד בעקבות פיטוריו היה מצב לחץ חריג?


התובע טען כי חוות הדעת הרפואית מוכיחה את הקשר הסיבתי בין העובדה שפוטר ובין העובדה שחלה בסוכרת, וזאת מאחר שלא נמצאה כל עדות לקיום המחלה לפני הפיטורין, והלחץ הנפשי שהוביל להתפרצותה היה קשור אך ורק לפיטורין.


מנגד טען הביטוח הלאומי כי ניתן ללמוד מחוות הדעת הרפואית שהמחלה פרצה על רקע תחלואתי טבעי ולא הייתה קשורה לפיטוריו של העובד, וכמו כן כי הפיטורין לא היו אירוע חריג או מפתיע, משום שהוא ידע עליהם כבר מספר חודשים לפני כן, בסבירות גבוהה.


השופטת הזכירה כי בית הדין מייחס משקל רב למומחים הרפואיים שהוא ממנה, לאור האובייקטיביות הרבה והמומחיות הרפואית. בנוגע לסוכרת, קבעה השופטת כי היא תוכר כפגיעה בעבודה בדומה למקרים שבהם אוטם שריר הלב מוכר כפגיעה בעבודה - כאשר התקיים אירוע חריג לפני המקרה אשר גרם לסטרס לא רגיל, וכן כאשר קיים קשר סיבתי ברור בין אותו אירוע חריג לבין היווצרות אוטם בשריר הלב.

 

יש לך שאלה?

פורום מחלת מקצוע


במקרה זה, לפני הפיטורין היה העובד במצב קדם סוכרתי בלבד, ועל פי חוות הדעת הרפואית, הלחץ הנפשי שבו היה שרוי עקב שיחת השימוע הוא הגורם להחמרה במצבו ולהתפרצות המחלה. על כן נקבע כי הקשר הסיבתי מתקיים, ומסיבה זו התקבלה התביעה. לאור תוצאות פסק הדין, חויב הביטוח הלאומי בהוצאות התביעה בסכום של 5,000 שקלים.

 


ב"ל 31634-11-15