חניה בבית משותף: שכנים הסתכסכו עקב הצמדת חניות

אחת המחלוקות הנפוצות ביותר בין שכנים בבתים משותפים היא סביב החניות בבניין, וזכיותיהם של כל אחד מהדיירים בחניות אלה. מחלוקת שכזו הגיעה לאחרונה לפתחו של בית משפט השלום בתל אביב יפו, כאשר דיירי שלוש דירות בבניין משותף ברמת גן, אשר אוכלס בשנת 2002, תבעו את בני הזוג המתגוררים בדירה רביעית בבניין, בטענה שהחניות בבניין הוצמדו באופן לא נכון ונרשמו בצורה שגויה שאינה משקפת את הדרך שבה חנו מאז ומתמיד.

בני הזוג הנתבעים טענו את ההיפך הגמור, והסבירו כי רישום החניות מדויק ומבטא באופן נכון את הדרך שבה חונים הדיירים בפועל. ואולם, עדויות רבות תמכו בגרסתם של התובעים דווקא, לרבות עדותו של עורך הדין אשר ייצג את בני הזוג הנתבעים ברכישת דירתם וכן טיפל ברישום הבית המשותף, אשר הודה כי הרישום שגוי, הביאו את השופטת למסקנה כי יש לקבל את התביעה.

לאור תוצאה זו, הורתה השופטת לתקן את רישום החניות כך שיתאים להצמדות החניות בפועל, אשר לפיהן חנו השכנים החל מהיום שבו הבית המשותף אוכלס. הנתבעים חויבו לחתום על כל מסמך שיידרשו כדי לתקן את הרישום, וכן ישלמו את הוצאות המשפט של התובעים בסכום של 30 אלף שקלים.

הבניין אשר כולל שש דירות נרשם כבית משותף בשנת 2009, שבע שנים לאחר אכלוסו

דיירי הדירה הראשונה בבניין רכשו את דירתם ישירות מהקבלן. דיירי הדירה השנייה רכשו את הדירה ביד שנייה, מאנשים שרכשו בזמנו את הדירה מהקבלן עצמו. התובע הנוסף אף הוא בעלים של אחת הדירות בבניין. הנתבעים רכשו את דירתם מהאישה אשר קיבלה שלוש דירות בבניין בהתאם לעסקת הקומבינציה שחתמה עליה עם הקבלן.

בשנת 2009 נרשם הבניין כבית משותף, אולם לאחר שהתברר כי נפלו טעויות בנוגע לזכויות הדיירים והערות האזהרה, כעבור שנה תוקן צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים. התובעים טענו כי בעקבות טעות שביצע עורך הדין אשר רשם את הבית המשותף, חלה טעות ברישום החניות, ולכן הרישום אינו משקף את המציאות.

עורך הדין שטיפל ברישום הבניין הודה כי אכן בוצעה טעות ברישום החניות

עוד טענו התובעים כי מאז רכישת הדירות, הם חונים בחניות בהתאם לתשריט שצורף לחוזי המכר. עורך הדין שרשם את הבניין אישר את טענתם, והסביר כי בצו הרישום המקורי הוצמדו החניות באופן מוטעה בשל הבדלים בין מספור הדירות בתשריט לבין מספורן המקורי. לאחר שהבין כי חלה טעות, הוא אכן תיקן את הרישום, אולם לא ביצע את התיקון הנדרש גם להצמדת החניות.

לאור זאת ביקשו הדיירים התובעים לחייב את שכניהם הנתבעים לחתום על מה שיידרש מהם כדי לתקן את הרישום.

בני הזוג שנתבעו טענו כי זכויות הבעלות שלהם בחניה נרשמו בהתאם לחוק וכפי שהוצג בפניהם כאשר רכשו את הדירה

מצדו השני של המתרס, טענו הנתבעים כי כלל אין בסיס לתביעה, אשר מבקשת להפקיע מהם את זכויותיהם שנרשמו לפי דין. הם רכשו את הדירה הכוללת את החניה אשר בה הם חונים בפועל, ואשר הוצגה בפניהם כשניהלו משא ומתן לקראת רכישת הדירה.

רישום החניה, לטענתם, מהווה הוכחה חותכת לכך שזו החניה הצמודה שלהם. התשריט שהציגו התובעים, לטענתם, אינו מהווה כל אסמכתא, הוא אינו חתום וכלל לא צורף לחוזי הרכישה.

איך מוכיחים בעלות על חניה?

השופטת פתחה את הדיון בכך שאמנם, רישום בפנקס המקרקעין אכן מהווה הוכחה לבעלות על המקרקעין. מאחר שהחניה המדוברת אכן רשומה על שמם של הנתבעים, חלה חובה על התובעים להוכיח כי מדובר בטעות.

עורך הדין שייצג את הנתבעים בהליך רכישת הדירה וגם טיפל בהליכי הרישום, הודה כי לא תיקן את רישום החניות, וידוע לו כי הן אינן רשומות באופן הנדרש בעקבות טעותו. הצהרה זו של עורך הדין הייתה משמעותית להוכחת טענותיהם של התובעים, מאחר שמדובר בגורם מקצועי וניטרלי במערכת היחסים שבין הדיירים.

יש לך שאלה?

פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת

מלבד זאת, בעדויות הרבות שהוצגו בבית המשפט נטען כי אופן החניה בפועל אינו תואם את הרישום בפנקסים. רק הנתבע העיד אחרת, כי החניה שבה הוא משתמש כל השנים היא החניה שאותה ראה לפני שרכש את הדירה. לאור כל זאת קבעה השופטת כי צו הרישום הנוכחי שגוי, ויש לתקן אותו באופן כזה שהחניות יירשמו מחדש. היא הורתה לזוג הנתבעים לחתום על המסמכים הנדרשים וכן לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 30 אלף שקלים.

ת"א 50839-08-16