מה התרחש בניתוח להסרת ציסטה צווארית מצעירה שהייתה בת 18 במועד הניתוח, אשר במהלכו הוסרה בלוטת לימפה במקום הציסטה, והאם מדובר ברשלנות רפואית? הצעירה, היום בשנות ה-20 לחייה, אשר תבעה את המדינה לפיצויים, טענה כי עברה ניתוח מיותר אשר בוצע ברשלנות והותיר בצווארה צלקות ואף נזקים עצביים.


התביעה נדונה לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב יפו. שתי חוות דעת רפואיות הוגשו מטעמם של שני הצדדים, והצעירה עצמה הצהירה כי נותר לה נזק עצבי משמעותי בצווארה, וכן צלקות רגישות, מכוערות ומגרדות.


האם כל טעות בניתוח מהווה רשלנות רפואית?


השופט ציין תחילה את המובן מאליו - הניתוח הראשון לא הצליח מאחר שהוסרה בלוטת לימפה ולא ציסטה. שנתיים לפני הניתוח בוצעה בדיקת אולטרסאונד, אולם לפני הניתוח עצמו לא בוצעה כל בדיקת הדמיה. אמנם לא כל טעות מהווה רשלנות רפואית, הבהיר השופט, אך במקרה זה מאחר שלא בוצעה בדיקת הדמיה, מדובר בהפרת חובת הזהירות.


התביעה התקבלה, והמדינה חויבה לשלם לצעירה פיצויים בסכום כולל של 295 אלף שקלים, בתוספת תשלום שכר טרחת עורכי דינה של התובעת בסכום נוסף של 70 אלף שקלים.


באילו נסיבות הוסרה בלוטת הלימפה במקום הציסטה, והאם הצעירה ידעה על הסיכונים שבניתוח?


בשנת 2007 התגלתה ציסטה בצווארה של הצעירה בבדיקת אולטרסאונד, ובוצע ניקור. מאחר שעוד הייתה קטינה, אמה חתמה על טופס ההסכמה לניתוח, אולם לבסוף ההליך בוצע כשנתיים לאחר מכן, כאשר כבר הייתה בת 18, ולכן היא חתמה בעצמה על טופס הסכמה לניתוח. בטופס זה לא פורטו הסיכונים שעלולים להתרחש בניתוח, לרבות צלקות או פגיעה עצבית.


רק לאחר הניתוח, בבדיקה הפתולוגית, התברר כי מדובר בבלוטת לימפה ולא בציסטה. הצעירה הופנתה לניתוח נוסף, וגם בטופס ההסכמה השני אשר חתמה עליו לא הוסברו לה מהם הסיבוכים והסיכונים שעלולים לקרות. בניתוח השני הוסרה הציסטה.


המומחה הרפואי מטעמה העריך כי הצוות הרפואי חרג מהפרקטיקה הסבירה היות שהחתים אותה על טופס הסכמה כללי בלבד, וכן מאחר שבוצע בה ניתוח מיותר ורשלני אשר הוביל לפגיעה עצבית וצלקות מכוערות. הרופא הוסיף כי לא ברור למה לא ביצעו בדיקת סי.טי לפני הניתוח, אשר הייתה יכולה למנוע את התוצאה העגומה.


האם חוסר התחושה בצוואר נגרם בעקבות רשלנות רפואית בניתוח?


בחוות הדעת הרפואית הנגדית אשר הוגשה על ידי המדינה, ציין הרופא כי הצעירה חתמה על טופס הסכמה כללי בדיוק כפי שנהוג בניתוחים מהסוג הזה, וכי הניתוח בוצע על ידי רופא שעבר את כל המבחנים הנדרשים. עוד קבע כי בדיקת הסי.טי לא הייתה הכרחית כלל, וכי בכל חתך נגרם חוסר תחושה, גם אם הוא מבוצע על ידי המנתח הטוב ביותר.


האם הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות מאחר שלא הוציא את הציסטה וגרם לפגיעה עצבית?


הצעירה טענה כי מאחר שהגיליון הרפואי הראשון כלל לא מתאר הסרת בלוטת לימפה במקום ציסטה או פגיעה בעצבים, אלא דווקא מתאר כי הציסטה הוסרה במלואה, הדבר מוכיח כי המדינה אחראית לנזקים. ואכן, רק בבדיקה הפתולוגית זוהתה הטעות.


כמו כן, ציין השופט, אמנם לא בוצעה כל בדיקת הדמיה לפני ההליך הכירורגי, אלא רק שנתיים לפני כן. בפרק זמן זה ידוע כי ציסטה יכולה לגדול. לפי המסמכים הרפואיים, קבע הרופא כי ככל הנראה, הצעירה אמנם קיבלה הפניה לביצוע סי.טי, אולם הבדיקה לא בוצעה לבסוף. אילו הייתה מסרבת לבצעה, היה צורך לתעד את הסירוב ולהחתימה על כך - דבר שלא נעשה.


אילו נזקים נגרמו לצעירה בעקבות הניתוח?


העובדה שלא בוצעה בדיקת הדמיה שכנעה את השופט כי מדובר בהפרת חובת הזהירות, ועל כן נקבע כי הטעות בוצעה בשל רשלנות ותוך הפרת הסטנדרט הרפואי הרגיל.


הוחלט כי נותרה לצעירה נכות בשיעור של 5% בגין הפגיעה העצבית, מאחר שמדובר בפגיעה קלה יחסית. בנוגע לצלקות, קבע השופט כי מדובר בצלקות אדומות ובולטות, ולכן אלו צלקות מכערות. הוא העמיד את הנכות שנותרה לה בעקבות זאת בשיעור של 10%.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


לאור זאת נקבע כי הצעירה זכאית לפיצויים בסכום של 90 אלף שקלים עבור אובדן השתכרות, 50 אלף שקלים עבור הוצאות איפור ותכשירים כגון מקדמי הגנה שהיא נאלצת לרכוש כדי להגן ולהסתיר את הצלקות, 5,000 שקלים עבור העזרה שהייתה צריכה לקבל מהזולת, וכן 150 אלף שקלים עבור נזק לא ממוני ופגיעה באוטונומיה. סך כל הפיצויים נקבע על 295 אלף שקלים, והמדינה אף תישא בהוצאות שכר הטרחה בסכום של 70 אלף שקלים.

 

ת"א 40659-08-15